דלג לתוכן העמוד
יום שלישי, 14 ביולי 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

כוחו של האוח

הוא דורס הלילה הגדול ביותר בעולם, מצויד בראיית לילה מעולה, בשמיעה מצוינת ובאברי תעופה חרישיים, שלא נותנים סיכוי לטרף שבו הוא מתמקד

בעבר כבר שיתפתי אתכם, הקוראים, בחוויות של בני, ערן, הצועד בשעות הדמדומים לאורכו ולרוחבו של רכס צרעה, שמתנוסס מעל קיבוצנו. והנה, באחת הצעידות, בשעת ערב, כאשר העפיל במעלה ההר, שמע לפתע מאחוריו קול מוזר כשל ברווז מגעגע. הוא התבונן לאחור ולא ראה דבר. המשיך לטפס ושוב נשמע הגיעגוע המוזר. עתה, כשהיה גבוה יותר, שב והביט וגילה בצמרת האורן שמאחוריו, אוח גדול הנועץ בו את עיניו הענקיות.

ערן תהה לעצמו, מה מתכוון האוח "לומר לו". הוא התרחק והמשיך לטפס במעלה השביל, ולפתע, ממש בצד הדרך, על גזע עץ כרות, ראה גוזל אוח גדול מכוסה כולו בפלומה צהובה. עכשיו – הבין. האוח רצה להזהיר את הגוזל או להרתיע את הגורם המאיים. ערן רצה להתקרב לגוזל כדי להיטיב לצלמו אבל אז פרש לפתע הגוזל המגודל את כנפיו הגדולות ודאה בחוסר מיומנות בולט במורד המצוק, ככל הנראה לכיוון הקן המוגן והבטוח.

מי הם בכלל אותם דורסי הלילה, למן הקטנים ביותר ועד לגדולים והמרשימים שבהם? ובכן, בארץ מצויים ופועלים בסך הכול תשעה מינים של דורסי לילה. הקטן ביניהם הוא השעיר המצוי, שגודלו כגודל תור והוא ניזון בעיקר מחרקים. ואז, לפי הגודל: הכוס, שני מיני ינשופים (ינשוף העצים וינשוף השדות), התנשמת, הלילית (לילית מצויה ולילית המדבר), הקטופה, ולבסוף, האוח, דורס הלילה הענק, הגדול מכול דורסי הלילה בעולם.

מכול דורסי הלילה הכרתי היטב בילדותי את הכוס, הקובעת את משכנה דווקא בקרבת מושבות בני האדם, ואשר ניתן לראותה גם במשך היום, כאשר היא ניצבת למשל על ענף עץ אקליפטוס גבוה, ונועצת בך זוג עיניים גדולות. במהלך היום יש לכוס תנועה אופיינית כאשר היא מתבוננת: היא מנמיכה את קומתה ומזדקפת, מנמיכה ומזדקפת, כאילו מתאמצת לראותך היטב. בלילות היא חוזרת וקוראת בלא הרף "קו-קו-קו-קיהו, קו-קו-קו-קיהו”, ואני מעולם לא הבנתי מדוע לא הצמידו לה את השם קוקיה, אלא דווקא לציפור שקולה איננו נשמע כך.

אגב, זוג עיניהם הגדולות של דורסי הלילה ומבטן הנוקב, הנדמה כאילו יודע כל, גרם לכך שבני אנוש ייחסו להם חכמה יתרה וכך למשל, זכה תג חיל פיקוד ההדרכה בצה”ל לשאת את דמות הכוס (כפי שמסביר הצפר הידוע ד"ר יוסי לשם).

 

מגונן על גוזליו

 

אבל הפעם ברצוני לספר על הגדול, המרשים, והמרטיט שבדורסי הלילה, הלא הוא האוח. ואכן, את האוח ניתן בהחלט להגדיר כענק, והוא ידוע כדורס הלילה הגדול ביותר בעולם. מוטת כנפי הזכר, שהוא הקטן יותר בין בני הזוג, מגיעה ל-1.60 מטר ומשקלו עד 3 ק”ג, ואילו מוטת כנפי הנקבה עשויה להגיע עד לשני מטרים ומשקלה לעתים יותר מ-4 ק"ג.

האוח בונה את קנו בדרך כלל באזורים סלעיים, בצדי מצוקים, במערות ובנקרות שהגישה אליהם קשה, וזאת כדי למנוע מאויבים שונים להגיע לצאצאיו. מכיוון שאזורנו אכן משופע במקומות שכאלה, כדאי לדעת שגם אם לא ראינו את הדורס ענק זה, הוא בהחלט נמצא בקרבתנו.

והנה דוגמא לאופן שבו האוח מגן על גוזליו. ושוב סיפור הקשור למסעותיו של בני, ערן, אשר בעת שצעד ברכס צרעה, סמוך למקום שבו נתקל לראשונה בגוזל האוח, שמע לפתע צקצוק מוזר וחזק של נקישת חלקי מקור זה בזה ועוד לפני שהספיק לתהות על פשר הצקצוק המוזר, חלף סנטימטרים ספורים מעל ראשו אוח ענק בתעופה שקטה, חרישית אבל מאיימת ומבהילה. האוח חזר על המעוף המאיים עוד פעמיים, כמו רוצה לומר: בחור צעיר, מוטב לך להתרחק מהמקום שבו אנחנו מגדלים את גוזלינו.

חובב טבע אחר מהקיבוץ, ששמע על קן האוח, החליט לטפס במעלה המצוק ולהתקרב אל הקן כדי "לתפוס" תמונות טובות של הגוזלים ושרידי המזון שהביאו להם ההורים. בעודו מתקרב לקן עט עליו אחד ההורים בציפורניים שלופות ובמקור פעור, נעץ את ציפורניו בכתפו וניקר בו במקורו, והתוצאה הייתה חולצה קרועה ושריטות.

