חדש: טופס 4 לא יהווה תנאי מקדים להקמת מערכות סולאריות על גג מבנים  

מערכת סולארית (פוטו וולטאית) של חברת "מעגלים אנרגיה" שהוקמה על גג בי"ס "אור" בצור הדסה (צילום: יח"צ) 

משרד האנרגיה בשיתוף משרד המשפטים ורשות החשמל הסירו חסם משמעותי בתחום האנרגיות המתחדשות אשר יביא למימוש פוטנציאל של מאות מגה וואטים ויאפשרו להקים מערכות סולאריות (פוטו-וולטאיות) על גג מבנים המחוברים לרשת החשמל אך לא מחזיקים בטופס 4.

כיום יש מבנים רבים בישראל שנבנו כחוק וקיבלו אישור אכלוס, אך אין להם טופס 4 מסיבות שונות (למשל, מבנים ישנים שהוקמו לפני חקיקת חוק התכנון והבנייה). עד היום, חברת החשמל דרשה מיזמים, לשם חיבור מתקן אנרגיה מתחדשת על גג מבנה להציג "טופס 4" (או בשמו המלא — טופס אישור אכלוס) של המבנה שעליו יוקם המתקן. טופס 4 מהווה הצהרה של הרשות כי בניית המבנה הסתיימה באופן רשמי וכי הוא בטוח ומתאים לאכלוס.

רבים מבין המבנים האלה, שהם מאוכלסים ומחוברים לרשת החשמל, הם מבני ציבור ישנים שמוחזקים על ידי הרשויות המקומיות, וכך נותרים גגות רבים ללא מערכות סולאריות, כשהפגיעה היא גם בהיקף הייצור של אנרגיה ממקורות חלופיים וגם ביכולת של הרשויות המקומיות ליהנות מהכנסה נוספת.

החסם המדובר של היעדר טופס 4 עלה בשיחות שמנהל משרד האנרגיה והתשתיות עם יזמים ורשויות מקומיות וכן במסגרת צוותים שמיפו את החסמים הקיימים ליישום אנרגיות מתחדשות. עוצמת חסם זה אף התחדדה במסגרת הפרויקט המשותף של חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד עם מפעל הפיס למתן הלוואת להתקנה של פאנלים סולאריים על גגות של מבנים עירוניים ברשויות מקומיות, ממנו עלה כי לפחות 10% מ-1,200 המבנים שרשויות מקומיות ביקשו לקבל עבורם הלוואה, נאלצו לוותר על הפרויקט בגלל היעדר טופס 4.

בעקבות פנייה של מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, רון אייפר, למשרד המשפטים, והצגת הנושא בפני המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס, ובתיאום עם רשות החשמל, החלה עבודת מטה אשר בסיומה גובשה פרשנות חדשה לרגולציה הקיימת אשר הובילה להסרת אחד החסמים המשמעותיים לקידום ייצור אנרגיה מתחדשת על גגות מבנים.

לפי הפרשנות המשפטית, במבנים שכבר מחוברים לחשמל ואין להם טופס 4, ניתן יהיה להסתפק באותם מסמכים שנדרשים ממילא לקבלת פטור מהיתר בנייה למתקן. ההצדקה המשפטית לכך היא שממילא מדובר במתקנים סולריים שהם פטורים מהיתר כאשר לא נעשה שום שינוי במבנה המקורי, ולכן לא נדרש להמציא טופס 4 של המבנה אלא להמציא את האישורים שמעידים על הפטור מהיתר של המתקן הסולרי. פרשנות זו מקובלת גם על מנהל התכנון האמון על דיני התכנון והבניה.

על פי החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות מדובר בבשורה משמעותית לשוק האנרגיה המתחדשת בישראל. כתוצאה מפרשנות זו, יוכלו לקום ולהתחבר, על פי הערכות המשרד, עוד מאות מגה וואט של מתקנים לאנרגיה מתחדשת על גגות מבנים ובטווח הזמן הקצר. מהלך זה יסייע לעמוד ביעד הממשלתי של 20% אנרגיה מתחדשת בשנת 2025 ו-30% בשנת 2030.

למהלך זה יתרונות נוספים כגון: ייעול השימוש במשאב הקרקע באמצעות הגדלת המימוש של מתקני אנרגיה מתחדשת בשטחים מבונים, הקלה בירוקרטית משמעותית ליזמים ולרשויות המקומיות וחסכון בהשקעות ברשת החשמל בשל הגדלת הייצור קרוב למוקדי הצריכה.

שר האנרגיה והתשתיות, חה״כ ישראל כ"ץ: "מיד עם כניסתי לתפקיד זיהיתי בעודף הרגולציה בשוק האנרגיה המתחדשת חסם שיש להסיר. הנחיתי את צוות המשרד לפעול לצמצום הרגולציה בצורה שתאפשר האצה של תהליכי האנרגיה המתחדשת. המהלך הנוכחי מהווה בשורה אדירה למשק החשמל. התגברנו על אחד החסמים המרכזיים שעיכבו מאות פרויקטים של אנרגיה סולארית. המהלך יסייע לנו לעמוד ביעדי הממשלה בתחום האנרגיה המתחדשת שנקבעו לשנת 2025 - ויקל באופן משמעותי על הרשויות המקומיות והיזמים הפרטיים. בדומה לרפורמות שביצעתי כשר התחבורה והאוצר, הוכחנו שכשמגדירים מטרה ורותמים את שלל הגורמים לפעולה בנושא - מביאים בשורות חשובות לאזרחי ישראל״.

עו״ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי): ״אנו רואים חשיבות בסיוע לממשלה בהגשמת מדיניותה בכל הנוגע לנקיטת צעדים לעידוד ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים. העמדה המשפטית שגיבשנו מתחשבת בתכליות החקיקה והיא נועדה להקל על הליכי ההקמה של  מתקנים פוטו-וולטאיים הפטורים מהיתר בניה לפי הדין, אשר התקנתם אינה כרוכה בבינוי, מבלי שיהיו כפופים לרגולציה אחרת שנועדה מלכתחילה למצבים אחרים הכרוכים בתוספת בנייה״.