חוטפת הזבובים
הגשם הראשון מביא בעקבותיו את מעוף הכלולות של נמלת הקציר אשר עד מהרה הופך ליום חג עבור כל ציפורי השיר ובראשם לציידת הזבובים המיומנת - החטפית האפורה
היורה, הגשם החזק הראשון ש"יורה" את מטח הגשם הרציני הראשון בראשית החורף, הוא יום חג לתושבי ישראל, מדינה שבה המים הם מצרך יקר ערך ורב חשיבות.
גשם ראשון הוא גם יום משמח לחקלאות, במידה ולא הקדים מדי ופגע ביבולים שעדיין נותרו בשדות. בשנים עברו היו גם הילדים נהנים לצאת במגפיים ולדרוך בשלוליות, אך נדמה לי שבעידן הסמארטפונים ובתרבות המסכים שבה גדלים כיום הילדים - הנאות מסוג זה כבר כמעט ועברו מהעולם.
מי שעדיין נהנה מהגשם ראשון ולא טרוד בהתבוננות במסכים השונים הם בעלי החיים ובהם גם רבות מציפורי השיר הסובבות אותנו: הדרורים, הבולבולים, הירקונים, הגבתונים ועוד ועוד. וזאת משום שלאחר הגשם הרציני הראשון מגיעה "מעוף הכלולות" של מלכות נמלת הקציר.
מעוף הכלולות
משך ימים ארוכים טרם בוא החורף, דואגות הפועלות בקיני נמלת הקציר לטיפול מיוחד ברימות, שמהן יבקעו או המלכות לעתיד או זכרים, שכל תפקידם בחיים יהיה להפרות את המלכות. לאחר הגשם הראשון, זה אשר הרטיב והספיג את האדמה כהלכה, מגיע הרגע שבו יוצאת השמש והמוני הנמלים העמלות תצאנה מקניהן שבמעבה האדמה כמו בכדי לצפות במחזה.
בעוד הפועלות ניצבות בהמוניהן סביב פתחי קניהן, תצאנה המלכות גדולות המידות וכבדות הבטן ובעזרת כנפיהן הן תמראנה מעלה ובעקבותיהן ימריא צבא הזכרים הקטנים, שמתחרים זה בזה במטרה להשיג את אחת המלכות ולזכות להפרות אותה. לאחר שהשלימו את מהלך ההפריה או גם אם לא הצליחו להשלים אותו – הזכרים יסיימו את חייהם ולקן ממנו יצאו לא יחזרו עוד.
לאחר שהמלכה לעתיד מופרית, היא חוזרת בתעופה, נוחתת על האדמה, כנפיה נושרות והיא יוצאת לחפש אתר מתאים להקמת קן חדש, רצוי במקום שאדמתו תחוחה ורכה בעקבות הגשם. את המשימה משלימות רק מעטות שבמעטות מהמלכות שיצאו לדרך.
חג לציפורי השיר
אבל אם מעוף הכלולות הוא יום חג לנמלת הקציר, על אחת כמה וכמה הוא יום חג מיוחד לציפורי השיר. הן תתמקמנה על ענפי עצים, שיחים, או אולי גגות או בכל אתר תצפית אחר, ושם ימתינו לגלות מלכה או זכר מעופפים, וכמעט ללא קושי הן יתפסו אותם במקוריהן ויבלעו אותם לתיאבון.
הטבע דואג כמובן למספרים גדולים מאוד של מלכות לעתיד כדי שכמות לא קטנה מהן תשלים את המעוף כשהיא מופרית, מבלי שתיפולנה קורבן למקורי ציפורי השיר. אבל ההיקף הגדול של החרקים המעופפים באוויר באותו היום הופך את כלל ציפורי השיר לציידות חרקים ליום אחד בשנה, וזאת משום שכאשר מתמלא האוויר באלפי נמלים מעופפות, מלכות וזכרים גם יחד, לא נזקקות הציפורים למיומנות מיוחדת כדי להצליח בציד.
לחדי העין ולסקרנים אציע להתבונן היטב מחלונות בתיהם או מהמרפסת לעבר עצים שבסביבתם, אז תוכלו לגלות פה ושם בולבול מזדמן שממריא לפתע מן הענף שעליו ניצב, וכמו נעמד לרגע באוויר, ואז חוזר לענף ממנו המריא. עתה תוכלו להבין. אותו בולבול אכן גילה חרק מעופף באוויר ועט עליו בתאווה ובמיומנות כדי לגוון מעט את ארוחותיו.
יש ציפורים שעבורן מלאכת הציד באוויר היא מקור מזונן כל השנה כולה, ולא רק היום האחד והיחיד של מעוף הכלולות, הללו הן הסנוניות והסיסים למיניהם.
ציפורים אלה אכן ניזונות כל השנה כולה מחרקים ויבחושים קטנטנים המעופפים באוויר ואשר אותם הם בולעים תוך פתיחת מקוריהם לרווחה בעודם מעופפים במיומנות רבה באוויר, מבחינים בהם ובולעים אותם בתאווה.
אבל יש ציפור אחת הנוהגת לצוד את מזונה כל השנה כולה בדרך בה עושות זאת שאר ציפורי השיר האחרות רק ביום מעוף הכלולות של הנמלים, זוהי – החטפית האפורה.
חוטפת מיומנת
יחד עם החטפית האפורה, שמקננת בארצנו, ידועות עוד שתי חטפיות החולפות בארצנו במסען לאפריקה בסתיו ובשובן לאירופה באביב, ואלו הן החטפית לבנת העורף והחטפית שחורת העורף. הללו הן מזדמנות נדירות למדי ולכן לא נרחיב עליהן את היריעה.
