יוסי משה ישלם 30 אלף שקל למשה ואבי דדון בגין לשון הרע

בית המשפט השלום בבית שמש קבע היום כי סגן ראש המועצה לשעבר במועצה האזורית מטה יהודה, יוסי משה, הוציא לשון הרע כנגד ראש המועצה, משה דדון, וכנגד אחיו, אבי דדון, וחייב אותו לפצות אותם בסכום של 30 אלף שקל שיחולק בין שניהם.

פסק הדין ניתן בתביעת לשון הרע שהגישו משה ואבי דדון כנגד יוסי משה בטענה כי הוא אחראי לשליחת מסרונים משמיצים שמטרתם הייתה להשחיר את פניהם בקרב תושבי מטה יהודה ולקבוע כי ביצעו עבירות חמורות, כל זאת במטרה להשיג עבור עצמו הישגים פוליטיים.

כזכור, במהלך מחצית השנה הראשונה של 2016 קיבלו אלפי תושבים במטה יהודה כמה מסרונים מגורם אלמוני ובהם התייחסות לנחקרים ב'פרשת מטה יהודה'. לדוגמא: “למשה דד און אנחנו איתך...”, ועוד, “לדדון, התותח לא יפול...”. המסרונים עוררו מהומה לא קטנה וחלק מהתושבים שקיבלו אותם הזדעקו על התכנים הבוטים. לדבריהם מדובר במסרונים שהגיעו אליהם בניגוד לחוק הספאם ומי ששלח אותם עבר על החוק.

השניים טוענים כי המסרונים שהופצו פגעו בשמם הטוב, וכי עצם העובדה שהם נחקרו על ידי המשטרה עדיין אינה קובעת את אשמתם. “מדובר בפרסום פוגעני ומשמיץ, מעבר להבעת דיעה ומעבר לביקורת עניינית. מדובר בפרסום שנועד במכוון לפגוע בתובעים ולקדם את מטרותיו הפוליטיות של הנתבע", נכתב בכתב התביעה המבקש לחייב את יוסי משה בהתנצלות ובפיצויים בסכום של 200 אלף שקל.

מאוחר יותר שלחו האחים משה דדון ואבי דדון מכתב אל יוסי משה ובו דרישה שיחדל להפיץ את המסרונים הפוגעניים והמשמיצים. המכתב מסתיים בדרישה לפרסום של התנצלות והכחשה, שלא נענתה. בהמשך לכך הגישו השניים תביעה לבית המשפט השלום בבית שמש.

בכתב התביעה טוענים השניים כי יוסי משה עומד מאחורי משלוח המסרונים הפוגעניים ומטרתו הייתה להשחיר את פניהם. בכתב ההגנה טוען יוסי משה כי מדובר בתביעה קנטרנית שנועדה להרתיע אותו מלהעיד כנגד התובעים בפני רשויות החוק. הוא הכחיש כי שלח את המסרונים המשמיצים וכי אלה הגיעו לאלפי מנויים. לטענתו, המסרונים לא נשלחו על דעתו, והוא לא נתן אישור לשליחתם. עם זאת, הוא טוען, כי ביחס למסרונים "האמין ועודנו מאמין באמיתות הדברים המפורטים", וכי מי ששלח את המסרונים, “לא התכוון לפגיעה גדולה משהייתה סבירה בנסיבות העניין".

בית המשפט ציין לחובתו של יוסי משה את העובדה שהכחיש כי המסרונים נשלחו מתוך חבילת שרכש, ורק לאחר שהוצגו בפניו מסמכים מרשיעים הסכים להודות כי המסרונים נשלחו מתוך החבילה, אך כפר בכך שהוא שלח אותם.

סגנית נשיא בית המשפט השלום בבית שמש, דורית פיינשטיין, מצאה כי יוסי משה הוא האחראי לשליחת המסרונים המשמיצים. וקבעה כי הוא שלח את המסרון בעצמו או הורה למישהו מטעמו לשלוח אותו: “קשה לקבל תוצאה לפיה אדם ירכוש חבילת מסרונים, יאפשר לאחרים גישה אליה, ולא יישא באחריות לפגיעה הנגרמת על ידי הודעות המופצות דרכה".

היא הוסיפה כי תוכן המסרונים שנשלחו, שייחס לתובעים עבירות מין וקבלת שוחד, מהווה הוצאת לשון הרע כפי שנקבע בחוק, וכי העובדה שנשלחו ל-2000 איש לפחות מהווה "פרסום".

היא דחתה את טענת ההגנה של יוסי משה וקבעה כי הפרסום המשמיץ נעשה, ככל הנראה, “מתוך מניעים של יריבות פוליטית ולא מתוך חובה מוסרית או חברתית". היא ציינה כי בעת פרסום המסרונים לא ניתן היה לקבוע שהתובעים מואשמים בעבירות מין אלא היו “חשודים” בלבד. היא הוסיפה ודחתה את הטענה של יוסי משה ל"תום לב".

מנגד היא דחתה את דרישתם של משה ואבי דדון לפיצוי בסכום המירבי הקבוע בחוק, בסך של 100 אלף שקל לכל אחד מהם. השופטת קבעה כי לא הוכחה פגיעה במעמדם הציבורי משום ש"החשדות נגד הצובעים היו ידועים לציבור עוד לפני הפרסום...והופצו בכלי תקשורת עם תפוצה רחבה יותר ועם כותרות זועקות".

לאור זאת קבעה השופטת כי יוסי משה הוציא לשון הרע אך בנסיבות שהיו הוא רשאי לקבל הקלה מסוימת משום שהיו פרסומים דומים לגבי התובעים בכלי תקשורת נוספים. לאור זאת עליו לפצות כל אחד משני התובעים בסכום של 15 אלף שקלים.