דלג לתוכן העמוד
יום חמישי, 18 ביוני 2026
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

חריגות בנייה: קנסות בעשרות אלפי שקלים וצווי הריסה

 

פעולת הריסה בשטח ציבורי במטה יהודה, 2016 (צילום: רשות האכיפה)

 

שני גזרי דין שניתנו לאחרונה בעניין של שימושים חורגים ועבירות בנייה ביישובי מטה יהודה יכולים ללמד על היחס של בית המשפט השלום בבית שמש אל תחום זה ועל מדיניות העונשין כלפי עברייני הבנייה.

 

הסדר מקל

 

גזר הדין הראשון ניתן כנגד תושב שכונת ההרחבה באשתאול (פרטיו שמורים במערכת) אשר כנגדו הוגש כתב אישום בטענה כי בנה ללא היתר חניה מקורה וסגורה בקירות בשטח של 40 מ"ר, בנה תוספת לשטח המגורים בהיקף של 45 מ"ר, הקים בריכת שחייה בשטח של 22 מ"ר, והקים דק עץ בשטח של 50 מ"ר תוך פלישה לשצ"פ ציבורי.

במהלך הדיון המשפטי הגיעה התביעה של הוועדה המקומית מטה יהודה להסדר טיעון עם בעל המגרש ובית המשפט אישר את ההסדר, למרות שציין כי לטעמו ההסדר הינו מקל במיוחד. על בעל הנכס נגזר לשלם 38 אלף שקל ב-20 תשלומים חודשיים, התחייבות חתומה ע"ס 76 אלף שקל להימנע מביצוע עבירה בניה במשך שנתיים, ולבסוף, להתאים את חריגות הבניה לתוכניות ולהיתרי הבניה החלים ביישוב בתוך 12 חודשים או להרוס אותן.

כאשר הגיע מועד ביצוע צו ההריסה ובעל הנכס עדיין לא סיים את הסדרת חריגות הבנייה במגרש, הוא הגיש בקשה דחופה לבית המשפט להארכת המועד של צו ההריסה ב-12 חודשים נוספים. בבקשה טען בעל הנכס כי הוא פועל להסדיר את העבירות אך ההליך עדיין לא הושלם מול רשות מקרקעי ישראל, וכי תוספת החדר שבנה באופן לא חוקי משמשת בן משפחה הנמצא במשבר.

בית המשפט בבית שמש לא מיהר להיענות לבקשה. בהחלטה של סגנית הנשיא, השופטת מאיה אבגנים-ויינשטיין נאמר כי, "... על פניו אין בידי המבקש היתר בהישג יד ולראיה - עותר הוא לדחייה בת 12 חודשים. בנסיבות כאמור, מן הדין היה לדחות את הבקשה". עם זאת, בית המשפט נענה באופן חלקי וזאת לאחר שבא כוח הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לא התנגד לבקשה, והחליט  לדחות את מועד ביצוע צו ההריסה בשלושה חודשים בלבד.

 

מאסר על תנאי

 

גזר הדין השני ניתן בכתב אישום שהוגש כנגד בעל נחלה במושב אבן ספיר (פרטיו שמורים במערכת). מכתב האישום עולה כי בשנת 2016 הורשע בעל הנחלה בביצוע עבודות ללא היתר שהן יציקת משטח חניה מבטון בשטח של 20 מ"ר ונגזר עליו קנס וצו הריסה.

בשנת 2020 התברר כי בעל הנחלה לא ביצע את צו ההריסה ובנוסף ביצע עבירות בנייה נוספות ובהן: הסבת בית אימון לאפרוחים לבית מגורים בשטח של 40 מ"ר, בניית מרפסת ופרגולה בשטח של 15 מ"ר, סגירת שטח בקומת עמודים מפולשת והסבתו למגורים בשטח של 47 מ"ר, ובסך הכל ביצוע עבירות בנייה בהיקף כולל של 122 מ"ר. בשל כך הוגש כנגדו כתב אישום שני.

במהלך הדיון המשפטי הגיעה התביעה של הוועדה המקומית מטה יהודה להסדר טיעון עם בעל המגרש אשר נומק בכך שבעל הנחלה "הודה בהזדמנות הראשונה, נטל אחריות, החל בהליכי רישוי", וכי בנוסף לכך הוא ואשתו מצויים במצב בריאותי רגיש.

בית המשפט אימץ את הסדר הטיעון וקבע לבעל הנחלה את העונשים הבאים: מאסר על תנאי למשך שלושה חודשים וזאת במידה ויעבור עבירת בנייה במשך שנתיים, קנס בסך 40 אלף שקל שישולם ב-36 תשלומים חודשיים, התחייבות חתומה ע"ס 80 אלף שקל להימנע מביצוע עבירה בניה במשך שנתיים, וכן להתאים את חריגות הבניה לתוכניות ולהיתרי הבניה החלים ביישוב בתוך 8 חודשים או להרוס אותן.

גם במקרה זה לא הצליח בעל הנחלה לעמוד במועד שנקבע לביצוע צו ההריסה והוא הגיש בקשה דחופה לבית המשפט להארכת מועד צו ההריסה בשמונה חודשים כאשר הוא טוען כי "התכניות אשר מכשירות את חריגות הבנייה... על מנת לקבל היתר בנייה הומצאו לרמ"י וכי הליך קבלת ההיתר הוא מורכב וארוך ובמיוחד לאור מצב החירום השורר בארץ."

סגנית נשיא בית המשפט בבית שמש, השופטת מאיה אבגנים-ויינשטיין התחשבה במצב החירום, נענתה באופן חלקי לבקשה והסכימה לדחות את מועד ביצוע צו ההריסה בשישה חודשים.

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?