דלג לתוכן העמוד
יום שישי, 20 בספטמבר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

יא משלטי...יא משלטי

מחווה למשורר חיים גורי ז"ל, טיול בנופי הקרבות על הדרך לירושלים שעיצבו את שיריו הראשונים: רכס שיירות, משלט 16, ומשלט 21

חפשו ספסל ישיבה, זמזמו את השיר ונסו לדמיין את הלוחמים שחירפו את נפשם בקרבות

שולפים את החבר'ה מהמסכים, מעמיסים אותם לרכב ונוסעים אל הדבר האמיתי, המקומות בו ניטשו קרבות עזים שהביאו לפריצת הדרך לירושלים הנצורה.

רבים לא יודעים, כי הקרבות הללו פרצו זמן קצר לאחר הכרזת האו"ם על סיום המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל ב-29 בנובמבר 1947. החגיגות על הכרזת המדינה התחלפו במהירות בהתקפות רצחניות על היישובים היהודיים, ועוד לפני שהמדינה הוכרזה באופן רשמי ולפני שצה”ל הוקם, נאלצו המתנדבים לארגוני המחתרת למיניהם להתמודד עם לחימה עזה בכל רחבי הארץ. כך היה גם עם ארגון הפלמ"ח שגורי נמנה על לוחמיו.

בצומת שואבה נוסעים לכיוון בית מאיר, אחרי נסיעה של 3.3 ק"מ בכביש 3955 מגיעים לתמרור חום המצביע לעבר צפון "דרך בורמה", במקום חניון שנקרא "יער הקדושים" חניון מסודר, בסמוך לו חורשת אלונים עם שולחנות קק"ל. כאן נשאיר את הרכב. היי לא לשכוח את ערכת הקפה, נכון לה תפקיד מאוד חשוב בהמשך.

אורנים, עצי קטלב ורקפות. משלט 16

מהחניון נפנה מזרחה לסימון שבילים 'שביל ישראל' וסימון שבילים 'ירוק', לאחר כ -300 מטר פנייה חדה שמאלה אל דרך הג'יפים, אנחנו פונים ימינה לדרך המסומנת ירוק ושביל ישראל, כאן הדרך פונה לכיוון צפון, נצעד בניחותא בשביל נוח ומישורי על שרידי כביש סלול, מימננו ומשמאלנו כרמים ולאורך הגדרות צמחייה עבותה ושקדיות.

לאחר כ-500 מטר פנייה ימינה לכיוון מזרח, במגמת עלייה קלה, אחרי הליכה קצרה, מגיעים לצומת דרכים, פונים שמאל לכיוון מערב, במקום שלט המורה 'שלוחת שיירות' ולכיוון החץ אנו פונים, אחרי כמה מטרים נראה לימיננו חניון שנקרא 'רמת השיירות', חניון אלונים מסודר, האלונים מצלילים את השולחנות.

נמשיך לצעוד לכיוון מערב ההליכה במגמת טיפוס קל כ- 400 מטר, העלייה מתונה לצידי הדרך צמחייה ים תיכונית ואורנים, הנה הופ, פנייה חדה שמאלה ועוד טיפוס עקלקל, הגענו למשלט 16.

הלוחמים חירפו את נפשם. תצפית לכביש 1

אנחנו ברום של 598 מטר מעל פני הים, על הר שנקרא 'הר-ארנה'. במשלט המסודר, שילוט המספר על קורות הלוחמים שלחמו כאן במסגרת מבצע 'מכבי' שהתרחש בין ה-8 ל-18 במאי 1948. המבצע קרוי על שמו של "מכבי מוצרי", קצין פלמ"ח שנפצע קשה במבצע 'הראל', ומאוחר יותר מת מפצעיו. מבצע מכבי הביא להישגים טריטוריאליים ובמהלכו הועברה אספקה לירושלים. במקום גם עמודי שיש ועליהם חקוקים שמות מבצעי הפלמ"ח ומספר הנופלים בכל קרב וקרב.

ממשלט 16 המוצל נמשיך מערבה עוד 400 מטר. הפתעה, כאן ספסל תצפית בצל עץ אלון ענק, תצפית הנוף מהממת ביופיה לכיוון צפון מזרח, אל פרוזדור ירושלים וכביש מס 1 הפרוס ממש מתחתנו, ממש בתוך הערוץ הנחל. עכשיו ניתן להבין איך השליטה על הכביש מהרכסים שלצידיה היא מוחלטת, והקלות שניתן היה לצלוף על השיירות שהשתרכו על הכביש למטה. כל מילה מיותרת.

עכשיו הגיע זמנה של הגזייה. כאן ביופי השקט, יאפיל רעש הגזייה על הקולות העמומים המגיעים מכביש 1 , יהיה זה הקפה היפה של היום, הנוף שמשרה שלווה יוסיף לטעמו.

אחרי ההפסקה נמשיך לכיוון דרום מערב בשביל ישראל לכיוון משלט 21. לאורך דרכנו בקטע זה, פרט לצמחייה הים תיכונית והאורנים, גדלו כאן לתפארת עצי קטלב, בעלי הגזעים האדומים, גם הרקפות הורדרדות מלוות אותנו בדרכנו, לאחר זמן קצר נבחין מולנו בבתי המושב בית מאיר, עוד 600 מטרים ואנחנו במשלט 21.

האם תגלו את השיר החבוי של חיים גורי ?

אם היום האיר לנו פנים, והראות נחמדה אלנו, מהמשלט נוכל לצפות לעבר שפלת יהודה עד השפלה הפנימית , לערי החוף מדרום לצפון, אשקלון, אשדוד, ראשון לציון וגוש דן. מראות נוף מדהימות. גם במשלט הזה שלט המספר את סיפור הקרב של המשלט במבצע מכבי. בואו נצא למשחק , נראה מי ימצא את הלוח עם בית משירו של חיים גורי, באב אל ווד (שער הגיא), חפשו ספסל ישיבה, זמזמו את השיר ונסו לדמיין את הלוחמים שחירפו את נפשם בקרבות על הדרך לירושלים תוך שאתם צופים על הנוף הנהדר שבו התפתל בעבר כביש ירושלים תל אביב. פרס למוצא.

נחזור לראש המשלט וחזרה לשביל שבו הגענו למשלט, כ-400 מטר חזרה עד לצומת שבילים, נפנה ימינה לכיוון דרום מזרח. אחרי 400 מטר נוספים נפגוש בדרך עפר כבושה, זוהי דרך הג'יפים. נצעד עליה בעלייה לכיוון דרום, פה נבחן מי סוחב בעלייה ומי הנסחב, כמה דקות של מאמץ פונים ימינה והנה חזרנו לנקודת ההתחלה. היי כל הכבוד. עשינו זאת.

 

דרגת קושי: קלה, מתאים לכל המשפחה ציוד: נעלי הליכה סגורות כובע ומים.

(צילומים: מירון קובליו)

 

מירון קובליו, מדריך טיולים

מומחה באזור ירושלים והסביבה

meroni.ko@gmail.com

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?