דלג לתוכן העמוד
יום חמישי, 05 בדצמבר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

יישוב יהודי מתקופת בר כוכבא התגלה ברמת בית שמש

תלמידים מתיכון בויאר הירושלמי יממנו את נסיעתם לפולין באמצעות עבודה בחפירות באתר הנדיר, הכולל מקוואות טהרה ומחילות מסתור תת קרקעיות

240 תלמידי שכבת י"א של תלמידי תיכון בויאר מירושלים מצאו דרך מקורית וערכית להוזיל את המסע לפולין: עבודה למשך שבוע שלם בחפירות ארכיאולוגיות הנערכות ברמת בית שמש, הרחק מהמחשבים והכיתה הממוזגת.
התלמידים שותפים לחפירת תגלית ארכיאולוגית מרגשת ההולכת ונחשפת באתר בחודשים האחרונים: שרידי יישוב יהודי מימי הבית השני, שבהם מכלול מרשים ונדיר בהיקפו של מקוואות טהרה עתיקים ומחילות מסתור תת קרקעיות.

ההסטוריה לא נשארת רק בספרים. תלמידי תיכון בויאר בחפירה הארכיאולוגית ברמת בית שמש. צילום: רשות העתיקות

החפירות נערכות במימון משרד הבינוי והשיכון לפני הקמת שכונת מגורים חדשה ברמת בית שמש, בשיתוף עם רשות העתיקות, ובהשתתפות חניכי מכינות קדם צבאיות.

ביישוב, ששמו הקדום לא ידוע, נתגלו עד כה שמונה מקוואות טהרה וכן בורות מים ומערכות מסתור, ולצידם מתקני תעשייה שנחצבו בסלע. בתי היישוב עצמם לא שרדו, ואבניהם נלקחו לבניית מבנים בתקופות מאוחרות יותר. מקווה טהרה הוא מתקן מים ייחודי לעם ישראל. כדי למלא את ייעודם הדתי והרוחני ולטהר את האדם מטומאה, הותקנו המקוואות על פי כללים הלכתיים: המקווה חייב להיות חצוב בסלע או מחובר לקרקע, עליו להיות אטום, כדי שמימיו לא יחלחלו החוצה ורק מי גשם או מי מעיין ראויים למקווה - ולא מים שאובים.

לדברי שרה הירשברג, שועה קיסילביץ ושרה לבבי-אילת, מנהלות החפירה מטעם רשות העתיקות, "ייחודו יוצא הדופן של היישוב הוא במכלול העשיר כל כך של מקוואות טהרה פרטיים, שהיו חלק מבתי המגורים. לכל משק בית היה מקווה טהרה אחד ובור מים. חלק מהמקוואות שנחשפו פשוטים, וחלקם משוכללים יותר, וכוללים "אוצר"- בור שניקז אליו מי גשמים. מעניין לראות שתושבי המקום הקפידו על הכללי הקשורים בדיני טומאה וטהרה".

מתחת לבתי המגורים ולמתקנים החצובים בסלע, נחשפה תגלית מפתיעה נוספת מתקופת מרד בר כוכבא (מאה 2 לספירה)– מערכת של מחילות מסתור מפותלות, שהתחברו למערכות מורכבות ומשוכללות. בחלק מהמערכות התת-קרקעיות ששימשו את המורדים נפרץ בור, על מנת לאפשר למסתתרים גישה למים. כמו כן, נמצאו באחת מהמערות קנקני חרס וסירי בישול שלמים, אשר ככל הנראה שימשו את המורדים. ממצאים אלה, מעידים על כך שהיישוב המשיך להתקיים גם אחרי חורבן ירושלים (בשנת 70 לסה"נ).

לדברי שלי קוזלוביץ, תלמידת תיכון בויאר: "זה מדהים שאנחנו, תלמידים ישראליים במאה ה-21, זוכים לחקור את הארץ ולגלות במו הידיים שלנו יישוב יהודי מלפני 2000 שנה. בכסף שנרוויח בחפירות, נממן את המסע לפולין ונלמד שם על השואה - אירוע שבמידה רבה, עודד את הקמת המדינה. זה סוגר מעגל מאוד יפה".

אזור החפירה מראה כללי. צילום: רשות העתיקות

ד"ר עמית שדמן, ארכיאולוג מחוז יהודה ברשות העתיקות, אמר כי "בעצה אחת עם משרד הבינוי והשיכון, החלטנו שבתום החפירות האתר ישומר ויפותח כאתר ארכיאולוגי, בליבה של השכונה החדשה”.

לדברי ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, "המסע לפולין מבקש להעלות את המודעות להסטוריה שלנו כעם ולחזק את ערכי המחוייבות והערבות ההדדית, ואולם אין זה סוד שעלות הנסיעה אינה זולה, ויש כאלה המתקשים לממנה. במסגרת פעילותנו ברשות העתיקות לקירוב בני הנוער לשורשים בשיתוף עם משרד החינוך, אנו מזמינים את בתי הספר להשתתף בחפירות ולהוזיל משמעותית את עלות המסע. כך, בצד הנחלת המורשת, מפתחים התלמידים ערכי נתינה וערבות הדדית כבר בארץ".
שר הבינוי והשיכון יואב גלנט מסכם: "אין דבר חיובי יותר מכך שתלמידים שהולכים ללמוד על הניסיון להשמיד את עמם, יעסקו בחיזוק אחיזתנו בישראל ובזכירת דורות העבר".

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?