טורף משוכלל

 

יתכן שהחלק הבולט ביותר אצל דורסי הלילה הוא זוג עיניהם הגדולות, שלא ניתן להתעלם מהן, והן ממוקמות בחזית ראשם. אצל ציפורי השיר, למשל, ממוקמות העיניים בצדי הראש, שהרי עליהן להיזהר מטורפים שעשויים להגיע מכול כיוון. לדורסי הלילה אישוני עיניים ענקיים, וידוע שבחשיכה אישוני העיניים גדלים ומתרחבים כדי לאפשר למירב האור לחדור לתוכן וכך לחדד את הראייה. בזכות זוג העיניים הגדולות הללו מיטיבים דורסי הלילה לראות בלילות החשוכים.

כיוון ששתי עיניהם ממוקמות בחזית ראשם, כמו אצלנו בני האדם, הם מסוגלים, טוב יותר מאתנו, להעריך את המרחק המדויק בינם לבין הטרף שעליו הם זוממים. יתרה מזאת, גופם של דורסי הלילה מכוסה פלומה רכה מאוד, ואברות התעופה שלהם מצויידות במכשיר משוכלל בדמות "מסרק", שנועד "לבלוע" את רחש קול משק הכנפיים. אם לא די בשני אלה, גם שמיעתם מצוינת. כך, הם ממתינים בשקט בנקודת תצפית, סורקים במבטם את הסביבה, מאזינים לקולות, וכאשר את מזהים טרף, הם "ננעלים" ובשקט מוחלט עטים עליו וכך סיכוייו להימלט הם אפסיים.

כאשר מוסיפים לכול התכונות הייחודיות הללו גם את הגודל והעוצמה של דורס אדיר ממדים כמו האוח, לא פלא שבקנו ניתן למצוא את שרידיהם של יונקים כמו ארנבות ושפני סלע, זוחלים שונים, מכרסמים וצבים, בעלי כנף כמו חוגלות, יונים ואפילו גוזלי דורסי יום.

טרף מיוחד שהאוח מתמחה בו הוא קיפודים. האוח לא מתרגש מהקוצים של הקיפוד. הוא מסתער עליו, אוחז בו והופך על גבו, קורע במקורו את בטנו ואוכל את תוכו, כשהוא מותיר רק את כסות קוציו.

בדומה לדורסי הלילה האחרים, קיבתו של האוח לא מצויידת במיצי עיכול חזקים דיים כדי לעכל את כול חלקי טרפו, ולכן זמן מה לאחר אכילת הטרף, מקיא הדורס שאריות מזון בגושים הנקראים "צנפות" ובהן – נוצות, עצמות, ציפורניים ושערות. בעזרת הצנפות ניתן לזהות את מיקומו ואת מזונותיו.

 

מאריך חיים

 

בארץ מצויים שני מיני אוח: האחד, הצפוני, נקרא האוח העיטי, ומשנהו – דרומי. הם נבדלים זה מזה הן בצבע והן בגודל. הצפוני גדול וכבד יותר מהדרומי, וכן, כהה יותר. הצפוני נפוץ במרחבי אירופה ואסיה, והדרומי – בצפון אפריקה, בחצי האי ערב ובמזרח התיכון.

לאוח מגוון קריאות וקולות ובין היתר הוא מכריז בקריאותיו הליליות "אוהו, אוהו" על נחלתו. נראה שלמרות שהוא שומר על זוגיות רבת שנים, האוח הוא אינדיבידואל באופיו, והזוג חובר רק לצורך הרבייה וגידול הגוזלים של הדור הבא.

בכל שנה יגדל זוג ההורים מחזור גוזלים אחד. בין החודשים פברואר לאפריל הנקבה מטילה 1-4 ביצים לבנות (במרבית המקרים שלוש ביצים). הנקבה היא הדוגרת והזכר דואג לצוד עבורה את המזון וימשיך לעשות זאת עד שבועיים לאחר בקיעת הגוזלים. הנקבה היא זו שמדריכה את הגוזלים הגדלים כיצד להזין את עצמם בכוחות עצמם.

כחמישה שבועות לאחר בקיעתם מהביצה הגוזלים כבר יודעים להזין את עצמם ומנסים את כוחם בתעופות קצרות, ממש כשם שראה זאת ערן בפגישתו עם הגוזל הבודד. כחודשיים מבקיעתם עוזבים הגוזלים שגדלו את הקן ולבגרות מינית יגיעו מגיל שנה ועד שנתיים. האוח מאריך שנים, בטבע, תהיה תוחלת חייו כעשרים שנה ובשבי הוא עשוי לחיות עד גיל 60 !

כיצד נדע אם ראינו אוח? הסימן הבולט ביותר אצל האוח הוא זוג "אוזניו" הבולטות מאוד משני צדי ראשו. למעשה אין אלה אוזניים כלל וכלל, אלא ציציות נוצות אותן יכול האוח לזקוף או לקפל ותפקידן הוא ככול הנראה לצורך ריכוז גלי הקול לתוך האוזן, ממש כמו אפרכסות אוזנינו שלנו. יש הטוענים שתפקיד הציציות הוא להצל על העיניים בלילות ירח כדי שלא לפגוע בראיית הלילה שלו. כך או כך, זוג ה"אוזניים" הבולט הוא בהחלט סימן. בעיה קטנה. גם לדורס הקטן ממנו, לינשוף, זוג אוזניים דומות, אבל הינשוף הוא הרבה יותר קטן וכך, כאן, הגודל בהחלט קובע.

מעוז חביב, קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com

 

צילומים : איתמר רייזנר, קיבוץ צרעה

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?