דלג לתוכן העמוד
יום ראשון, 29 בנובמבר 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

זהירות, צפע לפניכם !

הצפע הוא הנחש הארסי היחידי שתפוצתו מקבילה לאזורי המגורים המאוכלסים בישראל, מן הדן שבצפון לבין באר שבע בדרום. הכשתו מסוכנת ומחייבת פינוי מיידי לבית החולים

עם בוא הקיץ, כדאי לשים לב לאותם יצורים שלא נמנים על חיות המחמד שאנו אוהבים ללטף. אם נרצה או לא נרצה, יצורים אלה מלווים אותנו בימי הקיץ החמים וכדאי שנלמד להכיר אותם מעט. והראשונים בתור הם הנחשים.

נראה שמאז ומעולם לא שוררת אהבה רבה בין בני האדם לבין עם הנחשים וידועה האמרה, שלה אני מתנגד התנגדות נחרצת והיא סרת וחסרת טעם, "הטוב בנחשים – הרגהו!".

ימי הקיץ החמים מביאים איתם את התעוררות הנחשים, זאת מכיוון שהם נמנים על הזוחלים בעלי הדם הקר. כלומר, לנחשים אין מערכת בערה פנימית מקבילה לזו של היונקים השומרת על חום גוף קבוע. בעלי הדם הקר מאבדים את חיוניותם בימי הקור, נעשים כבדי תנועה ותגובה, מתכנסים במאורותיהם, מפחיתים את הצורך באוכל ולמעשה נכנסים למעין תנומת חורף. כאשר מזג האוויר בחוץ מתחמם, מתעוררות מערכות הגוף הפנימיות שלהם, והם יוצאים לחפש את מזונם.

רבים מאתנו מכירים את האמרה לגבי המשתזפים בשמש (לא בריא!) – שהם "מתחרדנים", רבים צפו במחזה שבו החרדון ניצב כפסל על אבן או סלע ובהנאה מופגנת סופג לגופו את מלוא חום השמש, וכך מתעורר גופו למלוא החיוניות ואם נפריע לו הוא יפתח בריצה מהירה על ארבעת רגליו וחיש יעלם מעינינו.

אז, ממש כמו החרדונים והלטאות, גם הנחשים מגיעים למלוא חיוניותם – בחום, בקיץ. רוב רובם אינם מזיקים, וודאי שאינם מסוכנים לנו. להיפך, כיוון שהם ניזונים בין היתר גם מעכברים וחולדות, הרי שבסך הכול הם מועילים יותר משהם מזיקים. אבל, נכון שישנם גם נחשים מסוכנים ועל כך אני רוצה להתעכב בכתבה זו.

צפע ארצישראלי (צילום: ניצן שקד, באדיבות אתר סנייקס, www.snakes.co.il )

קרוב לאזור המגורים

 

בארץ ידועים 41 מיני נחשים ועוד לטאה ארוכה דמויית נחש, בשם קמטן, שאותה מזהים אנשים גם כן כנחש. מבין שלל סוגי הנחשים רק תשעה נחשים בלבד הם ארסיים מלאים, כלומר יכולים לסכן בני אדם, ועלינו לנקוט משנה זהירות כשאנו נתקלים בהם. ומתוכם רק רק אחד, ואחד בלבד, צריך לעניין אותנו יותר מכול האחרים, הלא הוא – הצפע הארץ ישראלי.

הצפע הוא הנחש הארסי היחידי שתפוצתו מקבילה לאזורי המגורים המאוכלסים בישראל, מן הדן שבצפון לבין באר שבע בדרום. כמו כן, תפוצתו מוגבלת גם למן חופי הים התיכון ועד לגב ההר, כלומר, עד לרכסי הרי השומרון, ירושלים ויהודה. זאת מכיוון שממזרח לגב ההר נמצא כבר אזור אקלימי אחר – ערבתי, שהוא מדברי למחצה, וכמובן, מדברי. באזורי ספר המדבר והמדבר, חיים ופועלים עוד שבעה מיני נחשים ארסיים, אבל, הם מצויים שם ושם בלבד, ואין להם נוכחות באזור בו אנו חיים.

ובכן, גם אם אתם יודעים משהו על הצפע, כדאי להכיר אותו יותר לעומק וללמוד את תכונותיו הייחודיות.

 

 

ראש משולש בולט

 

הצפע הארץ ישראלי הינו נחש כבד תנועה, גופו מעובה, ואורכו עד 140 ס"מ ולעיתים אף 150 ס"מ. נחש גדול המצוייד בארס מסוכן ולכן אינו ממהר לברוח. ראשו של הצפע בולט, בצורת משולש שחודו מופנה קדימה, והוא רחב באופן מודגש מצווארו.

