דלג לתוכן העמוד
יום שני, 21 בספטמבר 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

חובבת הדבש הנועזת

הגירית אוהבת דבש ו...נחשים, לא מתרגשת מטורפים גדולים ממנה ומופיעה בטבע בצבעי שחור-לבן בולטים המשדרים למרחוק "לא כדאי לכם להתעסק איתי"

גירית דבש

כאשר ישראלים רוצים להתקרב לעולם חיות הטרף הם מדמיינים ספארי באפריקה, גם אם במרבית המקרים הם נאלצים להסתפק, בינתיים, בספארי ברמת גן. אז מה תגידו אם אספר לכם שכאן, אצלנו, בשפלת יהודה ובחבל עדולם, חי ופועל הטורף הנחשב לאמיץ מבין כל הטורפים שבעולם?

טורף זה אינו גדול וכבד כאריה או כנמר והוא אף איננו פוטוגני כמותם. בכלל הוא ממעט מאוד להתגלות לעין בשעות היום ועיקר פעילותו היא בלילה.

בדומה לנמייה גם הטורף הזה אינו חושש מהכשות נחשים ארסיים, וגם עקיצותיהן של עשרות ואפילו מאות דבורים לא מרתיעות אותו מלטעום את המאכל האהוב ביותר עליו – הדבש. מיהו אפוא הטורף האמיץ הזה? ובכן, זוהי גירית הדבש.

 

גורים מאבות שונים

 

בארץ חיים שני מיני גיריות: הגירית המצויה, שקיימת במספרים גדולים ואף נצפית מדי פעם, וגירית הדבש, הנדירה יותר. נתייחס אפוא תחילה לגירית המצויה, שהסיכוי שלנו לפגוש בה אכן גדול יותר.

הגירית המצויה הינה יונק הנמנה על משפחת הסמוריים. היא מוגדרת כבעל חיים טורף, אבל נהנית גם ממזון צמחי. תפוצתה בארץ הינה בראש ובראשונה באזור האקלים הים תיכוני, ובנוסף, בצפון מערב הנגב.

ממדיה מכובדים למדי. אורכה כ-90 ס"מ, כולל זנב בן 20 ס"מ, ומשקלה כעשרה ק"ג. היא מכוסה בפרווה סמיכה, צפופה ומעובה המכסה על עור שאיננו צמוד ומתוח על גופה. אם נפגוש בה נוכל לזהותה בעיקר בזכות הפס השחור והבולט מאוד הנמשך לאורך ראשה הלבן ומכסה את עיניה ואוזניה הקטנות. יתרת פרוותה באזור הגב צבעה אפור.

חופש התנועה שלה בתוך עורה הרפוי מפתיע לעתים קרובות את אויביה. טורף המנסה לתפוס אותה במלתעותיו יופתע לגלות את ניביה החדים במלתעותיה הפעורות, שכן היא יכולה ממש לסוב על עצמה בתוך עורה.

במשך היום מסתתרת הגירית המצויה בתוך מחילות עמוקות שהיא חופרת, ובשעות הלילה היא יוצאת לתור אחר מזונה. בארץ היא בדרך כלל ביחידות או בזוגות מונוגמיים, אבל הקשר בין בני הזוג איננו בלעדי.

כדי לשמר את הקשר הזוגי קיימת אצל הגיריות תופעת הזדווגות חוזרת ונשנית, שאיננה קשורה דווקא לרביה, ונמשכת בין בני הזוג כל השנה. על כך שהקשר אינו אמיץ דיו תעיד העובדה שלעיתים באותה המלטה עשויים להיוולד גורים לאבות שונים.

את חייהן הגיריות מבלות בנפרד ואם רואים צמד גיריות דבש, מדובר בדרך כלל באם ובגור שנותר צמוד אליה כשנתיים עד לבגרות.

 

נטייה נקרופילית

 

אחת התופעות שנצפו אצל גיריות הן בהודו והן בחצי האי סיני הוא חפירה לתוככי קברים בחיפוש אחר מזון. אני חושד שגם בבית הקברות הקטן של קיבוצי לא נמנעות הגיריות ממנהג זה.

יש לנו עדויות שבלילות יש בעל חיים שמשקיע מאמצים בחפירה מעמיקה מתחת לפלטת הבטון והשיש העבה של המציבה. והשאלה היא האם מדובר בגיריות? איני יודע לתת על זה תשובה משום שלא ראיתי ולא זיהיתי באופן חד-משמעי, אבל מכיוון שהתופעה של הגירית הנקרופילית (חובבת גוויות) ידועה ומוכרת במקומות אחרים בעולם אפשר להניח שהסיפור אצלנו איננו שונה.

עד כאן על הגירית המצויה.

גירית הדבש.jpg

מתגוררת בשפלת יהודה

 

גירית הדבש מוגדרת כטורף מגודל בינוני ושייכת גם היא למשפחת הסמוריים. באפריקה משתרעים אזורי המחיה שלה על פני מאות קילומטרים רבועים, אבל בארצנו הקטנה שטחי המחיה שלהן משתרעים על פני קילומטרים רבועים ספורים בלבד ההולכים ונתחמים מכל עבר בכבישים סואנים.

את גירית הדבש ניתן להגדיר כטורפת הנדירה ביותר בארצנו ולאור ההתפתחות האורבנית המואצת אצלנו, היא נמצאת כאן בסכנת הכחדה. אם לא די בכך, לאורך השנים הכריזו הדבוראים מלחמת חורמה על גירית הדבש וזה לא שיפר את מצבה.

