דלג לתוכן העמוד
יום שבת, 19 ביוני 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

חיות הבר התנ"כיות חזרו אלינו

מוזיאון הטבע התנ"כי מציג בפני המבקר את המגוון הרחב של בעלי החיים שמוזכרים במקרא, במשנה ובתלמוד, ומספר את סיפורם

בשקט בשקט החל לאחרונה לפעול בלב לבה של המועצה האזורית שלנו מוזיאון ייחודי, בלעדי, מעניין ומרתק. בעבר פעל המוזיאון במשכנו הקודם באזור התעשייה הצפוני של בית שמש, ובתחילת עידן הקורונה עבר למשכנו החדש, מבנה רחב מימדים בכניסה לאזור התעשייה הר-טוב ב', שעליו מתנוסס שמו "מוזיאון הטבע התנ"כי".

המוזיאון הזה מתווסף למוזיאונים אחדים או דמויי מוזיאונים, שחלקם קיימים בשטח מטה יהודה זה מכבר ובחלקם התברכנו ואנחנו מתברכים בשנים האחרונות. כך המוזיאון ואתר הזיכרון לחיל השריון – "יד לשריון" בלטרון, ולא הרחק ממנו, בעמק איילון אתר "מיני ישראל" המאפשר למבקר "סיבוב" רגלי בין כל האתרים הידועים בארצנו. בין המושבים ישעי לזכריה, בשטח האקדמיה הלאומית לשוטרים, פועל המוזיאון לתולדות המשטרה בארץ, המספר את סיפורה של המשטרה בישראל למן ראשית המאה העשרים. מוזיאון קטן פועל גם באתר "הקסטל" והוא מספר את סיפור המאבק על רכס ההר השולט בימיה הראשונים של מלחמת השחרור. וממש לאחרונה נפתח לקהל הרחב מוזיאון נוסף בחאן שער הגיא – "באב-אל-וואד", הסוקר את מאבקם הבלתי מתפשר להצלת ירושלים של "מלווי השירות" לעיר ולוחמי חטיבת פלמ"ח הראל.

 

מחוברים לאזור

 

המוזיאונים המקומיים אינם מתחרים במוזיאונים העירוניים הגדולים, המשופעים במשאבים, אך יתרונם הגדול הוא בכך שהם מתמקדים במרחבי הטבע וההיסטוריה של אזורנו, בנופים הייחודיים, באתרים הארכאולוגיים המרתקים, ובהצגת העושר של החיים האנושיים וחיי הטבע שמאפיינים את אזור שפלת יהודה והרי יהודה מזה עשרות אלפי שנים.

אפשר לציין כי האזור שלנו ראוי למוזיאון ארכאולוגי מיוחד אשר ירכז באופן מקצועי את הממצאים החשובים שהתגלו בתילים הפזורים בו ובהם תל ירמות, תל בית שמש, תל עזקה, חורבת קייפא, תל מרשה, תל גודד ותל לכיש, ובכפרים הרבים שנחשפו ובהם חורבת עתרי, חורבת מדרס, מערות לוזית, קרית יערים ועוד רבים. עד שמוזיאון כזה יקום, אני חושב שכדאי לברך על היוזמה הנאה בהקמת מוזיאון לחיי הטבע התנ"כיים, שבו כל אחד יוכל ללמוד על המגוון הרחב של חיות הבר המופיעות בסיפורי התנ"ך שלנו.

גור שפן סלע שנולד במוזיאון ביחד עם שני אחיו, שזכו לשמות ברוח התקופה: יאיר, נפתלי וגדעון

נוכחות בתנ"ך

 

בלא להיכנס לדיון הארוך על המועדים שבהם נכתבו ספרי התנ"ך השונים, אפשר לציין כי סיפורי התנ"ך למיניהם מלווים בהתייחסויות ובתיאורים של כותביו לטבע הסובב. לדוגמא, כך מתאר אחד מפרקי תהילים את הטבע הסובב: "יושבעו עצי השם, ארזי לבנון אשר נטע / אשר שם ציפורים יקננו, חסידה ברושים ביתה / הרים גבוהים ליעלים, סלעים מחסה לשפנים". (תהילים, ק"ד, ט"ו – י"ח). ברור שרק מי שעיניו פקוחות לראות, להבין וללמוד את רזי הטבע הסובב אותו, יכול לדייק עד כדי כך בתיאור מתומצת ומדוייק של מאפייני הטבע שסביבו.