שמה של החטפית מעיד על מעשיה – "חוטפת הזבובים האפורה". מכיוון, שכתושבי מגזר כפרי, צבא הזבובים גורם לרובנו מטרד קשה, אזי החטפית משרתת אותנו נאמנה, כאשר היא לוכדת את הזבובים המגיחים מכל עבר.
צבעיה של החטפית האפורה אינם בולטים אך אין קושי גדול לזהות אותה, וזאת בראש ובראשונה בשל המאפיינים הבולטים של דרך הציד שלה. החטפית נוהגת להתייצב על ענף עץ לא מוסתר, ממנו היא יכולה לצפות היטב בנעשה סביבה. היא ניצבת זקופה על הענף בלא תנועה ורק את ראשה היא מפנה שוב ושוב לכאן ולשם. כך היא סוקרת בעיניה החדות בלא הפסקה את הנעשה באוויר סביבה.
כאשר היא מגלה חרק מעופף היא מזנקת בתעופה לעברו, חוטפת אותו במקורה וחוזרת למקום תצפיתה. בעשותה זאת היא תשמיע מעין נקישות אחדות ובעודה אוחזת בטרף בקצה מקורה היא ממיתה אותו בלחיצה זה כלפי זה של שני חלקי מקורה ואז תבלע אותו בבת אחת. בסיס מקורה הרחב אכן מקל עליה גם בבליעת טרף גדול יחסית בעבורה כמו חגב או חרגול.
לעיתים היא תבלע את הטרף בחזרתה לענף ולעיתים היא תאכל אותו עוד בהיותה באוויר. לעיתים היא תחליף את מקום תצפיתה אך לא תשנה ממנהגה. לעיתים היא תבחין בחרק כלשהו הנע או מקפץ על פני הקרקע ואז תצלול באחת מטה, תתפוס ותבלע אותו על הקרקע או תשוב למקומה על ענף העץ.
קטנטונת ושקטה
ממדי החטפית עצמה קטנים למדי והיא קטנה אף מהדרור. אורכה כ-14 ס"מ ואורך מקורה כס"מ אחד או מעט יותר. משקלה 14-20 גרם. אין הבדל בין צבעי הזכר והנקבה, שניהם אפורים-חומים בחלקי הגוף העליונים ואילו הסנטר, הגרון והצוואר אפרפרים-לבנים ומפוספסים בפסי אורך חומים קצרים. אברות הכנף חומות כהות אך קצותיהן בהירות יותר.
כשהן חוזרות ארצה באביב, לאחר שבילו את החורף בארצות החום, תופסים זכרי החטפית האפורה נחלות, אותן ישמרו בקנאות מפני בני מינם ואליהם יזמינו את הנקבות.
שלא כציפורי שיר אחרות, הזכרים אינם פוצחים בזמר לעת הזו, ואכן, החטפית היא ציפור שקטה למדי. צבעה הדהוי עוזר לה להשתלב היטב בסביבתה ולא קל לגלותה בין ענפי העצים. גם כשנשמע קולה החד-גוני לא קל לגלותה. לעומת זאת, החטפית איננה חוששת או נרתעת מקרבת בני האדם, ולכן לעיתים ניתן לצפות בה ממרחק קצר.
תאוות הציד של החטפית האפורה לא פוסקת במהלך תקופת הזדווגות והקינון, אשר מגיעה לאחר שהזכרים מגדירים לעצמם את תחום המחיה. בכל התהליך הזה לא פוסקות החטפיות ממנהגן לצפות מעל ענפי העצים, הן הזכרים והן הנקבות ולעוט לעבר החרקים המעופפים באוויר או המקפצים על פני הקרקע.
קן במזלג הענפים
את קנן תבנינה החטפיות בדרך כלל במזלג ענפים בגובה של סביב שני מטרים מעל פני הקרקע ולעיתים דווקא בצמוד למבנה כלשהו. הקן ייבנה כבר בראשית חודש מאי. קוטר סלסלת הקן כ-7 ס"מ ועמקה כמחצית מזה. הקן ייבנה מעשבים, גבעולי קש יבשים, שורשים קטנים והוא ירופד בנוצות, שערות חוטים וצמחים יבשים.
הנקבה תטיל 3-4 ביצים בצבע ירקרק אפרפר מנוקד בנקודות אדמדמות ותדגור לבדה משך כ-13 יום, כעל הזכר מוטל העול להזין אותה. הגוזלים יבקעו מן הביצים עירומים וסומים וההורים ידאגו להאכיל אותם בתכיפות כל דקות ספורות עד צמיחת נוצותיהם ועזיבתם את הקן כעבור כשבועיים.
גם לאחר עזיבת הקן ימשיך זוג ההורים לדאוג משך כשבועיים נוספים להזנת הגוזלים. לאחר מכן יתחילו ההורים והגוזלים המתבגרים לערוך ציד בצוותא ובהמשך ייפרדו הגוזלים וכל אחד מהם ידאג אז לערוך את ציד החרקים בעצמו. בשלב הזה תיפרד החבילה וכל פרט ייצא לדרכו.
החטפית האפורה מבצעת מחזור דגירה אחד משך הקיץ. למן תפיסת הנחלה והקינון ועד לעזיבת הקן והתפזרות המשפחה יעברו כחודשיים. החטפיות תשארנה עמנו אז עוד כחודשיים נוספים, בין יולי לספטמבר, שאז תתחלנה במסען לימות החורף לעבר אפריקה.
כאמור, אם במהלך ימי הקיץ אכן ניתקל ב"ציידת הזבובים" הזאת, לא תהיה זו אלא החטפית האפורה, אך כדאי לזכור כי בשמי ארצנו חולפות גם שני מיני חטפיות נוספות – לבנת העורף ושחורת העורף.
מעוז חביב
קיבוץ צרעה
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?