חוקרים: חשפנו את ארמון דוד המלך בעמק האלה
שורה של ממצאים שהתגלו בחורבת קיאפה מובילים למסקנה כי מדובר בשעריים המקראית, עיר מבצר מתקופת ממלכת דוד. התגלית עשויה לפגוע בתכניות להרחבת בית שמש ולפרויקט פצלי השמן. דדון: זו ברכה לתיירות באזור
התרגשות רבה נרשמה בשבוע שעבר ברשות העתיקות, כאשר זו הכריזה כי בחורבת קיאפה אשר בעמק האלה התגלו ממצאים המוכיחים את קיומה של ממלכה יהודית במאה ה-10 לפני הספירה, המיוחסת לדוד המלך. באתר התגלתה עיר מבוצרת, המזוהה עם שעריים המקראית ובה שני מבני ציבור ממלכתיים, אחד מהם גדול במיוחד ונראה כארמון מלוכה, שבו ככל הנראה, שהה ופעל דוד המלך.הגילוי המרעיש הוא סיכום של חפירות שניהלו בחורבת קיאפה בשבע השנים האחרונות החוקרים, פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות. החוקרים מצאו שורה של עדויות המוכיחות כי בחורבת קיאפה היה בשנים 1020-980 לפני הספירה יישוב מבוצר ומאורגן, אשר תושביו כתבו עברית עתיקה, אכלו אך ורק חיות כשרות, קיימו פולחן דתי ללא האלילים המקובלים באותה תקופה. במרכז היישוב עמד ארמון מרכזי אשר שלט בעיר, גבה מסים בהיקפים גדולים, קיבל משלחות מארצות הים התיכון השונות ועסק בהכנת כלי נשק מברזל.
מיד לאחר שפורסמה ההודעה על ידי דוברת רשות העתיקות, יולי שוורץ, נהרו לחורבת קאיפה צוותי תקשורת אשר שמעו את דבריהם של שני החוקרים, שלא הסתירו את התרגשותם מגודל המעמד.
הוכחות לממלכת יהודה
פרופ' יוסי גרפינקל אמר כי התגליות בחורבת קיאפה סותרות את הגישה של ארכיאולוגים רבים, הטוענים כי מלכות דוד ושלמה אינה אלא אגדה מקראית.
"חורבת קיאפה היא הדוגמא הטובה ביותר שנחשפה עד היום לעיר מבצר מימי דוד המלך”, ציין גרפינקל, “בראש העיר נחשף חלקו הדרומי של ארמון רחב מידות, ששטחו היה כ-1,000 מ"ר. אורך הקיר הסוגר הוא כ-30 מטר ובו פתח מרשים, שממנו ירדו לשער הדרומי של העיר, מול עמק האלה”.
בשטח הארמון נמצאו חדרים, ובהם מתקנים שונים - עדויות לתעשיית מתכת, כלי חרס מיוחדים ושברי כלי אבן מבהט שיובא ממצרים. הארמון ממוקם במרכז האתר, ושולט על כל בתי העיר הנמוכים ממנו. מכאן ישנה תצפית למרחבים גדולים, מהים התיכון במערב ועד הרי חברון וירושלים במזרח. "זהו מיקום אידיאלי להעברת מסרים על ידי הבערת משואות”, ציין גרפינקל.
חורבת קיאפה משתרעת על שטח של 23 דונמים, שמסביבו חומה מבוצרת ברוחב של ארבעה מטרים ובאורך של 700 מטרים ובה שני שערים מפוארים הבנויים מאבני גזית מסותתות. החומה בנויה מאבני גוויל ענקיות לא מעובדות (אבנים קיקלופיות) שחלקן שוקלות ארבעה עד חמישה טון. ארכיאולוגים מעריכים כי 200,000 טון של סלעים נכרו, שונעו ושימשו לבניית הביצורים, מלאכה אשר רק ממלכה מאורגנת יכולה להוציא אל הפועל.
בצפון העיר נחשף בית עמודים, אורכו כ- 15 מטר ורוחבו 6 מטר, ששימש כמבנה מינהלי לאחסון. לדברי החוקרים, "במבנה זה אגרה הממלכה מיסים של תוצרת חקלאית, שנאספו מתושבי הכפרים השונים בשפלת יהודה. באתר נמצאו 600 קנקני אגירה גדולים שידיותיהן סומנו בטביעה, כפי שהיה מקובל בממלכת יהודה מאות בשנים".
החוקרים מצאו בעיר 30 גלעיני זיתים אשר נשלחו לבדיקת פחמן 14. כל הגרעינים מתוארכים לשנים 1020-980 לפני הספירה. כמו כן נמצאו עדויות לתעשיית מתכת שייצרה ראשי חצים. נמצאו גם חרפושיות מצריות וכלים מקפריסין ששימשו ככל הנראה כמתנות לשליט העיר.
