כרמים תחת התקפה

כרמי יין חדשים מנסים להכות שורשים באדמת הטרשים של הרי יהודה וזוכים להתקפה כפולה מצד עדרי הצבאים ומצד חובבי הטבע

מה רוצים הארגונים הירוקים מהחקלאים? הם דורשים מהם להחזיר את האדמות החקלאיות שאינן מעובדות וכאשר המושבים מתחילים לעבד את האדמות כדי להפוך אותן למניבות, מאשימים אותם הארגונים הירוקים בפגיעה בטבע.

למושבים בית נקופה, כסלון, עמינדב וגבעת יערים, זה קרה לאחרונה, כשהחברה להגנת הטבע, החלה לפעול במרץ כנגד העיבודים החקלאיים שמקיימים המושבים, בטענה שהכרמים שהקימו המושבים מוקפים בגדר הפוגעת באוכלוסיית הצבאים.

לפני עשרות שנים, עם הקמת המושבים בפרוזדור ירושלים, הקצתה הסוכנות היהודית לישובי ההר חלקות חקלאיות, על מנת שיפריחו את השממה שלהרי יהודה הקירחים. המושבים עמינדב, גבעת יערים וכסלון, זכו כל אחד בכמה מאות דונמים מהשטח, והחלו לעבד אותו, כשהם מצטרפים לשכנה מהצד המערבי של הרכס, בית נקופה.

הגידול היחידי שנראה מתאים באותה עת לשטחים אלו, היה של מטעי עצי פרי נשירים (אפרסקים, תפוחים, שזיפים וכיו"ב), המתאימים לאקלים הקר שלהרי ירושלים. לצידם ניטע גם מספר מצומצם של כרמי ענבים. כסף רב הושקע בנטיעות. כסף רב הושקע גם בגדרות המקיפות את החלקות, שאותן מימנה הסוכנות היהודית. אז עדיין לא הייתה החברה להגנת הטבע כדי להביע את דעתה בנושא.

המשבר של שנות השמונים בחקלאות, גרם לנטישת החלקות. עם השנים, במקביל לאוכלוסיה האנושית הגדלה באזור, התפתחה גם אוכלוסיה של חיות בר: צבאים, תנים, שועלים ונימיות.

בעשור האחרון, עם התפתחות ענף היין, החלה החקלאות להתאושש. כרמים רבים של ענבים ליין נשתלו והעמקים פרחו, בעוד שטחי המחייה של חיות הבר הצטמצמו. ואכן, לאחרונה החלה החברה להגנת הטבע, בקמפיין הקורא לעצור את גידור הכרמים, הואיל והוא פוגע בשטחי המחיה, מנתק עדרים מסביבתם הטבעית ומסייע לטורפים בחיסול הצבאים.

תיאום מוקדם

"בשנת 2000 נטענו כרמי זיתים רבים, ללא גדר, ועד 2008 , הצבאים חיסלו לנו את כל העצים", מספר חיים אהרון ממסילת ציון, פרוייקטור העוסק בפרויקטים חקלאיים, "אנחנו רוצים לעשות חקלאות כלכלית".

לפני שיצאו המושבים לעבד את חלקות הקרקע שלהם ולהשקיע בהן מאות אלפי שקלים, הם פנו לרשויות השונות כדי לקבל את הסכמתן. "אני מלווה את הפרויקט של בית נקופה ושל עמק הארזים מהתחלה... קיבלנו היתר גם מקק"ל וגם מרשות הטבע והגנים (רט"ג). ממשרד החקלאות קיבלנו היתר לנטיעה ושימור הקרקע והכל מתואם. קק"ל דרשו מאיתנו להשאיר דרך חקלאית למטיילים ורט"ג ביקשו לא לעקור אלונים ייחודיים וביצענו הכל", מציג אהרון את השתלשלות הדברים ומדגיש, הגדרות הן לא רק נגד צבאים, אלא גם נגד עדרי העזים שעושות נזק רב, וגם נגד גניבות.

