דלג לתוכן העמוד
יום ראשון, 11 באפריל 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

זהירות, תהלוכן האורן לפניך !

יערות האורנים שמקיפים אותנו עשויים להפוך למקומות "עוצרי נשימה" ו"מזילי דמעות", במיוחד לקראת האביב. הצריבה של זחלי תהלוכן האורן איננה דבר פעוט ומי שלא ייזהר עשוי להזדקק לטיפול רפואי

 

תהלוכן האורן- זחל
                  

לפני שנים, יצאה קבוצת חברי הקיבוץ שלי לחפור חלקת קבר בבית העלמין שלנו, הצמוד ליער האורנים שמעל הקיבוץ. לאחר שעות חפירה אחדות, חזרו החופרים, ובראשם מזכיר הקיבוץ המיתולוגי שלנו ולאחר מכן חבר הכנסת, מוסה (משה) חריף ז"ל, כשהם צרובי עיניים ועור במידה כה קשה עד שהיה צורך לפנותם לבית החולים.

הגורם לפגיעה הפתאומית בחופרים היו מיליוני שערות זעירות ובלתי נראות, אך ארסיות מאוד, שנותרו על פני הקרקע ובמהלך החפירה התעופפו באוויר וחדרו לדרכי הנשימה ולעיני החופרים. לקראת חול המועד ועונת הטיולים שנפתחת באביב כדאי ליוצאים לבלות ביערות להכיר ולדעת מי עומד מאחורי השערות הללו וכיצד אפשר להימנע מפגיעה מהן.

 

תהלוכן ולא טוואי

בעבר כונה הזחל שעומד מאחורי השערות הארסיות בשם "טוואי התהלוכה". אך עם השנים התברר כי אינו שייך למשפחת הטוואים כלל ולכן שונה שמו ל"תהלוכן האורן", שהוא פרפר השייך למשפחת התהלוכניים.

זחליו של מין זה מתפתחים וחיים רק על עצי האורן והם ניזונים ממחטי האורנים ועל כן הם פוגעים ומזיקים לעצים עצמם. אבל הנזק החמור יותר נגרם על ידי שערות צורבות ארסיות המתפתחות על גופו של הזחל ועלולות לגרום לצריבות אלרגיות קשות בעור, בעיניים ואף לקשיי נשימה.

באזורנו, בכל רחבי מטה יהודה, וגם ברחבי הארץ, מרבית היערות הנטועים הם יערות אורנים. אמנם, קק"ל שינתה את מדיניות הנטיעה שלה בעקבות השריפות הגדולות (בעיקר שריפת הכרמל העצומה, אך גם השריפות באזור מטה יהודה), אך עדיין, כ-80% מכלל עצי היער בארץ הם עצי אורן, החביבים כל כך על תהלוכן האורן.

תהלוכן האורן - פרפר בוגר

מהלך חיים מרתק

אורח חייו, גדילתו, התפתחותו ושלבי חייו השונים של התהלוכן, הם מעניינים מאוד, לעיתים אף מפליאים. בעוד רוב החרקים המוכרים לנו, מתפתחים בקיץ, עיקר ההתפתחות של התהלוכן מתרחשת דווקא בסתיו ולאורך החורף.

כדי לקיים חיים בחורף, בקור וברטיבות, ברוחות החזקות ולעיתים אף בשלג ובברד, היו חייבים החרקים הללו לפתח מנגנונים מיוחדים שיאפשרו את קיום חייהם בתנאים הקשים השוררים סביבם.

כדי ללמוד על חיי החרקים, נתחיל בבוגר – בפרפר עצמו. כבר כאן נגלה את ההבדל בין התהלוכן לבין שאר הפרפרים: בעוד שרוב הפרפרים בוקעים מגלמים הצמודים לענף כלשהו באוויר הפתוח, גלמיו של תהלוכן האורן מצויים באדמה, מתחת לפני הקרקע.

בסוף הקיץ, בחודשים ספטמבר-אוקטובר, מגיחים הפרפרים הבוגרים מהגלמים. אלה פרפרים בינוניים בגודלם. אורך גופם כשני ס"מ, צבעם חום בהיר עד אפור, כצבע מרבית העשים, והנקבה גדולה מן הזכר. מוטת כנפי הנקבה מעט מתחת 4-5 ס"מ, ומוטת כנפי הזכר 3-4 ס"מ.

