"חינוך לערכים בעולם פוסט-מודרניסטי הוא אתגר לא פשוט"
בלילה שלפני פתיחת שנת הלימודים נדדה שנתו של ראש מינהל החינוך במטה יהודה, ארז אמבר. "אלה ימים של אבל לאומי שבהם אנו רוצים להעניק לילדים שלנו אי של יציבות ושל בטחון ושל שפיות", הוא אומר בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו
ראש מינהל החינוך במטה יהודה, ארז אמבר
במוצאי שבת האחרונה, בלילה שלפני פתיחת שנת הלימודים, עלה מפלס ההתרגשות בקרב אלפי תלמידים נרגשים לקראת היום הראשון בבית הספר, יחד איתם נדדה שנתו של ראש מינהל החינוך במועצה האזורית מטה יהודה, ארז אמבר, שאך לפני חודשים ספורים נכנס לתפקידו וזו הפעם הראשונה שהוא מתמודד עם פתיחת שנה.
"ההסעות הם אתגר גדול", הוא מספר, "במטה יהודה יש כיום 12 אלף תלמידים שנוסעים בכמעט 2000 קווי הסעות יומיים. לא ישנתי בלילה שלפני, כי המפלצת של ההסעות הייתה חדשה לגמרי עבורי ומאוד חששתי מהאירוע הזה. לשמחתי, בעזרת עובדי מחלקת התחבורה וסיוע של שתי עובדות שהקצינו ממנהל החינוך, 98% מקווי ההסעות התנהלו ללא תקלות וכמעט לא היו ריקושטים על הסעות של יצאו בזמן. היו בערך עשרה מקרים שבהם היו תקלות שונות וביחס למספר ההסעות זה זניח".
מערכת החינוך במועצה האזורית הגדולה בישראל (במספר היישובים שלה) כוללת 104 גני ילדים ו-21 בתי ספר. בחודשי הקיץ השקיעה המועצה סכום שיא של 11 מליון שקל בעבודות "בדק בית" למוסדות החינוך ולדברי אמבר, גם במוצאי שבת שלפני פתיחת שנת הלימודים היו עדיין צוותים שסיימו את עבודתם בשיפוצים.
אמבר נשוי ואב לשבעה ילדים, תושב צור הדסה. לאחר שירות כמפקד ולוחם בשייטת, וכהונה כמפקד בי"ס ללוחמה זעירה הוא השתחרר משירות הקבע בדרגת רב סרן. בעברו הוא ניהל במשך 6 שנים את פנימיית בויאר ולאחר מכן ניהל במשך 6 שנים את בית הספר רעות בירושלים. בשלוש השנים האחרונות שימש כמנהל אגף החינוך בעיר אריאל. הוא בעל תואר ראשון במינהל חינוך ומדעי המדינה, תואר שני בחינוך יהודי בעברית, חבר רשת מעוז למנהיגות ציבורית ובוגר תכנית מנדל למנהיגות חינוכית. הוא חובב ריצות ביערות שסביב לצור הדסה ויש לציין כי תרם כליה.
על ההתמודדות עם פתיחת שנת לימודים בתקופה כה סוערת הוא אומר: "אלה ימים כבדים של אובדן ושל אבל לאומי ובמקביל אנו פותחים באופן חגיגי שנת לימודים ורוצים להעניק לילדים שלנו אי של יציבות ושל בטחון ושל שפיות. אני שמח לבשר כי בעבודה מאומצת הצלחנו להיערך היטב וכל מוסדות החינוך נפתחו כסדרם. בתי הספר שלנו במצבת מלאה של כוח אדם, כך גם בגני הילדים ובחינוך המיוחד. לא חסר לנו כוח אדם במוסדות החינוך, וזוהי תופעה לא נפוצה, שאנו צריכים להתברך בה. אני מייחס זאת למנהלים והמנהלות במוסדות החינוך שידעו לחבר את האנשים אליהם".
מה הם הערכים החשובים בעיניך כאיש חינוך?
"יש סולם ערכים שמובילים אותי כאיש חינוך וכהורה, שלאורם אני מנסה להתנהל, בבית ובעבודה. דבר ראשון, דוגמא אישית - אני מחנך באמצעות האופן שבו אני מדבר עם מורים ועם תלמידים, בקשר עם עובדים, איך אני מדבר בטלפון, איך אני מתנהג בעת משבר או כשאני מתעצבן. דבר שני, יחס אישי - אני מאמין שקשר אישי הוא בסיס לחינוך, וכאנשי חינוך עלינו להכיר את הילדים מקרוב, על התחביבים שלהם, האהבות והשנאות שלהם, הבתים שלהם. דבר שלישי, הצבת יעד ואתגר - אני רוצה שמנהלים, מורים ותלמידים יתמודדו ויעבדו קשה, שילמדו לא לחשוש לזוז מאזור הנוחות שלנו, כי רק כשיש אתגר יש גם התפתחות. דבר רביעי, אומץ לב - שנלמד לקבל החלטות שהן לא רק בקונצנזוס ונוטות לפי הכיוון שאליו הרוח נושבת, אלא שהן החלטות ערכיות".
ומה הערכים שהיית רוצה לקדם בקרב התלמידים?
"ראשית, מצוינות – להוציא מעצמי כל יום יותר, ולצד זה גם סובלנות – היכולת לראות את האחר ולנסות לראות את העולם מהעיניים של האחר, מעורבות חברתית – לגלות אכפתיות ולא לתת לדברים לעבור לידי ולשקוע לאדישות, אלא לתת מעצמי למען משהו גדול יותר, ולגלות שכאשר אני עושה את זה אז יש סיבה לקום בבוקר. כשיש סובלנות אמיתית יש גם שוויון הזדמנויות, יש הכלה".
