דלג לתוכן העמוד
יום שני, 15 באוגוסט 2022
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

טורפת הצרעות

זהו הדורס הנפוץ ביותר שחולף בשמי ארצנו וגם האויב הגדול של הצרעות. מסלול התעופה של איית הצרעים מספר את סיפור השינויים שעוברים מסלולי התעופה של בעלי הכנף

איית צרעים בגולן צילום מאיר לוי פיקיוויקי.JPG

הקידמה הטכנולוגית ושינויי האקלים שאנו חווים לא פוסחים על אוכלוסיית בעלי החיים ובהם גם העופות. בעוד הבינוי הנרחב דוחק את רגלי חיות היבשה למיניהם, וגורם לכך שחיות בר חודרות בתדירות גבוהה מבעבר למקומות יישוב (לדוגמה, חזירי הבר בעיר חיפה) הרי השימוש המוגבר בגלים אלקטרומגנטיים גורם לעופות לחרוג ממסלול התעופה שבו הם נעים במשך אלפי שנים ולהתמודד עם מסלולים חדשים ולא מוכרים.

דוגמא לכך אפשר לראות בדיווחים שמגיעים בשנים האחרונות על מסלול התעופה של איית הצרעים, אשר חולפת בשמי הארץ פעמיים בשנה, אשר בעקבות שינוי המסלול העלה באופן חד את מספר האיות הפצועות.

 

סטייה מהמסלול

 

מסלול התעופה הרגיל והשגרתי של איות הצרעים מתנהל כבר אלפי שנים כך: באביב, כאשר הן נעות מהאזור החם לאזור הקינון באירופה הקרירה, הן חולפות מעל אילת, הערבה והבקעה במסלול ישר צפונה (השבר הסורי-אפריקאי). לקראת החורף, כאשר הן יוצאות מאירופה בדרכן לאפריקה, המסלול עובר מערבה יותר, מעל שפלת החוף.

מחקרים לימדו שאיות הצרעים היוצאות מאפריקה לאירופה, נוהגות להתקדם צפונה בקו ישר כסרגל, ממש כאילו הן עוקבות אחרי מצפן. רק בהגיען לאזור מזרח סיני הן נוטות מזרחה ומקפידות להקיף את הים התיכון ממזרח, וזאת כדי למנוע מעוף מעל הים, שאין מעליו זרמי אוויר עולים ולא ניתן לעצור בו למנוחה.

לאחר שחלפו בשמי השבר הסורי- אפריקאי חוזרות האיות להיצמד אל מסלול התעופה הישיר צפונה. משדר שהוצמד לאיית צרעים שידר את תעופתה עד לצפונה של אירופה ממש – עד לפינלנד, שם הסתיים מסעה. שם, באזור הקינון הקריר של צפון אירופה, האיות חוברות לזוגות, בונות את קניהן, מגדלות את גוזליהן ומכינות אותם למסע דרומה שיגיע עם בוא הסתיו, ויארך אלפי הקילומטרים.

והנה, בשנים האחרונות במיוחד, אנו נתקלים בתופעה ההולכת ומתרחבת, של ציפורים ועופות נודדים וביניהם איות רבות, שסוטות מהמסלול הקבוע מסיבות לא מובנות, וכתוצאה מכך נפגעות ונפצעות, וחלקן מגיעות לטיפול בבית החולים לבעלי חיים שבספארי.

 

חילוץ מורכב

 

אחד ממקרי החילוץ של איית צרעים צעירה, שסטתה ממסלול הנדידה שלה באזור מישור החוף, התרחש בחודש אוקטובר 2019, לאחר שהעוף הדורס נתקל במרפסת בניין מגורים בקומה התשיעית בתל אביב. שכנים הזעיקו למקום את פקחי רשות הטבע והגנים ובסיוע יחידת החילוץ 669 (!) חולצה האיה ושוחררה חזרה לטבע, להמשך מסעה.

ד"ר יגאל הורביץ, מנהל ביה"ח לחיות בר שבספארי בשנים האחרונות, סיפר בראיון לאחר האירוע: "זו השנה הראשונה שבה אני נתקל בכמות כה גדולה של איות צרעים פצועות שהגיעו אלינו. זו כמות גדולה בצורה לא רגילה, בעשרות ואפילו במאות אחוזים ממה שהגיעו בשנים עברו. חלק מהאיות, במקום לנדוד מעל הציר המזרחי, נדדו יותר באזור החוף, בעיקר פרטים צעירים. אולי יש להם טעות בניווט. פקחי הרשות מדווחים לנו על איות שנפצעו לאחר שנתקלו בבניינים או בתשתיות אחרות".

יש לציין, כי לצד התחושה הטובה שעוברת ברובנו כאשר אנו שומעים על חיית בר שניצלה על ידי בני אדם, כדאי לזכור שלציפורים שנפצעו מזומנת חוויה קשה, מפחידה, מלחיצה וכואבת. "ציפורים פצועות שמגיעות לטיפול נאלצות לחיות בשבי. הן נמצאות אז במקום זר, סגור, בו אנשים מטפלים ונוגעים בהן", מספרים המטפלים בבית החולים של הספארי, "זו סיטואציה לא פשוטה לחיית בר, שגם כך שרויה בחלץ ובמצוקה גדולה".

 

קינון בגליל

 

שינוי נוסף הוא במקומות שבהן מקננות איות הצרעים. ככל שידוע עוף זה מקנן על עצים גבוהים באזורי יערות טבעיים לא עבותים באירופה ואינו נוהג לקנן באזורים שמדרום לטורקיה. אבל, בחודש אוגוסט 2021, נצפה מעל הר מירון מחול חיזור של זוג איות. הם חיפשו שם קן ולא מצאו. זמן קצר לאחר מכן נמצא גוזל איית צרעים שנפל מקנו ונפצע בגליל המערבי, דבר שמעיד כמובן שאיות הקימו קן וגידלו בו גוזלים.