בדרך כלל הוא מתקדם בזחילה על הקרקע, ממש כפי שנאמר – "על גחונך תזחל", אבל הוא מסוגל גם לטפס על עצים ומסלעות, וגם על מטפס, שיח או עץ הצמוד לבית וכך להגיע גם לאדן החלון בקומת קרקע. אני עצמי נתקלתי בנחש צפע שככול הנראה ארב לטרף דווקא על ענפי עץ סבוך, בגובה של כשני מטרים מהקרקע, ולשמחתי הבחנתי בו ממש בזמן.

במבט מקרוב, נוכל להבחין בכך שהוא שולף שוב ושוב מבין שפתיו לשון דקיקה ומפוצלת לשניים. לשון זו אופיינית לכול הנחשים והיא משמשת לצורך מישוש והרחה, למשל לצורך זיהוי של טרפם.

סימן חשוב וברור למדי לזיהוי הצפע הוא קו מזוגזג ורצוף, חום כהה, ללא רווחים, המצויר לכול אורך גבו למן הצוואר ועד לקצה הזנב. תנו את לבכם לכך שאם הקו איננו רציף והמשרטט על גב הנחש הוא דוגמת כתמים כמו מטבעות, כי אז לא בצפע מדובר אלא בנחש אחר – זעמן המטבעות. וזהו דווקא נחש שכדאי לשמור אותו בגינתכם, הזעמן אינו ארסי, מסייע להרחיק מכרסמים קטנים והכי חשוב: הוא לא מאפשר לצפע לחלוק את הטריטוריה שלו עמו!

את הפס המזוגזג הרצוף שעל גב הצפע, מלווים גם כתמים כהים בצדי הגוף. הצבע הכללי של הנחש עשוי להשתנות, מצהבהב בהיר וחום בהיר ועד לחום כהה ושחרחר, בהתאם לאזורים השונים שבהם הוא שוכן. על הראש דמוי המשולש של הצפע משורטטת מעין אות V ומצדי הראש שלושה כתמי צבע כהים. אישון העין שלו מוארך (השם המדעי – עיני חתול) והוא סימן לפעילות לילית.

הצפע אורב לטרפו אותו הוא יבלע בשלמות לאחר שהמית אותו בהכשה, והוא יכול בהחלט לבלוע בעל חיים בממדים גדולים משמעותית מעובי גופו, עקב האלסטיות הרבה של הלוע שלו (ושל שאר הנחשים).

לרוב מתרחק מבני אדם. צפע ארצישראלי (ויקיפדיה)

ארס מסוכן מאוד

 

כאשר הצפע נמצא בעמדת איום, ראשו נשלח קדימה והוא משמיע קול נשיפה ברור. לנו מסמן הדבר את הצורך להתרחק ואם ניתן, להזמין לוכד נחשים. יש לזכור כי צפע לא יתקוף אדם אלא אם כן חש מאוים, או אם במקרה דרכתם עליו או בקרבתו. בני אדם אינם טרף עבור הצפע ואין הוא מעוניין ל"בזבז" עליהם את הארס שלו. אם יבחין בכם ממרחק הוא יעדיף להסתלק.

ארס הצפע מצוי בבלוטות שבצדי ראשו המשולש, ומשם הוא מוזרם לזוג שיני ההכשה החלולות שלו. השיניים הללו גדולות וארוכות ומצויידות במנגנון המאפשר להן להתקפל פנימה כאשר פי הנחש סגור. רק כאשר הוא פוער את לועו לרווחה, מזדקרות וניצבות זוג שיני הארס ומוכנות להכשה. כיוון שהשיניים הללו גדולות משמעותית מכול יתר שיניו, תותיר ההכשה אחריה במרבית המקרים שני חורי נעיצת שיניים בלבד – סימן בולט להכשת מרבית הנחשים הארסיים.

ארס הצפע חזק מאוד והוא פועל על מערכת הדם בגוף. על כך כותב הזואולוג י. מרגולין: " ארסו משפיע על כלי הדם ועל העצבים. הארס משפיע על השרירים החלקים של צינורות הדם, מרחיב ומחליש את דפנות הצינורות עד שהם נעשים מסוגלים להעביר דרכם את הדם ולגרום לשפך הדם ברקמות...העורקים מתרחבים, גם הלב מתרחב, ואם הוא גם פועל, אין פעולתו מסוגלת להביא לידי תנועה את הדם שבעורקים המתרחבים".

הנזק שגורם ארס הצפע לאדם בוגר עשוי לגרום למוות בתוך 10-12 שעות ולכן הכשת צפע מחייבת פינוי מהיר לבית חולים קרוב. אין לנסות ולחסום את מקום ההכשה בחוסם עורקים ולא לעשות כול פעולה אחרת. אין להאיץ את זרימת הדם בגוף על ידי פעילות מואצת של הליכה ובוודאי שלא לרוץ. האדם שהוכש מוטב שיהיה במנוחה מלאה, ללא תנועות מיותרות. כאשר יגיע הנפגע לבית החולים הוא יקבל נסיוב לניטרול השפעת הארס, שהוכן מדם סוסים שחוסנו בתהליך הדרגתי כנגד הארס.

