חוק הפרוטקשן אושר בוועדת השרים לחקיקה

הצעת חוק "הפרוטקשן" שיזמה יו"ר סיעת תקווה חדשה, ח"כ שרן השכל, במטרה להיאבק בתופעת נטילת דמי חסות ולקבוע ענישה ייעודית לתופעה עברה השבוע (19.6) בוועדת השרים לענייני חקיקה.

תופעת גביית דמי החסות היא תופעה ותיקה אשר ב-30 השנה האחרונות גדלה בהיקפים עצומים במיוחד במגזר הכפרי ובאזור הדרום והצפון.

בשנת 2001 העלה ח"כ יצחק סבן, סגן ראש עיריית באר שבע לשעבר, לסדר היום של הכנסת את תופעת הפרוטקשן ואמר: "זה כעשר שנים אנו עדים לשינויים מרחיקי לכת ביחסים בין התושבים היהודים לבין התושבים הבדואים הגרים באזור... העבריינות במגזר הבדואי נוגעת בכל התחומים נוגעת בסמים, בגניבות רכב באלימות ובעבריינות תנועה וגולת הכותרת - גביית דמי חסות 'פרוטקשן' כמעט בכל האזור."

חברות שמירה פיקטיביות

לפי דו"ח מבקר המדינה שעסק במשילות בנגב, יש גם גופים רשמיים שמשלמים דמי חסות, כמו מועצות מקומיות שנאלצות לתקצב דמי שמירה על מוסדות חינוך כדי למנוע פגיעה בהם.

המשטרה דיווחה למרכז המחקר והמידע של הכנסת על קשיים בחקירות תלונות על גביית דמי חסות, הנובעים מכך שלעיתים סחיטת דמי חסות מאופיינת בעירוב של פעולות לגיטימיות ולא לגיטימיות. המשטרה אף הסבירה כי העבריינים מתחמקים מהרגולציה, שנועדה למנוע הקמת חברות שמירה בידי אנשים עם עבר פלילי, על ידי הצגת אדם ללא עבר פלילי (המכונה "קוף" בעגה העבריינית) כבעלים של החברה.

בישראל אין עדיין חוק שקובע ענישה או הגדרה ייחודית לסחיטת דמי חסות, וההעמדה לדין בעבירות אלו נעשית על פי רוב לפי שלושה סעיפי עבירה של חוק העונשין: סחיטה בכוח, סחיטה באיומים ונטילת נכסים.

חוק חדש ומעודכן

טחנות החקיקה טחנו לאט ורק בדצמבר 2021 עברה בכנסת הצעת חוק להתמודדות עם גביית דמי חסות בקריאה טרומית, אך המשרד לביטחון פנים ביקש לעדכן את ניסוח החוק.

בפברואר 2022 פירסם המשרד לביטחון הפנים את תזכיר "חוק הפרוטקשן" החדש, שעתה זכה לשם חוק "שירותי אבטחה", שלדברי בכירי המשרד - עשוי לעצור כמעט לחלוטין את תופעת הפרוטקשן (דמי חסות), שאותם נאלצים לשלם בעלי עסקים רבים לעבריינים המתחזים למפעילי "חברות שמירה ואבטחה".

בדברי ההסבר לחוק נאמר כי ארגוני הפשיעה פועלים היום בחסות חוק חברות השמירה המיושן, כאשר הפיקוח על חברות השמירה מוטל על משרד המשפטים.

החוק החדש מציע להעביר את האחריות לרישוי ולפיקוח של חברות אבטחה ושמירה למשרד לביטחון הפנים ולהוסיף מנגנוני רישוי ופיקוח.

עבירות הלבנת הון

החוק החדש מציע מספר כללים שיחייבו רגולציה בתחום חברות השמירה ובהם:

• יצירת מנגנון המאפשר למנוע מגורמים עבריינים לקבל רישיון להקמת חברת שמירה
• הגדרת מתן חסות וכן נטילת דמי חסות כעבירה לפי חוק העונשין המאפשר הטלת עונשי מאסר של 3-10 שנים.
• הרחבה של הגדרת "ארגון פשיעה" כך שתכלול גם פעולות של שימוש בכוח או באיום לשם רכישת שליטה בפעולות כלכליות או השגת רווח בלתי הוגן.
• הגדרת העבירה על הפעלת ארגון שמירה ללא רישיון כעבירת מקור לפי חוק להלבנת הון ומכאן ענישה של עשר שנות ואפשרות לחלט כספים שנגבו כדמי חסות.
• הגנה על פרטי הכתובת והטלפון האישיים של קורבנות גביית דמי חסות כדי לצמצם את הפגיעה בהם לאחר הדיווח על הפעילות העבריינית.