דלג לתוכן העמוד
יום שלישי, 30 בנובמבר 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

יום המאבק באלימות כנגד נשים "עדיף להיזהר ולא להצטער"

המאבק באלימות נגד נשים אינו מתוחם רק לחוק הפלילי, אלא יש לקדם את המודעות למצוקת הנשים המוכות והמאוימות כחלק בלתי נפרד מהערכים החברתיים והציבוריים של החברה שבה אנו חיים

יפעת ארמוזה (מימין) ושירה איסקוב במהלך אירוע לציון המאבק באלימות נגד נשים, יד השמונה

השבוע (25/11/21) אנו מציינות את יום המאבק באלימות נגד נשים. וכן, גם היום, מרחק פסיעה מ-2022 חובה עלינו לעצור הכל ולבדוק את עצמנו היטב ביום זה, משום שנשים רבות עדיין מוכות פיזית, נפשית, מינית, כלכלית וחברתית, בעיקר על ידי בני זוגן ולצערנו לרוב שומרות על הדבר בסוד כולל מהקרובים להן ביותר.

חייבים לזכור, כי אלימות כנגד נשים קיימת בכל המגזרים, בכל היישובים ובכל העדות. נשים מהדרום ומהצפון, מכל שכבות הגיל, מכל מעמד סוציואקונומי, עם ובלי השכלה אקדמאית, חשופות לתופעות של אלימות מסוגים שונים.

למרבה הצער, גם השנה, בארצנו הקטנטונת, נשים רבות מדי נרצחו בידי בני זוגן ובידי קרובי משפחה ומאות נשים אחרות שרדו בקושי רב את האלימות כנגדן במסגרת המשפחה.

האלימות נגד נשים גברה עם התפרצות מגיפת הקורונה ועל רקע הסגרים הממושכים, העסקים שקרסו, הלחצים הכלכליים והילדים שנשארו במשך חודשים ארוכים בבית. תרמה לכך גם תחושת הכאוס הכללי במדינה, בה חברי כנסת משתלחים זה בזו ללא רסן ומבזים את כנסת ישראל ואותנו האזרחים שבחרנו בהם, ללא קשר להשתייכות פוליטית זו או אחרת.

אולם, לאחרונה אנו עדים לגל של נשים אמיצות שחושפות את האלימות כנגדן ומספרות בפומבי את סיפוריהן האישיים, הכרוכים בהטרדות מיניות ובאלימות המופנית כנגדן.

תפקיד כל הגורמים הרלוונטיים להעביר מסר חד משמעי של אמון מלא במתלוננות. בראש ובראשונה, יש לוודא שכל מתלוננת שמגיעה לתחנת משטרה תתקבל ברוח זו ותטופל על ידי חוקרים, נשים כגברים, המודעים לצורך שלהם לגלות אמפתיה כלפי אישה הנמצאת במצוקה. אם מישהי אוזרת אומץ והולכת לדווח היא חייבת לקבל יד מושטת ולא טריקת דלת שתשתק אותה לצמיתות. לא כולנו גל גברעם.

מעל 60% מהנשים המוכות אשר פנו לנעמ"ת נמנעו מלפנות למשטרה ולא הגישו תלונה. לרוב, הנשים ממשיכות לגור בבתיהן עם בן הזוג האלים. היום, מקובל להניח כי רק 20% מהמקרים מדווחים וזה גידול משמעותי הנובע מהמודעות התופסת תאוצה ומכך שנשים מפסיקות לחשוש מחשיפה של האלימות כנגדן.

אני מכירה היטב את הביקורת על תנועת "מי-טו", אך עלינו להבין, שבכל כלל יש גם יוצא מן הכלל. אם יש אישה או איש, המגישים תלונת שווא, הם בבחינת עשב שוטה ואל לנו ליפול למלכודת הנפוצה ולשייך זאת לכלל הנשים.

המאבק באלימות נגד נשים אינו מתוחם רק לחוק פלילי, אלא יש לקדם את המודעות למצוקת הנשים המוכות והמאוימות כחלק בלתי נפרד מהערכים החברתיים והציבוריים של החברה שבה אנו חיים, וכחלק מהמסרים שאנו מעבירים לדורות הבאים.

אז מה עוד אנו יכולים לעשות?

כמועצה - להמשיך ולהציף את הנושא. להמשיך ולהוסיף לתקציבי הרווחה ומעמד האישה. לדאוג שהחינוך במטה יהודה ייגע בנושאים אלו החל מהגן וימשך עד לגיל השלישי. להנחות את גורמי המשטרה באזורנו לתת מענה מהיר יותר, סיוע וכמובן גם להגביר סיורים והדרכות ביישובים. נכון, יש פריצות וגניבות, אך יש לזכור שאלימות היא מכה סמויה שיש לתת עליה את הדעת. בנוסף, לפעול מול משרדי הממשלה השונים במתן מענה כמועצה וכמובן בהפעלת לחץ להגברת חקיקה, אכיפה של חוקים ומתן ענישה הולמת ומרתיעה.

כיישובים - להעלות את המודעות במשך כל השנה, לדבר על כך בפעולות של תנועות הנוער, לקדם זאת במסגרת פעילויות יישוביות הן לילדים והן למבוגרים, לעודד נשים לפנות לעזרה, להזמין הרצאות של נשים ואנשים פורצי דרך בתחום ועוד.

כאזרחים - עלינו לשים לב ולא לטמון ראשנו בחול. נכון זה לא נעים, אנו גרים ביישובים קטנים ויש אפשרות שחשד מסוים עלול להתגלות כלא מוצדק, אך במקרה של חשש לאלימות במשפחה ולאלימות כנגד נשים – "עדיף להיזהר ולא להצטער". רק אם נגביר ערנות, נושיט יד, נשמיע קול, נבדוק – נוכל לנסות להבין מה קורה ולסייע וזה מציל חיים.

והכי חשוב – לחנך את ילדינו בכל גיל ובכל עת, נגד אלימות מכל סוג וכך להגביר את המודעות לנושא של אלימות במשפחה – עד שהשינוי יגיע ואף אישה לא תירצח בידי בני זוגה ולא תחווה אלימות מבני משפחתה.

 

עו"ד יפעת ארמוזה

חברת מליאת המועצה האזורית מטה יהודה

נווה אילן

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?