התחדשות במושב בקוע: אושרה תכנית המתאר - ללא דיור מוגן

^{מושב בקוע (ויקיפדיה)} 

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים פרסמה בשבוע שעבר את החלטתה הסופית בנוגע לתכנית המתאר החדשה של מושב בקוע. התכנית, שקודמה על ידי ועד האגודה השיתופית, מבקשת להסדיר את פיתוח המושב לשנים הבאות, תוך עדכון זכויות הבנייה בנחלות (הוספת יחידה שלישית) וחיזוק הכלכלה המקומית באמצעות שימושי תעסוקה ותיירות.

החלטת הוועדה דוחה את בקשת האגודה השיתופית במושב להקים מתחם של "דיור מוגן" וקובעת כי יחידות הדיור המוגן מחושבות כדירות לכל דבר ועניין במסגרת לוח 2 של תמ"א 35 . הלוח מאשר היקף של 300 יח"ד במושב בעוד שכיום כבר מאושרות במושב 335 יח"ד. לאור זאת החליטה הוועדה לצרף שני מגרשים צמודים ולשנות את הגדרתם ל"מסחר ותיירות" דבר המאפשר להקים בהם בית חולים סיעודי או בית אבות – שהם מבנים שאינם נכללים במסגרת יחידות דיור.

עיקרי התכנית כוללים הגדלת מספר היחידות בנחלה ל-3 יחידות מגורים + יחידת משנה בשלושה בתים נפרדים, קביעת יחידת דיור אחת בתחום ייעוד למגורים, תוספת שימושי תיירות ושימושים לפעילות לא חקלאית (פל"ח) בנחלה בהתאם לתכנית אב לתיירות של מטה יהודה, קביעת שימושים לצרכי ציבור במושב (אירוח כפרי, תעשייה קלה, שטחי ציבור פתוחים, ספורט תיירות ונופש).

במהלך תקופת ההפקדה הוגשו מספר התנגדויות, חלקן מורכבות, מצד תושבים ובעלי עניין במושב. להלן פירוט ההתנגדויות והתשובות שניתנו על ידי האגודה השיתופית ומהנדסת המועצה האזורית מטה יהודה, מיכל נאור-ורניק.

עומס מסחר ותיירות

המתנגדים טענו כי הקמת שטחי מסחר ותיירות בהיקף של 30 אלף מ"ר תהרוס את הצביון הכפרי במושב וכי לא נעשתה בדיקה כלכלית להיתכנות של היקף כזה. בתגובה לכך טענה האגודה השיתופית כי הקמת מבנים של מלונאות ובית אבות יאפשרו לפתח את מרכז היישוב ויספקו תעסוקה לתושביו.

מהנדסת המועצה אמרה כי בקוע שייך לקבוצה של יישובים במטה יהודה שבהם יש שטחי ציבור (שטחים חומים) בני עשרות דונמים במרכז היישוב ובכוונת המועצה לעודד את הפיתוח שלהם באמצעות "קצת מסחר, קצת מגורים, קצת תעסוקה.. לא שימושים שמייצרים מטרדים". היא ציינה כי המועצה תומכת באופן עקרוני בהקמת בית אבות ויש לכך זכות קיום במרחב הכפרי וכי בית המלון המתוכנן יהיה בסגנון כפרי.

כשל תחבורתי

המתנגדים טענו כי מערך הכבישים הקיים במושב רעוע ואינו ערוך לתוספת התנועה שתיווצר כתוצאה מהרחבת המסחר והתיירות. הועלו חששות כבדים לפגיעה בבטיחות הולכי רגל, במיוחד לאור המחסור במדרכות ובפתרונות חניה ציבורית.

האגודה והמהנדסת הסכימו להתנגדות זו וביקשו להתנות את אישור התכנית בהשקעה מתאימה בתשתיות התחבורה.

מיקום הפרויקטים

קבוצת תושבים דרשה להעתיק את מתחמי המלונאות והדיור המוגן ממרכז המושב לשוליו, כדי לשמור על צביון הגרעין הוותיק ולמנוע מטרדי רעש ועומס בלב היישוב. ההתנגדות נדחתה בין השאר משום שהמהנדסת הצהירה במפורש כי מטרת התכנית היא להחיות את מרכז היישוב.

התנגדויות נוספות היו בעיקר טכניות וחלקן התקבל. לדוגמא: הוועדה קיבלה את הדרישה המקצועית ואישרה להעלות את גובה המבנים במתחם המלאכה ל-16 מטרים (במקום 12), כדי לאפשר בנייה מודרנית, תוך הקפדה על נראות מתונה מכביש 3.

אתגר תכנוני

אישור התכנית מהווה צעד היסטורי עבור מושב בקוע, אך הוא מלווה ב"תמרורי אזהרה" תכנוניים:

צפיפות מבוקרת - התכנית תאפשר לבעלי הנחלות לממש בנייה של יחידה שלישית, מה שיגדיל את היצע המגורים לבנים ממשיכים ותושבים חדשים.

מנועים כלכליים - פתיחת האפשרות למסחר, תיירות וסיעוד (בית אבות) במגרשים מסוימים תחזק את האיתנות הכלכלית של האגודה, אך תחת פיקוח הדוק של הוועדה המקומית.

מבחן התשתיות -  ללא הסדרת הכבישים והחניה כפי שנדרש בהחלטה, לא ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה לפרויקטים הגדולים.

לסיכום, החלטת הוועדה המחוזית מאזנת בין הצורך של בקוע להתפתח כלכלית לבין החובה לשמור על איכות החיים של התושבים, תוך הצבת מגבלות ברורות על היקף הבינוי במרכז היישוב.