גירית הדבש ידועה כבעל חיים נבון וזריז. הליכתה מגושמת. היא נמוכה, מבנה גופה מוצק והיא מצוידת בגפיים חזקות. אורך גוף הזכר כ-70 ס"מ והנקבה כ-60 ס”מ. משקל גוף הזכר כעשרה ק"ג והנקבה קלה ממנו משמעותית.

בעוד רוב היונקים נעזרים בצבעי הסוואה בולטת גירית הדבש בצבעיה החדים. צבע גבה - לבן אפרפר, חלקי גופה התחתונים – שחורים, בין הגב האפור לגחון השחור מפריד פס לבן ובולט, זנבה שחור וקצהו אפור. צבעיה הבולטים של גירית הדבש נועדו להזהיר בעלי חיים – "לא כדאי לך להתעסק אתי".

פרוותה של הגירית עבה וגסה ולא קל לחדור דרכה ולהגיע עד לעור גופה, לרגליה הקדמיות טפרים ארוכים באופן בולט והם משמשים אותה במלחמותיה באויביה כמו ברדיית הדבש מהכוורות.

בארץ מצויה גירית הדבש במספרים קטנים הן באזור המדברי והערבתי והן באזור הים תיכוני. לפני עשרות שנים אחדות נעשו תצפיות שזיהו בארץ ארבעה אזורי מחיה של גירית הדבש: שפלת יהודה, מאזור לטרון ושער הגיא ועד ללכיש, בגליל העליון המזרחי, האזור עמק החולה והגולן ובאזור חצבה בערבה הצפונית.

 

עשויה ללא חת

 

גירית הדבש מהווה תעלומה לחוקרים מזה שנים רבות. בשנים האחרונות מתקיימים שני מחקרים על ידי שני זוגות חוקרים באפריקה. מחקר אחד נעשה במדבר קלהרי והשני בזימבבווה.

המייחד את המחקר בזימבבווה שהוא נערך בשמורת טבע פרטית השייכת לזוג החוקרים. הם הצליחו לאמץ גור גירית צעיר שאמו נורתה על ידי צייד וגידלו אותו במשך שנתיים, עד שנהרג. בסך הכל הקדישו למחקר כ- 3500 שעות! הכל הזהירו אותם שאין כל דרך לסמוך על גירית הדבש, אבל הם מצאו את הדרך ולמדו יותר מכל חוקר אחר על טבעו ואורח חייו של בעל חיים זה.

בין השאר מצאו החוקרים שלא לחינם הגדיר ספר השיאים של גינס בשנת 2004 את גירית הדבש כבעל החיים הנועז ביותר בכל העולם. הם נוכחו כיצד הגירית איננה חוששת מלגנוב לנמר את טרפו ואף להבריח אריות.

לגירית הדבש יש כלי הגנה טובים והיא נועזת ועשויה ללא חת. פרוותה עבה וצפופה מאוד ומכסה עור קשה ומעובה אף הוא בעיקר באזור הגב הצבוע אפור. כאמור, היא נושאת את עורה הרפוי ממש כמו בגד גדול מדי ומסוגלת להסתובב בתוך עורה, ולהגיע לאויביה ממקומות בלתי צפויים. בנוסף, כמו לבואש, יש לגירית מערכת שיכולה להתיז על התוקף נוזל מסריח, מחניק וצורב עיניים.

 

דבש ונחשים

 

שני המאכלים האהובים ביותר על גירית הדבש הם דבש מתוק ו... נחשים. בדומה לנמייה, עליה סיפרנו לפני כמה גליונות, גירית הדבש חסינה מפני מרבית הכשות הנחשים. החסינות הטבעית מתחזקת והולכת עם הזמן, ככל שגדל מספר ההכשות שהוכשה.

גירית צעירה תימנע בדרך כלל מלטעום דבש וזאת מחשש לעקיצות הדבורים. במשך הזמן לומדת הגירית לתקוף את הכוורות בלילה, עת הדבורים נמות את שנתן. תחילה הן אוכלות את זחלי הדבורים ורימותיהן ואז פונות אל הדבש.

לעוקץ הדבורים אין סיכוי לחדור את פרוותן העבה של הגיריות ובמיוחד את החלק הבהיר של הגב הבולט לעיניהן. גם על ראשה יודעת הגירית להגן ואת עיניה הרגישות היא מכסה אז באוזניה. כך רק חלק קטן מהפנים נותר חשוף.

ילידי שבטים באפריקה מספרים על שיתוף פעולה בין ציפור אפריקאית בגודל זרזיר לבין גירית הדבש. הציפור מובילה את הגירית לעבר הכוורת הנמצאת על גזעי עצים תוך השמעת שריקות מכוונות. כאשר הגירית מגיעה לכוורת היא מפרקת אותה בעזרת טופרי רגליה הקדמיות, אוכלת את הזחלים, הגלמים והדבש ומשאירה לציפור את שרידי החלות. לכן נהוג באפריקה לתלות את הכוורות על ענפי עצים להגנה בפני גיריות הדבש.

מלבד נחשים ודבש ניזונה הגירית מיונקים קטנים, מביצי ציפורים וגוזלים, מזוחלים וצבים, דורבנים ואף יונקים גדולים יותר וכן איננה בוחלת בשורשים, פקעות ופירות. כאשר היא אוכלת טרף קטן היא מחסלת את כל חלקיו – כולל עורו, עצמותיו, נוצותיו ופרוותו.

הנה כי כן, מצויים בסביבתנו טורפים שסיפור חייהם מרתק. האם משמעות הדבר שעלינו לוותר על ביקור בספארי או בגן החיות? לא ולא, ומשום שכנראה המקום היחיד בו נוכל לראות את הגירית בפעולה יהיה דווקא שם.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?