דלג לתוכן העמוד
יום ראשון, 12 ביולי 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

השקנאי - אימת הדגים

להקות השקנאים הם אויב מר של בריכות הדגים ומסוגלים לחסל כמות דגים עצומה בזמן קצר. כדי למנוע זאת מפזרת רשות הטבע והגנים במאגרים מסוימים טונות של דגים, כמזון לשקנאים, ולנו מזומנת חוויית צפייה מלהיבה

שקנאי בזמן האכלה. צילום: אלכסנדר מובצן מתוך אתר פיקיויקי

ביום האחרון לחודש נובמבר, יצאנו לאתר בלב השרון, שם חווינו חוויה מרגשת, מעצימה ומלהיבה – המראתם מן הקרקע ממש אל מול עינינו, של מאות רבות של שקנאים, אחד מהעופות היותר גדולים והכבדים שבתבל, בדרכם דרומה לאפריקה.

היה זה באתר "מצפור ויקר" שהקימה הקרן הקיימת לישראל לצורך תצפית בציפורים הנודדות בכלל ובמיוחד בשקנאים. המצפור צופה אל מאגר מים מרשים ורחב מידות – מאגר "משמר השרון" הממוקם בין פרדסי פרי ההדר למיניו וצופה אל הרי שומרון שבמזרח.

בהגיענו התגלתה לעינינו תמונה מדהימה של מאות שקנאים, אולי אלפים מבין בעלי הכנף אדירי הממדים הללו, היושבים צמוד האחד לרעהו וצובעים את מלוא גדת המאגר בצבע לבן בוהק אל מול השמש.

אל המצפור התקבצו והגיעו עוד ועוד מבקרים שציפו לרגע בו תחוש הלהקה העצומה שהגיע הזמן לפרוש כנפיים, תשעט במורד הגדה אל עבר המים כדי לקבל תנופה ראשונה, תפרוש כנפיים גדולות ותכה בהן בעוצמה, ולעיתים תוסיף לתנופת ההמראה את כפות הרגליים הרחבות המכות במים כמדחף, וכך להמריא ולצאת שוב אל הדרך.

ככול שהשמש התרוממה וטיפסה במזרח וקרניה החלו מחממות את אוויר הבוקר הצונן, וככל שהאוויר במרחב הוסיף וספג את חומה, ניתן היה לחוש במעין חוסר שקט גובר והולך בפינות שונות של הלהקה "הלבנה", במעין התרגשות ותכונה אליה הצטרפו עוד ועוד פרטים מבין המון השקנאים הצמודים אלה לאלה על גדת המאגר. מדי פעם נראה שקנאי זה או אחר זוקף מלוא קומתו, פורש את כנפיו הגדולות ומנפנף בהן נפנופים אחדים, כמו מטוס המחמם מנועים לקראת המראה.

לצד המוני השקנאים נראו הן על גדות המאגר והן במים ציפורי מים נודדות ממינים שונים כמו אנפות גדולות וקטנות יותר, טבלנים, ברווזים, קורמורנים, ביצניות ובעלי כנף נוספים, אך כול אלה נראו ממש כגמדים אל מול ה"גולייתים" הגדולים והכבדים – השקנאים.

לפתע הגיחה מצפון, במרומי השמים, להקה מעופפת גדולה של שקנאים שדאתה, למרות משקלם הכבד של הפרטים שבה, כמו בקלילות בשמים, מכינה עצמה לנחיתה בצמוד ללהקה החונה בשולי האגם.

בעוד הללו שהגיחו מצפון תרים מתקרבים לנחיתה, רבתה עד מאוד התכונה בלהקה העצומה שבשולי האגם. לפתע, פרצו בשעטה מספר עשרות שקנאים לעבר המים, ואליהם הצטרפו עוד ועוד שקנאים, כאילו היו חיילים המצייתים לפקודה, חתרו בכוח כנפיהם נמוך נמוך מעל פני המים, ואז התרוממו אט אט מעל שולי האגם כמטוסים גדולים וכבדים, צוברים גובה.

באוויר החלו השקנאים להסתדר בשורות רוחב מקושתות ומאורכות, הסובבות סביב לציר דמיוני. כיצד יודעים הם להסתדר? מי הוא זה התופס מקום קרוב לציר הסיבוב? היש מי שמארגן את המטס הזה? שאלות שרק לשקנאים תשובה עליהן.

ובינתיים לא פסק זרם הממריאים אל הדרך. עוד ועוד פרטים המצטרפים לקבוצה המעופפת. השמים התמלאו בהמוני שקנאים שהתחברו במיומנות לזרם האוויר החם שעולה מן הקרקע, התמזגו עם ענני הבוקר ונעלמו עם זרם אוויר בכיוון דרום.

שקנאים בתעופה

מזון תחליפי

 

מסתבר שלעופות הגדולים כל כך הללו, הניזונים מדגים בלבד, דרוש לפחות קילו אחד של דגים ואף יותר מדי יום. אחרי שלמדו שבבריכות הדגים של הקיבוצים מצפה להם מעדן ערב לחך של קרפיונים, נוהגים השקנאים לנחות בבריכות הדגים, למשל, במעגן מיכאל או באזור בית שאן דווקא, והנזק שהם גורמים איננו מבוטל.

כדי למנוע מהדייגים להתנכל לשקנאים, מחד, ולהציע לבעלי הכנף תחליף, החלה החברה להגנת הטבע ואחריה רשות הטבע והגנים לרכוש טונות של דגים ו"לזרוע" אותם אחר כבוד במאגר הגדול שלצדו נבנה המצפור. השקנאים למדו שבאגם זה ניתן להצטייד ב"צידה לדרך", והוסיפו את האגם המלאכותי הזה ל"מלון דרכים" במסלול הנדידה שלהם. וכך, יכולים הללו ליהנות מארוחה טובה ואילו אנחנו, ליהנות מהמחזה המופלא של המוני העופות הגדולים הפוקדים את המקום.

