דלג לתוכן העמוד
יום שני, 12 באפריל 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

מקווה מימי ישוע נחשפה בגת שמנים

שרידי הכנסיה הביזנטית על רקע כנסית גת שמנים המודרנית. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

עדות ארכיאולוגית ראשונה מסוגה לחיים בתקופת הבית השני, נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בשיתוף עם חוקרי מכון המחקר הפרנציסקני בסמוך לכנסייה המודרנית בגת שמנים בירושלים. במקום התגלה מקווה טהרה מלפני 2000 שנה – התקופה שבה, לפי האמונה הנוצרית, פעל ישוע בירושלים. כמו כן, נחשפו בעמק הקדרון שלמרגלות הכנסייה שרידים מרשימים של כנסייה ביזנטית.

כנסיית גת שמנים נמצאת למרגלות הר הזיתים והיא אחת הכנסיות החשובות ביותר לנצרות. הכנסייה הציורית נבנתה בשנת 1919-1924 במקום שבו, על פי המסורת הנוצרית ישוע נבגד והוסגר. על פי האמונה הנוצרית ישוע נהג להתפלל על הר הזיתים והתפלל בגת שמנים בלילה שלפני צליבתו. במהלך הבנייה נחשפו במקום שרידי כנסיות מהתקופות הביזנטית והצלבנית אולם, לא נמצא ולו שריד ארכיאולוגי בודד מתקופת הבית השני.

בשנים האחרונות מקדמת ה"קסטודיה דה טרה סנטה" פיתוח תיירותי בכנסיית גת שמנים ובעמק הקדרון שלמרגלותיה, לרווחת התיירים והצליינים. הפיתוח כולל מרכז מבקרים ומנהרה תת קרקעית, שתחבר בין הכנסייה לגן.

בעקבות גילוי עתיקות במהלך עבודות הפיתוח, החלה רשות העתיקות בחפירת הצלה ארכיאולוגית במקום, על ידי הארכיאולוגים של רשות העתיקות, עמית ראם ודוד יגר, ובשיתוף פעולה עם חוקרי מכון המחקר הפרנציסקני. במהלך כריית המנהרה החדשה למבקרים, ומטרים בודדים מהכנסייה המודרנית, נתגלה באופן מפתיע חלל תת קרקעי, שזוהה כמקווה טהרה מימי הבית השני.

מקווה הטהרה והמדרגות היורדות אליו כפי שהתגלו בעת עבודות הפיתוח. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

לדברי עמית ראם: "לרוב, מקוואות טהרה מתקופת בית שני, נמצאו במבני מגורים ובמבני ציבור, או בסמוך למתקנים חקלאיים ולקברים. דיני הטהרה ביהדות, חייבו את העוסקים במלאכת ייצור השמן והיין להיטהר. אם כן, מציאת המקווה עשויה להוות עדות לסיבה שבגללה קיבל המקום את שמו העתיק – 'גת שמנים', מקום בו יצרו שמן בטהרה ליד העיר".

עוד נמצאו בחפירה שרידי כנסייה לא ידועה, שהוקמה בסוף התקופה הביזנטית (מאה 6 לסה"נ) והמשיכה בשימוש גם במהלך התקופה האומאית (מאה 8 לסה"נ). את הכנסייה עיטרו פריטי אבן מגולפים במלאכת מחשבת, המעידים על חשיבותה. בכתובת ביוונית שנמצאה משולבת ברצפת הכנסייה ופוענחה על ידי ד"ר לאה די סגני מהאוניברסיטה העברית וד"ר רוסריו פיארי מהמכון הפרנציסקני, נכתב: "לזכרם וגאולתם של אוהבי ישוע, אלוהים שקיבל את הקורבן של אברהם, קבל את מנחתם של משרתיך ומחק את חטאיהם".

דוד יגר: "מעניין לראות שהכנסייה פעלה, ואולי אף נוסדה, בזמן שירושלים הייתה תחת שלטון מוסלמי ויש בכך עדות שתנועת הצליינות הנוצרית המשיכה גם בתקופה זו". החוקרים מזהים כי האתר נחרב במאה ה-12, כנראה כתוצאה של הכיבוש האיובי (1187). ע"פ המקורות ההיסטוריים, הורה צלאח א-דין, הסולטאן האיובי, לפרק את הכנסיות ואת המבנים בהר הזיתים, ולהשתמש באבניהם לשיקום חומות העיר.

עמית ראם: "השרידים הארכיאולוגים שנמצאו, ישולבו במרכז המבקרים הנבנה במקום ויוצגו לתיירים ולצליינים, בתקוה שיחזרו לפקוד את ירושלים במהרה”.

הקוסטוס, האח פרנצסקו פאטון, ראש "משמורת ארץ הקודש" של המסדר הפרנציסקני, אמר: "החפירות האחרונות שנערכו באתר, אישרו את המסורת הנוצרית העתיקה המקושרת למקום. עבורנו ועבור המשמעות הרוחנית הקשורה למקום, הדבר חשוב מאוד".

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?