עדויות לפולחן יהודי
לדברי החוקרים, ברחבי חורבת קיאפה נמצאו אלפי עצמות של בעלי חיים כשרים (בקר, כבשים, עזים) אך לא נמצאו עצמות חזיר כלל. זאת בניגוד גמור לערים פלשתיות שנחפרו בשפלת יהודה שבהן נמצאו עצמות חזיר רבות. כמו כן, בעיר לא נמצאו צלמיות של האלילים המקובלים באותה תקופה, בעל ועשתורת, וגם זאת בניגוד גמור לממצאים בערים אחרות. ממצאים אלה מחזקים את ההנחה כי בחורבת קיאפה חייתה קהילה ששמרה על מנהגים יהודיים של כשרות ופולחן דתי נטול אלילים.
יש לציין כי ב-2010 התגלה בחורבת קיאפה אוסטרקון (פיסת חרס) ועליו כתוב הטקסט העברי הקדום ביותר בעולם. תיארוך בעזרת פחמן 14 הראה כי האוסטרקון נוצר במאה ה-10 לפני הספירה. על הכתובת הצליחו החוקרים לפענח את המלים "שופט", "עבד" ו "מלך", ונראה כי מדובר בשמות פרטיים, כמו אחימלך או עבדאל.
כבר אז עוררה התגלית התרגשות רבתי. "הממצאים הארכיאולוגיים במקום, יחד עם הימצאותה של הכתובת העברית הקדומה ביותר והחשובה ביותר שנמצאה עד כה בעולם, כמו גם ההבנה, על פי הטקסט המקראי, שבמקום יישבו אנשים שנמנו עם שבט יהודה ופעלו בשירותו של המלך, מעידים כי חורבת קיאפה הייתה מרכז מנהלי חשוב באזור הספר של ממלכת ישראל בימי מלכותו של דוד. קיומו של מרכז מנהלי מבוצר זה באזור מרוחק יחסית ממרכז הממלכה מעיד על סכסוך קשה שפרץ בין דוד לפלשתים, לאחר נצחונו של דוד על בית שאול ואיחוד כל שבטי ישראל תחת הנהגתו, ומהווה הוכחה נוספת לקיומה של ממלכה גדולה וחזקה בימי דוד", אמר אז פרופ' גרשון גליל מהחוג למקרא באוניברסיטת חיפה, שפיענח חלק מהכתובת.
מאז התגלתה הכתובת העתיקה התגלו ברחבי הארץ עוד כמה כתובות בכתב העברי העתיק.
עיר מבצר מפוארת
כאמור, לאחר שבע שנים של חפירות במקום, מתגבשים הממצאים השונים לידי עדות כי בחורבת קיאפה התקיימה עיר גבול בין ממלכת יהודה ממזרח וממלכת גת הפלשתית ממערב. העיר ממוקמת בחלקה המערבי של השפלה הגבוהה ביהודה בראש אחת הגבעות הסוגרות על עמק האלה מצפון, בין שוכה לעזקה (סמוך לצומת האלה), במיקום המיוחס לקרב דוד נגד גוליית.
בעמק האלה עברה הדרך הראשית שהובילה מפלשת ושפלת יהודה אל אזור ההר והערים המרכזיות בו, ירושלים וחברון, דרך ששימשה נקודה אסטרטגית חשובה באותה תקופה. המיקום הוא בטווח של יום הליכה מירושלים ומחברון, דבר היוצר משולש שבו פעלה, ככל הנראה, ממלכת יהודה של דוד המלך.
הארמון ובית המחסנים הם עדויות לבניה ממלכתית ולארגון מינהלי בתקופת דוד המלך, אומרים הארכיאולוגים. "זו הוכחה ברורה לקיומה של ממלכה, שידעה להקים מוקדי שליטה בנקודות אסטרטגיות. עד כה טרם נמצאו ארמונות שניתן ליחסם באופן ברור אל ראשית המאה העשירית לפנה"ס כפי שניתן לעשות זאת עתה".
חורבת קיאפה נחרבה כנראה באחד מהקרבות שנערכו מול הפלישתים בסמוך לשנת 980 לפנה"ס. החוקרים מצאו עדויות כי לאחר שהעיר חרבה היא לא שוקמה במשך מאות שנים. רק 1400 שנה מאוחר יותר, בסביבות המאה ה-5 לספירה, חזרו לעיר תושבים אשר קיימו בה חווה חקלאית ביזנטינית.