זהו כמובן מקרה יוצא דופן אך גם הוא מצטרף לשינויים במסלולי התעופה והקינון של העופות החולפים בשמי ארצנו. האם יכולה התופעה להעיד על שינוי התנהגות עתידי מזדמן?

איית צרעים

10,000 ק"מ

 

מחקר שבו הצמידו לאיית צרעים בדרום אפריקה משדר אלחוטי הצליח לשרטט את פרטי מסלול הנדידה של הלהקה שאליה היא השתייכה, אשר בדומה לדורסים רבים אחרים, מבוסס על דאייה בסיוע זרמי האוויר.

מן המשדר ניתן היה ללמוד הן על המסלול עצמו, הן על מספר הקילומטרים שהאייה עשתה בכל יום והן רישום מדויק של המסלול על פני מפת כדור הארץ.

הסתבר שהאיה נדדה במשך 42 יום מהקצה הדרומי של יבשת אפריקה ועד לקצה הצפוני של יבשת אירופה – לפינלנד. היא התקדמה בממוצע בכל יום כ- 240 ק"מ ובסך הכל עברה מרחק של למעלה מ- 10,000 ק"מ!

כיצד משיגות האיות את האנרגיה הנדרשת למימוש המסע הארוך? ידוע לנו שטרם היציאה לנדידה, משתדלות כל הציפורים להצטייד ולאגור כמות שומנים מיטבית כדי שהללו ישמשו אותן כמקור אנרגיה ובתום הנדידה הן נותרות בלא שומנים עודפים בגופן כלל.

אבל האגירה הזו אינה מספיקה למסע כולו, וכל הציפורים הנודדות נאלצות לערוך עצירות לאורך המסלול, שבהן הן נחות ומחפשות מזון מזדמן בטרם ימריאו עם בוקר למרומים להמשך המסע.

בהתחשב שהאיה עצרה לאורך הדרך עם חברותיה ל"תדלוק", הצטיידות במזון, אפשר להניח שמספר הקילומטרים שהלהקה עברה מדי יום היה אף גדול משמעותית מ-240 ק"מ.

 

850 אלף איות

 

איית הצרעים היא עוף דורס בגודל בינוני, ממשפחת הניציים, והיא אחת מהעופות הדורסים ואשר מספר פרטיה החולפים מעל ארצנו הוא הגדול ביותר מבין כל יתר, מעל לחצי מיליון איות צרעים בכל שנה.

"דורס שכיח ביותר בנדידת האביב באילת. בשנת 1985 נמנו שם כ- 850,000 פרטים!", כותבים עליה הצפרים עוזי פז ויוסי אשבול.

במגדיר הציפורים של פז ואשבול מתוארת איית הצרעים כבעלת מופעי צבע אחדים כאשר במופע האופייני הראש אפרפר בהיר וצבעם של שאר חלקי הגוף העליונים – חום כהה נוטה לאפור. הסנטר – לבן. הגחון – חום בז' בהיר המפוספס בפסי אורך חומים קצרים.

במבט מלמטה, בעת המעוף, הצללית בהירה ולרוחב הכנף מתבלטים פסים חומים. קצותיהן של אברות היד (נוצות קצות הכנף) – שחורים. שפת הזרימה (החלק האחורי של הכנף) שחורה אף היא. פס שחור רחב בולט מאוד בקצה הזנב ולרוחבו. כמו כן, לרוחב הזנב שני פסים אפרוריים נוספים.

אורך הגוף כ-55 ס"מ, המשקל כ- 700 גרם, ומוטת הכנפיים היא כ-135 ס"מ. הנקבה גדולה מעט מן הזכר. צבע קשתית העין של הזכר הבוגר כתום-אדום ושל הנקבה – צהוב. המקור שחור והדונגית (בבסיס במקור) אפורה כהה. הרגליים – צהובות והטפרים – שחורים.

אמנם לא מדובר בדורס "גדול" כמו הנשר, אך עדיין האיה היא דורס לא קטן ומרשים למדי, מה גם כאשר הם מופיעים בשמי ארצנו במספרים כה גדולים ומרשימים.

איית צרעים - ביצה

אויבת הצרעה

 

איית צרעים קרויה על שם המרכיב המרכזי במזונה והוא זחלים ורימות של צרעות ודבורים. לשם כך היא חופרת ברגליה הקצרות והחזקות באדמה וחודרת לקן הצרעות פנימה. הללו כמובן תוקפות ועוקצות אותה בתגובה, אך לשם כך ראשה ולחייה מצוידים בנוצות ייחודיות, קצרות וקשות כקשקשים והללו מגינות על פניה וראשה הקטן יחסית מהעקיצות.

האיה מוזכרת בתנ"ך פעמים אחדות. בספר ויקרא נכתב: "ואת הדאה ואת האייה למינה". (י"א – י"ד). בספר דברים: "ואת האייה והדיה למינה" (י"ד – י"ג). ובספר איוב: "נתיב לא ידעו עיט, ולא שזפתו עין אייה". (כ"ח – ז').

מסלולי הנדידה של איות הצרעים אינם עוברים מעל אזור מטה יהודה וסובב ירושלים. לכן, מי שרוצה לראות את להקות איות הצרעים החולפות בשמי ארצנו, כדאי שיגיע בראשית עונת הסתיו לאזור תצפית נדידת הציפורים ליד כפר קאסם, שם ניתן לחזות בכמויות האיות המרשימים בדרכן דרומה.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

 

 

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?