כמרבית פרפרי הלילה, חיי התהלוכן קצרים מאוד, בסך הכל כשני לילות בלבד. הזכר איננו ניזון כלל וכל זמנו מוקדש לעניין אחד בלבד, למצוא את בת זוגתו ולהזדווג. הם משתדלים להזדווג כבר בלילה הראשון לחייהם, אם רק מצאו זה את זה, או בבוקרו של אותו הלילה. לאחר ההזדווגות מטילה הנקבה כמאתיים ביצים (!) סביב קבוצה מקובצת של מחטי עץ האורן.

הביצים מודבקות לענף כגליל באורך של כארבעה ס"מ, כאשר גודל כל ביצה בו כמילימטר אחד. הנקבה דואגת לכסות את גליל הביצים בקשקשים שהיא שולפת מאחורי גופה, כדי להגן על הביצים מקשיי מזג האוויר וגם מצרעות שונות.

התפתחות הביצים נמשכת פחות או יותר כשישה שבועות, כאשר משך הזמן תלוי בטמפרטורה השוררת בסתיו ובראשית החורף. הביצים אכן עמידות בשינויי קור וחום קיצוניים, והן מסוגלות להתמודד עם טמפרטורות הנעות בין אפס ל-35 מעלות.

 

חבורה מגובשת

הזחלים בוקעים מהביצים בין מחצית אוקטובר למחצית נובמבר. מרגע בקיעתם ולכל ימי חייהם, לא ייפרדו זה מזה ויפעלו כקבוצה מקובצת ומאורגנת אחת, כאשר את עיקר פעילותם יבצעו בלילות.

לאחר בקיעתם מהביצים טווים הזחלים מטווה דליל מקורי משי שהם מוציאים מגופם ונצמדים למחטי עץ האורן בקצות הענף, שם הם נחשפים לקרני השמש ויכולים להתחמם.

במשך היום הם מסתתרים בתוך מבנה המטווה, ובלילות הם ניזונים מכרסום השכבה החיצונית, האפידרמיס, של מחטי האורן ובכך גורמים להתייבשותם. לעיתים קרובות נודדים הזחלים בקבוצה בלילה מענף אחד למשנהו וטווים בו מטווה חדש.

כאמור, בכל פעילויותיהם יתמידו זחלי התהלוכן לשמור על מסגרת הקבוצה. לעיתים, לאחר צמיחתם והתחזקותם, הם אף יבצעו מעבר לילי מעץ אחד למשנהו. טרם יציאתם, הם מנענעים את חלקם הקדמי ובכך 'מאותתים' ומודיעים על כוונתם לצאת לדרך. כאשר הקבוצה יוצאת לדרכה, נעים הזחלים ב"תהלוכה" ארוכה, הזחל המוביל ראשון ואחריו כל השאר, זחל נוגע בראשו באחורי קודמו, וכך הם נעים ושומרים על הקשר ביניהם.

משך גדילתם והתפתחותם מושפע מאוד מהטמפרטורה ונמשך 4-6 חודשים. לאורך שלבי התפתחותם יתנשלו הזחלים ארבע פעמים, ובדומה לשאר הזחלים, לפני התנשלות תאבונם פוחת ולאחר כל התנשלות הם ייכנסו לבולמוס של זלילה. בתום התפתחותו מגיע ארכו של הזחל לארבעה ס"מ.

בצעירותם צבעם צהוב-חום, וכל גופם מכוסה בשערות לבנות בולטות. לאחר כל התנשלות צבעם מקבל גוון חום כהה יותר, ואילו השערות הלבנות – מצהיבות. ראשם נותר כל העת שחור. לאחר שתי התנשלויות ראשונות מתחילות להתפתח על גופם שערות זעירות על גבי מצע של חומר ארסי צורב. בשערות הללו טמונה הסכנה למבקרים ביערות.

תהלוכן האורן - קן חורף.

מיליוני שערות ארסיות

לאחר התנשלותם השנייה מתוך ארבע, מגיעים הזחלים לשלב בו הם מסוגלים לכרסם את כל תכולת מחט האורן. ככל שהם הולכים ומתפתחים, דרוש להם יותר מזון והם מרחיקים את אזורי פעילותם מהמטווה. במקביל מתפתחות על גופם השערות הצורבות ומספרן בשלב זה מגיע למאות. תפקידן – להגן על הזחלים מטורפים למיניהם.

בדרגת ההתפתחות השלישית, המתרחשת לרוב בסוף חודש ינואר ובשיא העונה הגשומה, משנה הקבוצה ממנהגה ובונה קן קבוע שבו יחיו הזחלים את חייהם עד לגמר התפתחותם. הקן בנוי קורי משי וממדיו 18-25 ס"מ. הוא סגור מכל עבריו ופתחו מופנה כלפי מטה, כדי למנוע חדירת מי גשמים לתוכו. בתוך הקן מוגנים הזחלים מפגעי החורף וגם מטורפים.

