כשהעולם מתהפך – תעצומות הנפש מתגלות
סיפורו המרגש של לוחם חטיבת הקומנדו מיישוב במטה יהודה שהחליט להמשיך במסלול המפרך למרות אסון אישי כבד

"לפני שאספר את הסיפור שלי, חשוב לי להגיד לכל מי שקורא את דברי, שאני לא מתיימר להיות גיבור גדול, ושהדברים שאני כותב נועדו כדי לספר את הסיפור שלי. אם אדע שההתמודדות האישית שלי הצליחה להשפיע באופן חיובי על מישהו – אני את שלי עשיתי.
שמי א', ואני מתגורר באחד מהיישובים במועצה האזורית מטה יהודה. התגייסתי במרץ 20, למסלול שחלמתי עליו, באחת היחידות המובחרות בחטיבת הקומנדו.
את ההכשרה עשינו בצל הקורונה, ולאחר חודשיים של טירונות, הגיע יום המסע לקבלת תג היחידה בכותל, היום בו חיי התהפכו מהקצה אל הקצה.
באותו הבוקר, כל המשפחה שלי התכנסה בבית מול הזום, וצפתה בי בהתרגשות מסיים את המסע ומקבל את התג. משם, כל אחד יצא לדרכו - אבא ואמא לעבודה, ואחיי לבית הספר.
בדרך לעבודה, אמא, שעבדה כשוטרת, נקלעה לתאונה חזיתית קשה. היא נהרגה במקום וכוחות הרפואה לא הצליחו להציל אותה.
בתקופת השבעה, הייתי צריך לקבל את ההחלטה אם להישאר במסלול ולסיים אותו או לעזוב. בתמיכה של חברי לצוות, החברים מהבית ובני המשפחה, הבחירה שלי הייתה ברורה - אין סיכוי שאני לא ממשיך בכל הכוח ומגשים את החלום.
לא אשכח את הרגע שבו הסתכלתי לאבא שלי בעיניים, והבטחתי לו - שאת המסלול אני הולך לסיים בכל מחיר.
היה לי מאוד חשוב מה אבא יגיד, ולאורך כל הדרך הוא תמך, ביקר אותי והיה חלק גדול מההתמודדות שלי לאורך המסלול.
בכל יום שחולף, החל משבועות הירי לשבועות מלחמה, בכל צעד וצעד, אני מרגיש שאמא שם איתי, מלווה אותי וגאה בי.
היום, אחרי שבעה חודשים של פעילות ביחידה וקבלת דרגת הסמל - אפשר להגיד שהגשמתי את החלום.
המסר שאני רוצה להעביר הלאה, הוא שגם כאשר העולם מתהפך עליך, מפנה לך גב ובא לך לזרוק את הכל - דווקא אז - מתגלות תעצומות הנפש שיש לך".
סמל א', לוחם בחטיבת הקומנדו
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?