ומהיכן מגיעים השקנאים למאגר המדובר? ככל הנראה מאגמון החולה. ולאגמון החולה מהיכן? וודאי מנקודות מנוחה לאורך לבנון, סוריה, טורקיה בואכה ערבות סיביר שם גידלו ההורים את דור הגוזלים הבא.

 

הדרך מסיביר

 

בעודנו עומדים ומתבוננים מוקסמים במתרחש, הצטרפה לנקודת התצפית שלנו משפחה שזה עתה הגיעה. הקשבתי לצליל העולה משפתם וזיהיתי את המבטא הרוסי הכבד.

  • "אתם יודעים?", אמרתי, "אלה הממריאים מכאן עכשיו הגיעו אלינו מרוסיה, מערבות סיביר".

  • "באמת?", התפלא זה שנעמד לידי, "גם אני הגעתי לכאן ממש בימים אלה מרוסיה".

  • "אתה יודע שכמות העופות הנודדים החולפים מעלינו בנדידה היא כל כך גדולה, כחמש מאות מיליון, שחיל האוויר שלנו שרטט מפת נדידה מיוחדות, לאחר שטייס בדאון ממונע הצטרף ללהקות חסידות בנדידתן למן החרמון שבצפון ועד לאילת שבדרום ולמד את מסלולן, ועל פי המפה הזו יודעים הטייסים אימתי והיכן הם צריכים להימנע מלטוס במסלולים ובגבהים מסויימים כדי לא לסכן את עצמם ומטוסיהם בתקופת הנדידה", הוספתי.

  • "אני בעצמי טייס אזרחי", סיפר המבקר מרוסיה שאכן ידע מעט עברית, “ ופעם נתקלתי בעת טיסתי בעיט ענק שכמעט ופגע במטוסי, ונאלצתי ברגע האחרון לצלול בחדות כדי למנוע התנגשות בינינו והוא נותר בשלו כמו השמים בבעלותו".

שקנאי בפארק רעננה. צילום: ד"ר אבישי טייכר מתוך אתר פיקיויקי

צדים בלהקות

 

ובכן, מהו ומיהו השקנאי? הוא ללא ספק מהגדולים והכבדים שבין העופות. משקל הנקבה של השקנאי כשמונה ק"ג והזכר – כ-11 ק”ג. אורך גופם עד 175 ס"מ ומוטת כנפיהם, 2.5-3 מטר!

מבנה הגוף שלהם מאסיבי ומוצק. יש להם רגליים קצרות וחזקות, והם היחידים מכול עופות המים שלהם קרומי שחיה בין כל ארבע אצבעותיהם. בעזרת הרגלים החזקות וקרום השחייה הנפרש למלוא משטח אצבעותיו, יכול השקנאי לשחות במים במהירות כאילו עומדים לרשותו זוג משוטים רבי עוצמה.

השקנאי הבוגר לבן כמעט לגמרי והשחור שבחלק האחורי התחתון של כנפיו מתגלה רק בתעופה. השקנאי אוהב לחיות בלהקות ואפילו ציד הדגים נעשה בחבורה, כאשר השקנאים יוצרים שורה קשתית במים ומתקדמים יחדיו תוך חתירה קולנית המערבלת את המים ומגרשת את הדגים לפינה באגם שם יתנפלו עליהם השקנאים וידוגו אותם בעזרת מקורם הענק וזפקם התלוי כשק תחת המקור ומכאן שמם העברי.

קל לטעות בין חסידות לשקנאים עקב הכנפיים הלבנות בחזית ושחורות מאחור אצל שני העופות הללו. מבט חודר יותר יגלה אצל החסידות את הרגלים הארוכות הבולטות מאחור, מה שאינו כך אצל השקנאים על רגליהם הקצרות, ומאידך, מקור השקנאים בולט יותר מאשר מקור כול עוף אחר.

השקנאים מקננים הן באירופה, הן באסיה והן באפריקה. בתקופת הקינון נוסף לצבע הלבן של הבוגרים נופך ורדרד עם גוון מעט צהבהב בחזית. הצעירים מגיעים לבגרות מינית ומקבלים את צבעם הלבן בגיל שלוש עד ארבע שנים. בעולם חיים כיום בין 250-300 אלף שקנאים ממינים אחדים. מעל ארצנו חולפים בעונות הנדידה 30-45 אלף שקנאים מסוג השקנאי המצוי שהוא גם הלבן שבין מיני השקנאים.

עד היום, מתוך עשרות האלפים החולפים כאן נותרים בארץ רק מאות בודדות לתקופת החורף. (אני מציין "עד היום”, כי גם העגורים החלו להישאר בארצנו לחורף תחילה במספרים לא גדולים, שהלכו וגדלו עם השנים לכמות האדירה הנותרת עמנו לחורף כיום – כולם סביב אגמון החולה).

כאמור, השקנאי נתפס על ידי בעלי בריכות הדגים כאויב מר המסוגל לחסל כמות דגים עצומה, וכדי למנוע ככל האפשר פגיעה בהם, דואגת רשות הטבע והגנים לפזר במאגרים מסוימים טונות של דגים, כדי למשוך שמה את הלהקות החולפות של השקנאים. ולכם אני מציע, קומו וצאו ל טיול בוקר למאגר בחודשי הסתיו. מובטח לכם שלא תתחרטו ואל תשכחו להצטייד הן במשקפת והן במצלמה טובה.

 

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?