ארכיאולוגים ספקנים
כאמור, בקרב ארכיאולוגים רבים קיימים ספקות לגבי קיומה של ממלכת יהודה בשליטתם של המלכים דוד ושלמה. הסיבה לכך היא כי עד היום לא נמצאו עדויות מוצקות כגון כתובות הנושאות את שמות שני המלכים החשובים הללו. גם לאחר הממצאים שהתגלו בחורבת קיאפה, טוענים חוקרים כי אין המדובר בהוכחה לקיומה של מלכות דוד.
אחד החוקרים הללו, פרופ' ישראל פינקלשטיין, מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אמר השבוע לאתר האינטרנט "הידען" כי "אין ספק שמדובר באתר חשוב מהמאה העשירית לפני הספירה . האתר יוצא דופן מבחינת הביצורים והתכנון של היישוב שלא רואים בכל אתר מהתקופה הזו בחלקים הפנימיים של הארץ. הארכיאולוגיה לא אומרת דברים חד משמעיים, אם מוצאים כתובת כמו במצבה של תל דן ואז אתה יודע מי בנה את הביצורים או מי כבש אותם".
לדברי פרופ' פינקלשטיין יש כיום שלוש השקפות מרכזיות הנוגעות לאתר שהתגלה: חוקרים הסוברים כי האתר הוא הוכחה לממלכת יהודה, חוקרים הסוברים שהאתר הוא חלק מממלכה כנענית שפעלה בשפלה בשלבים הראשונים של תקופת הברזל וחוקרים, ובהם הוא עצמו, הסוברים שמדובר באתר גבול דרום מערבי של יחידה הררית ישראלית, להבדיל מיהודאית, ושמרכזה של היחידה הזו היה בהר מצפון לירושלים. "אי אפשר להוכיח אף אחת מההשקפות הללו בצורה חד משמעית. כולן מבוססות על פרשנות של הממצאים", הדגיש פינקלשטיין.
"לפי דעתי מה שפורסם היום לא משנה את התמונה שהיתה מוכרת בשנים האחרונות. שמדובר באתר חשוב במאה העשירית, בנוי טוב. גם בבניין שהתגלה בראש ההר לא נתגלו כתובות ואיננו יודעים אם זו מצודה. יתכן שמדובר בבניין מפואר ששימוש את מושל המצודה או משהו מסוג זה. חשיבותו של האתר לא נובעת מהבניין הזה אלא ממכלול הממצאים", הדגיש פינקלשטיין.
מהלומה לבית שמש
הגילוי הארכיאולוגי המרעיש מהווה מהלומה לשני פרויקטים שנויים במחלוקת הסמוכים לחורבת קיאפה. הפרויקט הראשון הוא התכניות להרחבה של העיר בית שמש. כיום מתוכננת להיבנות שכונה עירונית אשר תשתרע בצמידות לאתר החשוב. בניית השכונה צפויה לפגוע קשות באתר הארכיאולוגי.
חשיפתה של העיר המקראית בחורבת קיאפה, וחשיבות הממצאים שהתגלו במקום, הביאה את רשות העתיקות לפעול ביחד עם רשות הטבע והגנים ועם מוסדות התכנון כדי לפסול את הכוונה לבנות את השכונה החדשה בקרבת מקום, ולקדם את הכרזתם של השטחים שסביב האתר כגן לאומי.
במקביל, הגילוי יקשה על התכניות של חברת IEI להתחיל בחפירות להפקת נפט מפצלי שמן בעמק האלה. הפרוייקט הנסיוני (פיילוט) אמור להתבצע בשטח חקלאי של מושב זכריה הנמצא ממול לאתר חורבת קיאפה. פעילי איכות סביבה אומרים כי לא ייתכן להפקיר אתר ארכיאולוגי כה חשוב וכה מרכזי בהיסטוריה של עם ישראל למפגעים הסביבתיים החמורים שפרויקט פצלי השמן אמור לגרום.
כזכור, לפני כחודש התגלה כי בקרן הקיימת לישראל, אשר חלק ניכר מאדמות עמק האלה הם בבעלותה, מתנגדים לפרויקט פצלי השמן ועם הגילויים של חורבת קיאפה צפויה התנגדות זו עוד להתחזק.
תכנית זו יוצאת מתוך ההבנה כי האתר יהפוך במהרה למקום מושך קהל שהעניין בו יהיה רב, ודרכו ניתן יהיה לעמוד על תרבותה של הארץ בימי דוד המלך.
"זהו יום חג לתושבי מטה יהודה", אמר ראש המועצה משה דדון. "מטה יהודה היא ארץ התנ"ך והגילוי המרשים של הארכיאולוגים יוסיף רבות לתיירות באזור. אני מברך את החוקרים על עבודת הקודש שהובילה לגילוי הארמון המרהיב. המועצה תפעל ביחד עם רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים לקיום סיורים ולעידוד התיירות באזור".
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?