חיות הבר של התנ"ך מהוות מושא למטאפורות ולהאנשה. אנו מכירים את הביטוי "דומה דודי לצבי או לעופר האיילים", על שבט נפתלי נאמר – "נפתלי איילה שלוחה", ועל שבט בנימין – "בנימין זאב יטרוף".

גם ציון של מעבר עונות השנה מבוסס על תיאור של בעלי החיים: "כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו, הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע, וקול התור נשמע בארצנו. התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח". (שיר השירים, פרק ב').

ההיכרות עם עולם החי של תקופת התנ"ך חוזרת ועולה בהנחיות שנועדו להבדיל בין מזון כשר לבין מזון שאסור באכילה. "זאת הבהמה אשר תאכלו: שור, שה כבשים ושה עיזים. אייל וצבי ויחמור ואקו, ודישון ותאו וזמר". (דברים, י"ד, ד-ה). חלק מבעלי החיים האלה מוכרים לנו עד היום, ואילו חלקם האחר, יתכן שהופיע בשם שונה, כמו האקו, שיש מפרשים הרואים בו את היעל, ואילו לגבי הזמר, מסכימים המפרשים שהכוונה היא לג'ירף, שככל הנראה, לפני 2500 שנה ניתן היה להיתקל בה גם באזורנו.

 

החיות של שמשון

 

מעורבות בולטת של בעל חיים קשורה ישירות לאזורנו, והיא כמובן דמותו האגדית של שמשון, אשר גדל בין צרעה לאשתאול. רבים מסיפורי שמשון כרוכים בבעלי חיים. וכך מסופר: "וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה, ויבואו עד כרמי תמנתה, והנה כפיר אריות שואג לקראתו" (שופטים, י"ד, ה'). היכן תמנתה זו? על פי המחקרים הארכיאולוגים, תמנה שלנו איננה אלא "תל בטשי" המתרומם מעל לשדות קיבוץ צרעה, לא הרחק מכפר אוריה.

כולנו זוכרים כיצד שמשון הגיבור שיסע הארי אותו כשסע הגדי. והנה, שימו לב להתפתחותו של שם הישוב השכן – "כפר אוריה", שהוא פיתוח של השם הערבי של המקום – "כפרוריה" שמשמעותו "חורבת כפיר האריות". כמו כן, הערבים קראו למקום גם "חירבת אל אסד" (חורבת האריה). מכאן, אנו למדים שבני הארץ שהסתובבו באזורנו בתקופת התנ"ך פגשו אריות שהתהלכו במרחב.

דמויות רבות שמוזכרות בתנ"ך נושאות שמות בעלי חיים. דוגמאות יש למכביר: שפן בן אצליהו הסופר, חמור מלך שכם, ציפור אביו של הקוסם בלק, המנהיג העברי כלב בן יפונה, יעל אשת חבר הקיני שרוצצה את ראשו של סיסרא, נחש מלך עמון, הנביאות דבורה וחולדה, ועוד ועוד.

אחד מהחרקים האהובים על המבקרים הם המקלונים, המהווים דוגמה נפלאה להסוואה מושלמת

מחזירים עטרה ליושנה

 

בעלי חיים לא מעטים המוזכרים בתנ"ך נכחדו עם השנים מארץ ישראל. אנשי חזון ומעש פעלו במשך שנים להחזיר לארצנו מקצת מבעלי החיים שנעלמו.

לפני כ-40 שנה, בשלהי שנות ה-70, נעשו מבצעים לא יאומנו במטרה להחזיר ארצה מקצת מאותן חיות נעלמות. את המבצע המרכזי להשבתם הנהיג מי שעמד בראש החברה להגנת הטבע, (אלוף במיל.) אברהם יפה, שבסוף , ערב עליית חומייני לשלטון באיראן, 1978 יזם את העלאתם לארץ של ארבע נקבות יחמורים, מסוג אייל אדמדם (חמרה – אדומה, שהגיעו במטוס אל על האחרון שהמריא מטהרן.