המושבים עשו מאמץ כדי להיענות לדרישות של הגופים הירוקים ובמיוחד של החברה להגנת הטבע. "לפני כמה חודשים, טרום הנטיעה", משיך אהרון, "נפגשנו עם אברהם שקד (רכז הרי יהודה בחברה להגנת הטבע), שביקש שלא יהיו גדרות. ביקשתי פתרונות ישימים כחלופה ואם היו כאלה, היינו שמחים להשתמש בהם. פנינו למשרד החקלאות וליקב ברקן, ערכנו פגישה משותפת בשטח עם המגדל ועם רט"ג, הסכמנו לוותר על חלק מהשטח לטובת מעבר צבאים לא מגודר. בישיבה נוספת בה הבטיח לנו מנכ"ל משרד החקלאות לפצות אותנו עבור הנזקים, הסכמנו לוותר על גדרות בחלקה נוספת ולהשקיע בשרוולים. חלקה אחת שתוכננה לנטיעות, לא ניטעה, כדי להשאיר מעבר ובחלקה נוספת ויתרנו על חלק מהגדר לצורך מעבר. הביצוע והתכנית היו מקובלים על משרד החקלאות, הרט"ג והיקב ואפילו הרט"ג מעמידה את החלקות הללו כחלקות ללמידה, כיצד ניתן לשתול תוך מניעת פגיעה בצבאים. רט"ג העמידה מצלמות לתיעוד תנועת בעלי החיים והיא עושה תצפיות אם השטח מספיק למעבר בע"ח".

למרות זאת, החלה החברה להגנת הטבע במאבק כנגד גידור הכרמים, תוך שהיא מפרסמת, לטענת אהרון, נתונים מוטעים לגבי ההסכמות וגרמה נזק תדמיתי למושבים. על פי אהרון, הלחץ של החלה"ט, גרם אף לפרסום טוקבקים שקראו להחרים את יקב ברקן, אחד היזמים הגדולים של ענבי הכרמים הללו. "נכון להיום" מספר אהרון, "העבודה מבוצעת על פי הפרוטוקולים והיא ממשיכה, כשהחלה"ט ממשיך לפעול למניעת הנטיעות".

מאבק צרכני

"אין לנו בעיה עם חקלאות", מצהיר אברהם שקד מהחברה להגנת הטבע,"זה הרבה יותר טוב מאספלט ובטון ועד עכשיו קיבלנו בברכה מהלכים של עיבוד שטחים חקלאיים, בעיקר אם זו החקלאות המסורתית של האזור, כמו זיתים... בד"כ אנחנו לא עושים בעיות עם גידור, אבל פה מדובר על שטחים עצומים שגודרו בבת אחת והם נמצאים באזורים רגישים... חוץ מזה, גידול הכרמים לא מאפיין את החקלאות המושבית המסורתית, הנסמכת על ריבוי ענפים, פה מדובר על מונוקולטורה וחקלאות שהיא למעשה מתועשת...".

שקד טוען כי הצד הצפוני של כביש מס' 1 , החל ממורדות נווה אילן ונחל יתלה ועד לעמק הארזים, מהווה חלק ממסדרון אקולוגי ייחודי בין החרמון לנגב, מסדרון שנותק פעמיים ע"י גדר ההפרדה. "אין די בשמורות טבע כדי לשמר מגוון זני", אומר שקד, "יש חשיבות לשמירה על שטחים פתוחים, ושטח חקלאי לא מגודר, נחשב שטח פתוח. כאן, השטח גם ככה נפגע על ידי הבניה והוא מקבל מועקה נוספת על ידי הגדרות".

שקד מאשר כי הנטיעות של הכרמים, בוצעו בתיאום עם קק"ל והרט"ג, אך טוען כי אלה שבויים בתפיסה מיושנת של החקלאות. "הגופים הללו שבויים בקונספציה הישנה של - זוהי הקרקע של החקלאי והוא יכול לעשות בה כרצונו. תפיסה זו כבר אינה קיימת היום. כיום החקלאי... חי במציאות בה הוא חייב להתחשב גם בגורמים סביבתיים...".

בנוסף, טוען שקד כי בעמק הארזים, הוקמו הגדרות ללא היתר של הוועדה המחוזית, כפי שמחייב החוק ומבטיח כי במוקדם או במאוחר הגדרות יוסרו. "אנחנו לא תובעים לדין פלילי ואיננו גורם אכיפה. אנו נפעל כדי שהגופים בעלי הסמכות יאכפו את התהליך הנדרש בחוק ויביאו להסרת הגדרות" .

בינתיים, כאמור, מנהלת החברה להגנת הטבע מסע שכנוע לציבור על ידי סרטון ומסרים באינטרנט. "אנו סבורים שעל הציבור לדעת, שיין של יקבים מסוימים, נעשה מחומר גלם המיוצר בכרמים מגודרים בגדרות שהורגות בעלי חיים ומאיימות על הטבע בהרי יהודה, ולקחת עובדה זו בשיקוליו הצרכניים" אומר שקד, "הפנמה של הציבור למידע זה ותגובה צרכנית בהתאם, תפנה את הגדרות... מהר יותר מכל הליך משפטי".