מה הקושי לקדם ערכים כאלה במערכת החינוך הקיימת?
"חינוך לערכים בעולם פוסט-מודרניסטי הוא אתגר לא פשוט. ישנם הורים שלא מעוניינים שמערכת החינוך תחנך את הילד שלהם ודורשים שבתי הספר יתמקדו רק בהעברת חומר. אלא שאני מאמין, שעלינו לא רק לגרום לתלמידים להבין חומר לימודי אלא התפקיד שלנו הוא לחנך לערכים, למצוינות לימודית ומצוינות חברתית. וזאת, כדי שכאשר הם ייצאו מבית הספר יהיו כמה שיותר דלתות פתוחות בפניהם והם לא ייאלצו לבחור דרך מתוך ברירת מחדל".
איזה מאפיין ייחודי יש למערכת החינוך במטה יהודה?
"יש פרויקט מקסים במערכת החינוך שלנו, שלא אני התחלתי בו, והוא חיזוק הקשר למקום ולאזור בעזרת סיורים. ההשקעה הגדולה בחיבור של התלמידים אל ההיסטוריה של המקום, אל הסיפור של המושבים והקיבוצים ואל החקלאות הנוכחית והקדומה. זו פעילות אינטנסיבית שהיא ייחודית למטה יהודה ולא ראיתי את זה במקומות אחרים. פעם בשבוע יוצאת הכיתה לאתר כזה או אחר, כרם או יקב, וזה מחבר אותם למקום שבו הם גרים. יש בני נוער שמשתתפים בחפירות ארכאולוגיות ואני רואה בזה מפעל שחשוב לקדם ולטפח".
שנת הלימודים התחילה עם הודעה של עיריית בית שמש על כך שלא תשלוט תלמידים ממטה יהודה במסגרת החינוך המיוחד. איך אתם מתמודדים עם זה?
"שיבוצי תלמידים בחינוך מיוחד זה מאתגר בכל מקום. חינוך מיוחד בישראל זה בעיה לאומית כי יש אינפלציה בתחום האבחונים של תלמידי חינוך מיוחד. אכן, היה לנו משבר מול בית שמש שנמצא כרגע לקראת פתרון. 90% מהילדים מצאו פתרון בבית שמש ויש מספר מקרים בודדים שאנו מחפשים עבורם פתרון. לא נאפשר שבגלל מאבק כזה או אחר תלמידים יישארו בבית".
זה מעלה את הצורך להקים בית ספר לחינוך מיוחד במטה יהודה?
"זה מתבקש. התלמידים של החינוך המיוחד הם האחרונים שצריכים לנסוע לרשויות אחרות ויש לספק להם מענה במסגרת הרשות המקומית שלהם. לשמחתי ראש המועצה והמנכ"ל מקדמים את ההקמה של בית ספר לחינוך מיוחד יסודי ועל יסודי ואנו בקשר עם משרד החינוך בנושא זה. כמו כן, הייתי רוצה לקדם פתרון לתלמידות הדתיות במטה יהודה. כיום התלמידות נוסעות לבית שמש ואנו רוצים שבמטה יהודה תהיה אולפנא ולא נהיה תלויים בחסדים של אף אחד. המצב שבו אנחנו מסיעים תלמידים לכל קצווי תבל ותלויים ברצונן הטוב של רשויות מקומיות אחרות אינו רצוי".
האירועים של השנה האחרונה מהווים טראומה שכולם מתמודדים איתה – ילדים, הורים ומורים. איך מטפלים בזה?
"כעת אנחנו בתוך הטראומה. כדי שהפוסט-טראומה לא תהיה קשה מדי צריך לטפל עכשיו. בשבוע שלפני פתיחת שנת הלימודים שוחחתי עם הצוותים החינוכיים והדגשתי שצריך לעבוד על חוסן נפשי. כמו במטוס עם מסיכת החמצן, על המורים לחזק את החוסן הנפשי שלהם כדי שיוכלו לחזק את החוסן של התלמידים. השנים האחרונות לימדו את הצוותים החינוכיים להתמודד עם שלל אירועים לא צפויים: קורונה, סגרים, למידה מרחוק, למידה בקפסולות, למידה במקלטים, אזעקות טילים, מלחמה וחטופים. אנחנו ברצף של ארבע שנים של תרגולים בתגובות לעלייה בחרדות ועלייה באלימות. אני חושב שהתרופה הטובה ביותר היא קשר אישי עם התלמיד ולנסות לזהות את המשבר לפני שהוא מתחיל ואז להכניס את ההורים לתמונה. לשמחתי יש לנו שירות פסיכולוגי ברמה גבוהה מאוד".
כיצד אפשר למשוך עוד מורים טובים בבתי הספר במטה יהודה?
"השנה אנו פותחים תכנית להסבת אקדמאים לבוראה בבתי הספר. במסגרת התוכנית אקדמאים ילמדו שנה ויעשו את ההכשרה המעשית שלהם בבתי הספר שלנו. זה יאפשר לנו להכשיר אותם ולהציע למי שנרצה בעתיד להמשיך וללמד במערכת החינוך שלנו. פרויקט נוסף שאני רוצה לקדם הוא הקמת נבחרת של מחנכות ומחנכים שתהיה עתודה ניהולית, שתוכשר בתפקידים של רכזי שכבות ורכזי מעורבות חברתית ובעתיד תהווה מקור לקידום של מנהלים במוסדות החינוך".
יובל רובין
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?