במקביל הובאו ארצה ארבעה יחמורים זכרים מגן חיות פרטי בגרמניה. שמונת היחמורים הללו הושמו בחווה מיוחדת על הכרמל והפכו לגרעין רבייה שהצמיח במשך השנים מאות יחמורים, ששולחו לחופשי בטבע הן באזור נחל כזיב שבגליל המערבי והן באזור נחל שורק ההררי שלנו. סיפורים דומים אירעו עם בעלי חיים נוספים, כמו אייל הכרמל שהושב לרכסי הר הכרמל והגליל, וכן לגבי הפרא, המזכיר את החמור והדישון חד הקרניים, שעדריהם רועים כיום להנאתם והנאתנו במרחבי הערבה והנגב.

הצבים בתנ"ך מזוהים עם חרדוני הצב. בתמונה: חרדון צב אפריקאי וחברה

ניתן ללטף

 

על כל אלה ועוד רבים רבים אחרים תוכלו ללמוד בביקור המרתק במוזיאון הטבע התנ"כי. המוזיאון מציג בפני המבקר את המגוון הרחב של היונקים, הציפורים, הזוחלים, דו-החיים והחרקים שמוזכרים במקרא ובתלמוד, ומספר את סיפורם. יש בו תערוכות, אוסף מרהיב של פוחלצים, ביניהם של המינים הגדולים ביותר, ואילו המינים הקטנים יותר מוצגים בתצוגות חיות. חלק מבעלי החיים המוצגים ניתן אף ללטף ולהחזיק בידיים, למן לטאות צבעוניות ועד לנחשים עצומים, כבדי משקל שמזגם הטוב מאפשר להחזיקם בידיים. (הרבה ידיים יחדיו עקב אורכם ומשקלם הכבד...).

המוזיאון מתמקד כמובן באותם פרטים שלהם משמעות היסטורית וחשיבות יהודית דתית. הוא מציג את ההבדלים שבין מפריסי הפרסה ומעלי הגרה לאחרים, תוך הצגת ההבדלים באופן הברור ביותר. אחד המוצגים המרשימים הוא אולם השופרות שבו אוסף השופרות המקובץ יחדיו הגדול שבעולם.

בביקור במוזיאון ילמדו המבקרים על בעלי החיים עצמם, ועל החלפתם באחרים שנגרמה כתוצאה מהגלות הארוכה. כך למשל, התחלף השפן שלנו בארנבת האירופאית והתן המצוי בשועל, שכן אין תנים ושפנים כשפני הסלע שלנו באירופה.

כאמור, המוזיאון ממוקם במקום נגיש ביותר, וצמוד אליו מגרש חניה נוח. ניתן להתקשר למוזיאון לצורך הזמנת סיור או להצטרפות לסיור קיים. משך הביקור – כשעה ורבע.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

 

 

חדש, מסקרן, מרתק

מוזיאון הטבע התנ"כי הוא פרי חזונו של הרב ד"ר נתן סליפקין, אשר כחובב טבע מושבע, הוא חקר והעמיק בנושא בעלי החיים בתנ"ך וכתב מספר לא מבוטל של ספרים ומאמרים בתחום. המסר הוא פשוט – שוכני הארץ בתקופת התנ"ך הכירו בדיוק את בעלי החיים המוזכרים בתנ"ך, מכיוון שחיו קרוב אל הטבע, שסבב אותם מכל עבר. זו הייתה שפה ברורה ומובנת לכל. אך ככך שהתרחקנו גאוגרפית מנופי הארץ, הלך והיטשטש זיהויים של בעלי החיים. המחקר בנושא, מצליב מקורות ותיאורים שונים וכך נותן לנו תמונה אמיתית של בעלי החיים שהיו כאן בעבר לפני 4,000 שנה וחלקם עדיין עמנו כאן. עלינו, כמובן, להגן ולשמור ולעשות כל מה שניתן כדי לשמור על בתי הגידול שלהם. המוזיאון פתוח מדי יום והסיורים בו מודרכים בלבד. פרטים באינטרנט.


 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?