דלג לתוכן העמוד
יום רביעי, 10 באוגוסט 2022
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

יהי זכרה של ליאנה מהפכה

ליאנה סבנוק ז"ל הייתה רק בת 21 כאשר אביה שחט אותה באכזריות בסכין בביתה. ליאנה הייתה צעירה יפיפייה, חכמה, חברותית ומוכשרת שסיימה שירות צבאי ביחידה מובחרת, "אופק 324" היחידה הטכנולוגית של חיל האויר.

רצה הגורל ודווקא היחידה הזו, יחד עם מפקדיה ועמותת הבוגרים, הצטרפו למאבק ברצח נשים רק לפני חודשיים, כאשר נרתמו לתחרות "האקתון מיכל סלה" לפיתוח טכנולוגיות למניעת אלימות במשפחה.

במסגרת שיתוף פעולה עם עמותת "פורום מיכל סלה", 100 חיילות, חיילים, קצינות וקצינים מהיחידה, ליוו 22 צוותים בראשם נשים שורדות אלימות בביתן. יחד הם פיתחו את רעיונות טכנולוגים להצלת הנרצחת הבאה. אחד הצוותים הללו אף זכה במקום השני.

כאשר כתבתי את החזון של פורום מיכל סלה כתבתי שזהו צו 8 של כולנו, נשים וגברים נגד אלימות. והרי ציונות ישראלית זה להתגייס לצה"ל, להגן ולתרום לביטחון החברתי, גם אם אין לך בבית טילים שורקים מעל הראש. החזון הזה לבש צורה כאשר יחידה שלמה של צה"ל ועשרות חיילים וחיילות העמידו עצמם בחוד החנית להצלת חיים של נשים באלימות, נרתמו בכל כוחם והצטרפו כדי לסייע לנו לחשוב מחוץ לקופסא ולפתח פתרונות מתקדמים להצלת הנרצחת הבאה.

אין לי ספק שרובם היו בטוחים שהנושא כלל לא קשור להם אישית. לא היה להם מושג שבאותם רגעים - מישהי משלהם, מבפנים, הייתה מסומנת עם כוונת מטרה על המצח. למעשה כשהם "שלחו לחמם" ונרתמו מכל הלב להציל חיים של הזולת, בו בעת הם הושיטו יד גם לעצמם.

למרבה הצער, שכיח שרבות מהנשים שנמצאות תחת איום באלימות לא מודעות לכך שהן באלימות ואף בסכנת חיים, כמו אחותי מיכל סלה ז"ל. כך גם לגבי הצד התוקף - שבמקרים רבים אינו מגדיר את עצמו כקשור לאלימות. מהתגלגלות הסיפור של ליאנה ז"ל אני למדה – שהאקסיומה הזו רלוונטית גם לצד שלישי, שלכאורה לא קשור כלל לאלימות.

מכאן אפשר ללמוד,  שבסוף כולנו רקמה אנושית אחת. וכן, עד כמה שזה קשה לעיכול - התופעה של אלימות במשפחה נוגעת ומרקיבה את הבשר של כל אחד ואחת מאיתנו. גם אם לרובנו אין מגע ישיר.

על בשרי אעיד שמעולם לא חוויתי אלימות כזו בעצמי ולמעשה - עד לרצח אחותי לא הכרתי ולו סיפור אחד במציאות. רק מה ששמעתי בחדשות. והיום, קשה לי לחצות את הרחוב מבלי שמישהו או מישהי יעצרו אותי וישתפו. זו תופעה בעלת מימדים מבהילים, הרבה יותר ממה שאנו רוצים להאמין.

התחושה היא שיש שני עולמות מקבילים – האחד, העולם המואר והמוכר שכולנו מכירים ושם צעדתי עד לרצח אחותי הקטנה. והשני, עולם דממה חשוך ונעלם, נסתר, נחבא. עולם מקביל ושחור שבו הדלתות סגורות ותריסי החלונות מוגפים.

ערב אחד, לצערי הרב, בעל כורחי, מצאתי עצמי צועדת בתוך העולם השני, החשוך. בבת אחת כל הדלתות והתריסים נפתחו לרווחה. צעקות, ריח של דם, דמעות וכאב. בושה, שתיקה ופחד. וגם רוע טהור, אכזריות כלפי החלשים פיזית. טרור מאחורי דלת סגורה.

שם יושבים עתה אחיה ואמא של ליאנה ז"ל וכאבם הוא קשה מנשוא. כאב שאי אפשר להכיל בגוף. לב ספוג בדמעות. תחושה שלא יתכן שהעולם ממשיך לסוב על צירו. ואז את שוב מתעוררת לוקר חדש ולא מבינה, הכיצד יתכן שבעולם הראשון הכול ממשיך כרגיל - השמש זורחת וממשלות מתחלפות?

החוק לפיקוח אלקטרוני לאכיפת צווי הרחקה במקרים של אלימות במשפחה וגם האמנה הבינלאומית למניעת רצח נשים – אלה יכלו לסייע להציל את חייה של ליאנה ז"ל. אבל המציאות מוכיחה שוב ושוב שלראשי ממשלת ישראל יש דברים יותר דחופים מביטחונה של ילדה בביתה.

אני קוראת לכל ראשי המפלגות להפסיק לשחק בכיסאות, להסתכל בעיניים של אחיה בן ה-17 ושל אמה של ליאנה ז"ל ולהתחייב להציל את הנרצחת הבאה.

עד אז, זה בידיים שלנו - הציבור. אני קוראת לכל ואחד ואחת, עשו כפי שעשו חבריה ליחידה של ליאנה ז"ל והתגייסו כעת למלחמה בטרור בתוך הבית. זה צו 8 של כולנו, נשים וגברים – כנגד האלימות. משתפים, מתערבים, מגלים סולידריות. יהי זכרה של ליאנה מהפכה.

להצטרפות ותרומה לפורום מיכל סלה michalsela.org.il
(המאמר פורסם לראשונה בידיעות אחרונות - 25.7)

לילי בן עמי

מייסדת ומנכ"לית פורום מיכל סלה

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?