הקן הסגור מתפקד כעין חממה והטמפרטורה בתוכו גבוהה באופן משמעותי מאשר בחוץ. כך יכולים הזחלים להמשיך להתקיים למרות הקור שבחוץ. במשך היום הם מצטופפים בקן ובלילות הם יוצאים לאכילה ומטפלים בהרחבה ושיפוץ של הקן. בתקופה זו אוגרים הזחלים בגופם מזון רב שישמש בעתיד לפעילות של הגולם.

בסוף חודש פברואר מתנשלים הזחלים שוב ואחרי התנשלות זו מגיע מספרן של השערות הצורבות על גופו של כל זחל לאלפים רבים. בסוף תקופת התפתחותם, בחודש מרץ, מספר השערות הצורבות שגודל כל אחת מהן כ- 0.4 מ"מ, עשו להגיע לכחצי מיליון ועד לשישה מיליון! במקביל, כמות החומר הצורב שבהן גדלה מאוד.

 

המצעד הגדול

בסוף חודש מרץ או תחילת אפריל, מתחיל "המצעד הגדול" של הזחלים היורדים מהעצים, הפעם לתמיד, כדי להתגלם בתוך הקרקע.

את התהלוכה מוביל זחל נקבה, והוא הראשון להתחפר באדמה. כל שאר משתתפי התהלוכה יעשו זאת בעקבותיו. ההתחפרות נעשית קרוב לעץ ממנו ירדו, לעומק של 10-15 ס"מ. בעומק האדמה הזחל מתגלם בתוך פקעת שהוא טווה מחוטי משי המופרשים מגופו.

הפרפרים הבוגרים יבקעו מהגלמים אחרי 4-5 חודשים, לקראת הסתיו, שכן, הפרפר איננו יכול להתקיים בקיץ. תופעה ייחודית ומעניינת במיוחד היא, שחלק מהגלמים ימשיכו להתקיים במצב הגולם למשך 7-9 שנים! וזאת כחלק מהצורך להבטיח את המשכיות המין.

תהלוכן האורן צילום ויקיפדיה

סרפדת האורנים

כאמור, במהלך חודש מרץ-אפריל מתרבה כמות השערות הצורבות של הזחל ומגיעה למיליונים ספורים. כמות החומר הצורב המופרש אז על ידי הזחל היא הגדולה ביותר. השערות הזעירות הללו נפרדות בקלות מגוף הזחל ומתעופפות ברוח או נותרות על פני האדמה.

במגע עם עור הגוף שלנו יגרום החומר הצורב לתגובה אלרגית ולגרוי חזק בעור, ייתכן בעיניים ואף בדרכי הנשימה. תופעות אלה נקראות בשם "סרפדת האורנים". נמצא שארסיות החומר בשערות נשמרת לשנים – עד תריסר שנים.

במרבית המקרים נפגעים המבלים ביער בעת שהייתם בו, ממצבור השערות הגדול בעלווה שעל העץ ומתחתיו על האדמה, וכן מן השערות הנישאות ברוח. הדלקת הנוצרת מצריבת העור עשויה להימשך בין יומיים לארבעה ימים. מובן שפגיעה בעיניים תגרום לגרוי חזק, לדמעות רבות ולהגבלה זמנית בראיה. בליעת שערות עשויה לגרום לקשיים בנשימה או לדלקת בגרון העשויה להימשך יומיים עד שבוע. הטיפול המהיר המומלץ הוא להוריד מהר את הבגדים ולשטוף את האזורים הנגועים היטב במים.

לכן תקופת סוף החורף היא גם התקופה המסוכנת ביותר למטיילים ביערות. בעיקר בימים שבהם צועדת תהלוכת הזחלים מן העצים לקרקע. יש להיזהר ולהזהיר את הילדים, שלא יתקרבו לזחלים אלה ויתרחקו מהאורנים.

הקרן הקיימת מטפלת בהדברת הזחלים של תהלוכן האורן. הריסוס נעשה בסביבות חג החנוכה והוא מותאם לשעות בהן הזחלים מרבים בזלילה. עם זאת, שטחם הגדול של היערות, אינו מאפשר פגיעה מוחלטת ומלאה בזחלים כולם, וככל שפעולות המניעה נעשות על ידי הגורמים המטפלים, עלינו להכיר בקיום התופעות ולנקוט בזהירות המתבקשת בבואנו לבלות עם המשפחה בצל עצי היער.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?