עד כאן לגבי הצפע הארץ ישראלי. מלבדו כאמור קיימים בארץ עוד שמונה מיני נחשים ארסיים. האחד, צפע גם הוא, בן דודו של הצפע הארץ ישראלי הוא צפע החרמון, והוא אכן שוכן בהר החרמון ובסביבותיו. הוא נחש ארסי הקטן משמעותית מהצפע. אורכו מגיע ל-80 ס"מ בלבד. גופו חום בהיר או אפור סגלגל עם כתמים כהים על הגב. הכשתו מסוכנת אך בדרך כלל איננה גורמת למוות. מכול מקום, מחייבת גם היא פינוי לבית חולים.

הארסיים האחרים ששוכנים בעיקר באזורים המדבריים הם: שרף עין גדי, האפעה, עכן החרטומים, עכן גדול, עכן קטן, שפיפון הנגב ופתן שחור. ועליהם נכתוב בהזדמנות אחרת.

 

אמצעי זהירות

 

כמו שציינתי, הזוחלים הם בעלי דם קר, ולכן פעילים בחום. הנה עצה חשובה: אל תלכו יחפים בלילה על כביש. צבעו השחור או הכהה של הכביש גורם לו לאצור את חום שמש היום, ועם רדת הערב ועמו הקרירות, נותר הכביש עדיין חם. נחשים אוהבים לזחול אל הכביש ולתפוס קצת חום, ולכן לא פעם נראה נחשים שנדרסו על הכביש בלילה.

כפי שציינו, באזור בו רובנו חיים הנחש היחיד ממנו עלינו להיזהר הוא הצפע הארץ ישראלי. עם זאת, כאשר אנו יוצאים לטיולים רגליים באזורי הגלבוע, מדבר יהודה והנגב, עלינו לנקוט משנה זהירות הן בהליכה, הן במנוחה והן בהתארגנות לשינה בשטח. להקפיד לנעול נעליים גבוהות ולא סנדלים פתוחים, ובבוקר להפוך אותן ולוודא שנחש או עקרב לא מצא בהן מעון זמני, חמים ונעים.

ואם קרה ואנו חווים הכשה (לנו או לחברינו) יש לפעול לפינוי מהיר לבית החולים ובמקביל לנסות ולאתר את הנחש ולתאר לצוות הרפואי את מראהו וצבעיו, כדי שיידעו איזה סוג נסיוב לתת.

קמטן החורש. (צילום: ניר אברהם, באדיבות אתר סנייקס, www.snakes.co.il )

הקמטן המסכן

 

לפני סיום, אני רוצה לספר לכם על לטאת "קמטן החורש", שהיא סובלת מאימת האדם לנחש. למי שאיננו מצוי בתחום הנחשים, היא נראית כנחש לכול דבר, אך מדובר בלטאה. צבע הקמטן הבוגר – חום ואילו צבעם של הצעירים – חום זיתני מנומר. בניגוד לשאר הלטאות, לטאת הקמטן היא חסרת רגליים ויכולה לצמוח לממדים "עצומים" בהשוואה ללטאות המוכרות לנו, עד 135 ס"מ!

לטאה זו מכונה על שם שני "חריצים", כמו – תלמים, הנמשכים לאורך כל גופה, אשר בעזרתם היא יכולה להרחיב את גופה כאשר היא טורפת טרף גדול.

הקמטנים ניזונים בדרך כלל מחרקים, חלזונות ומכרסמים קטנים. הם לעולם לא יפגעו בנו לרעה! מכיוון שבני אדם מרבים להתבלבל בינם לבין נחשים, מחוסלים הרבה קמטנים וכך הוכרז הקמטן כערך טבע מוגן והפגיעה בו אסורה על פי חוק!

כיצד נזהה את הקמטן? ובכן, גופה המפותל של לטאת ענק זו נראה כגוף הנחש, אבל ראשה נראה כראש לטאה והוא המשך ישיר ובלתי מתרחב לגופה. יתרה מכך – לקמטן כמו לשאר הלטאות – עפעפיים נעים אותם הוא סוגר ופותח, ואילו הנחשים חסרים את הללו. סימן זיהוי נוסף הוא שבזמן סכנה, מפריש החנקן ריח רע כדי להרחיק ממנו את אויביו.

כאמור, עם בוא הקיץ, מתחילה גם עונת הנחשים. נדע להישמר ולהיזהר וגם שלא לפגוע באלו שאין בהם סכנה. קיץ נעים ומהנה והלוואי וכל ה"מרעין בישין", למן קורונה ועד כול מפגע אחר, יהיו מאתנו והלאה.

 

מעוז חביב, קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?