דלג לתוכן העמוד
יום שלישי, 19 באוקטובר 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

כרם דיבנה: מפעל יין עצום נחשף ביבנה

הארכיאולוגים: הופתענו לגלות כאן מפעל משוכלל, הגדול מסוגו בתקופה הביזנטית, ששימש לייצור יין בכמויות מסחריות, מכאן שווקו כ-2 מיליון ליטרים של יין מידי שנה...! זוהי כמות עצומה גם ביחס לימינו, וצריך לזכור שכל התהליך אז נעשה באופן ידני

יין עזה היה מותג עולמי בתקופה הביזנטית. קנקן יין ומכסה שהתגלו בחפירה. צילום: יניב ברמן רשות העתיקות

מסתבר כי המונח המופיע במשנה "כרם דיבנה", ומיוחס לחכמי המשנה, שיקף גם מציאות חקלאית ותעשייתית בולטת. יבנה הייתה מעצמת יין עולמית לפני כ-1500 שנה, כך עולה מאזור תעשייה עצום ומתוכנן היטב מהתקופה הביזנטית, ובו מפעל מרשים ביותר לייצור יין - הגדול ביותר המוכר בעולם מהתקופה, שנחשף בעיר במהלך השנתיים האחרונות. זאת, בחפירת ענק שמנהלת רשות העתיקות כחלק מיוזמת רשות מקרקעי ישראל להרחבת העיר. המפעל כולל חמש גיתות יין מרהיבות, מחסנים ליישון היין ולשיווקו, כבשנים לצריפת קנקני החרס שבהם אוחסנו הנוזלים, עשרות אלפי שברי קנקני חרס וקנקנים שנמצאו בשלמותם, דרכי גישה מסודרות בין המתקנים, ועוד.

שתיית יין הייתה מקובלת מאוד בעת העתיקה, לילדים ולמבוגרים כאחד. מאחר שהמים לא היו תמיד סטריליים וטעימים, נהגו גם להשתמש ביין כמין "תרכיז" לשיפור הטעם, או כתחליף למי השתייה. כל אחת מהגיתות שנחשפו, השתרעה על שטח של כ-225 מ"ר. סביב רצפת הדריכה, שבה דרכו על הענבים ברגליים יחפות כדי למצות מתוכם את הנוזל, נבנו תאים לתסיסת היין, ולידם - שני בורות לאיסוף היין, שצורתם מתומנת.

מנהלי החפירה, מימין לשמאל: ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן, ליאת נדב-זיו וד"ר אלי הדד. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

לדברי מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן, ד"ר אלי הדד וליאת נדב-זיו, "הופתענו לגלות כאן מפעל משוכלל, ששימש לייצור יין בכמויות מסחריות. גולת הכותרת של הגיתות הם תאים ("נישות" חצי עגולות) בצורת צדפה, שקישטו את הגיתות, ומצביעים על עושרם הרב של בעלי המפעל. חישוב משוער של יכולת הייצור של הגיתות מראה, שמכאן שווקו כ -2 מיליון ליטרים של יין מידי שנה..! זוהי כמות עצומה גם ביחס לימינו, וצריך לזכור שכל התהליך אז נעשה באופן ידני".

בין הגיתות התגלו ארבעה מחסנים גדולים, שהיוו את היקב של המפעל. יישון היין נעשה בתוך קנקנים מאורכים, המוכרים בשם 'קנקני עזה'. הקנקנים עצמם, שחלקם התגלו בשלמותם ועוד עשרות אלפי שברים שלהם התגלו בחפירה, יוצרו באתר  בכבשנים גדולים.

"יין עזה ואשקלון" נחשב למותג היין האיכותי של העולם העתיק, קצת בדומה לתפוזי JAFFA""  מישראל, ששמם יצא למרחוק", מסביר מנהל החפירה, ד"ר זליגמן (תושב צור הדסה), "הכלים והיין שיוצרו ביבנה זכו לתהילה בינלאומית והגיעו לאירופה ולאפריקה. כולם ידעו שמדובר במוצר ארץ-ישראלי, וכולם רצו עוד ועוד מהטוב הזה. היין – שהיה ברובו יין לבן, קיבל את שמו מכיוון ששווק דרך נמלי עזה ואשקלון. עד כה, הכרנו אתרים אחרים שבהם יוצר היין בשפלת החוף הדרומי, אך כעת, נראה שמצאנו את מרכז הייצור העיקרי של היין היוקרתי. מכאן- יצאו כמויות מסחריות לנמלים, ומשם- לרחבי אגן הים התיכון  או העולם העתיק."

מעניין לדעת, כי בחפירה ביבנה נחשפו גתות נדירות, קדומות אף יותר – מהתקופה הפרסית – לפני כ-2300 שנה. "במשנה מסופר, כי לאחר חורבן ירושלים, נדדה ההנהגה היהודית ליבנה, וכי חכמי יבנה ישבו בכרם ולמדו תורה. מציאת גתות באתר בתקופה הפרסית – לפני 2300 שנה, ובתקופה הביזנטית – לפני 1500 שנה, לצד הטקסט התלמודי, עשויה, אולי, לרמז על רצף בקיומה של תעשיית יין באתר לאורך מאות רבות של שנים", אומרים הארכיאולוגים.

בחפירה נחשפו כ-5 גתות ענק שייצרו כ-2 מיליון ליטרים של יין מדי שנה. צילום: יניב ברמן רשות העתיקות

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "חפירת יבנה היא מגה-חפירה של רשות העתיקות המשתרעת על גבי עשרות דונמים, בהשתתפות מאות פועלים ועשרות אנשי צוות ומומחים קבועים. כגוף שמבקש לחבר את הציבור למורשת הארץ, אנו משלבים בחפירה מאות בני נוער, תלמידי מכינות ואת תושבי יבנה. הארכיאולוגים שלנו עושים עבודת קודש בחשיפת פרקים לא ידועים בסיפורה של הארץ, תוך עבודה מאמצת בחום ובקור. אני מברך על שיתוף הפעולה עם רשות מקרקעי ישראל ועיריית יבנה, שיאפשר את הצגת חלק מממצאי החפירה המרשימים לציבור הרחב ושילובם בפארק ארכיאולוגי".

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?