לא נערבב נפט ביין

החזון של ד"ר יובל ברטוב כולל הפקת כל צרכי האנרגיה של ישראל מפצלי השמן של שפלת יהודה למשך שנים רבות. ואחרי שימוצה הנפט – יעברו להתפלת מי ים

אין סיבה לדאגה העמוקה שחשים תושבי מטה יהודה בנוגע להפקת נפט מפצלי שמן, כך מנסה להרגיע מנכ"ל חברת IEI , ד"ר יובל ברטוב. "הקידוחים הנוכחיים הם במסגרת סקר גיאולוגי בלבד, אין בהם שום נזק סביבתי", הוא מדגיש, "בעתיד, אם וכאשר תתבצע הפקת נפט פצלי השמן היא תיעשה בשוליים המערביים של מטה יהודה, ברצועה צרה שאינה פוגעת בנוף, רחוק מעיני התושבים והמטיילים ובשטח בור שאין בו כמעט חקלאות".

הסערה הציבורית שקמה בעקבות חשיפת התכנית של חברת IEI , להפיק נפט משכבת פצלי השמן הנמצאת בשפלת יהודה, מטרידה את מנוחתו של ברטוב. "אני לא רוצה שנצטייר בעיני הציבור כאנשים הרעים", הוא חוזר ואומר בשיחה עם "בקיצור", "אין לנו שום כוונה לפגוע בערכי הטבע והנוף של מטה יהודה או באיכות החיים של תושבי האזור. זה נכון שאנו נמצאים בתהליך בדיקה שיקבע האם קיימת היתכנות כלכלית להפקת נפט משכבת פצלי השמן הנמצאת באזור, אך מערך הקידוחים וההפקה שיפעל, במידה ויאושר על ידי משרדי הממשלה השונים, לא יפגע באיכות החיים של תושבי האזור".

לשיחה עם "בקיצור" מגיע ברטוב עם עובדות הסותרות את החששות העמוקים שמביעים רוב המתנגדים לפרויקט. במשך כמה שנים הוא עבד במסגרת פרויקט ההפקה של נפט מפצלי שמן בקולוראדו שבארה"ב, פרויקט שלטענת המתנגדים נכשל ונסגר. "הפרויקט בקולוראדו לא נכשל, והעובדה היא שרק בשבועות האחרונים הוציאה מדינת קולוראדו מכרזי הפקה חדשים. ישנם פעילי איכות סביבה, בעיקר בערים בולדר ואספן שמתנגדים בחריפות לפרויקט, אבל בהרבה ערים אחרות בקולוראדו רואים בו ברכה ונהנים מפריחה כלכלית ומעלייה משמעותית במחירי הנדל"ן".

- פעילי איכות סביבה בקולוראדו פרסמו נתונים על צריכת מים גבוהה שגרמה להפסקת הפרויקט שם, זה נכון?

"אין מה להשוות בין השכבה הגיאולוגית של פצלי השמן בקולוראדו למה שקורה כאן בשפלת יהודה. השכבה בקולוראדו היא חלק מהאקוויפר והיא ספוגה במים, ולכן נאלצו שם להשתמש בטכניקות הפקה שצרכו מים. אצלנו יש מאות מטר של אדמה שמפרידים בין שכבת פצלי השמן לבין האקוויפר ושיטת הקידוח שלנו כלל אינה משתמשת במים להפקת הנפט".

- עד כמה נכונה הטענה כי הקידוח יפגע במי התהום ?

"אין לטענה זו על מה להתבסס. המים באקוויפר שלנו טמונים בעמק של כ-700 מטר בעוד ששכבת פצלי השמן נמצאת בעומק של כ-300 מטר. המים באקוויפר לכודים באופן כזה שכאשר מגיעים לשכבה הם עולים בלחץ גבוה אל פני האדמה, לכן אין סכנה שהחומר שנפיק בקידוחים שלנו יזלוג לשם. בין פצלי השמן לאקוויפר מפרידה שכבה עמוקה מאוד של חרסית, ובכל הבדיקות שערכנו יש הפרדה מוחלטת בין שתי השכבות, ללא מגע ביניהם".

שיטת ההפקה שמקדמת חברת IEI מבוססת על חימום של שכבת הקרקע הספוגה בחומר אורגני קדום. באזור שפלת יהודה נמצאים פצלי השמן בעומק של כ-340 מטר מתחת לפני האדמה, ועומק השכבה עומד על עשרות מטרים. השכבה בעלת סיכויי ההפקה הגבוהים ביותר נמצאת, למגינת ליבם של רבים מתושבי מטה יהודה, דווקא באזור עדולם. אך ברטוב ממהר להרגיע את החששות באומרו שבמידה ותאושר ההפקה, הקידוחים לא יתבצעו בעמק האלה.

"כדי לקדוח אנו מעוניינים בשטח שהוא שטוח במידת האפשר, שבו ניתן להתקדם בקו ישר. באזור מטה יהודה יש שטח כזה, אשר משתרע מאזור מושב גפן לכיוון בית ניר, בין פארק בריטניה לבין יער חרובית. זהו השטח האופטימלי ביותר לקידוחים, זהו שטח בור אשר רחוק מהעין".

שטח קטן

המון נפט

אומנם השטח שבו מתוכננים הקידוחים יהיה בשולי מטה יהודה ורחוק מהעין אבל הסכיתו ושימעו את החזון שיש לחברת IEI להציע לתושבי מטה יהודה.

אם תוצאות הקידוחים הגיאולוגיים שבוצעו באדרת ובבית גוברין יוכיחו את ההשערה של החוקרים, אזי שכבת פצלי השמן שמשתרעת מתחת לשפלת יהודה היא עשירה מאוד ומפיקה נפט באיכות גבוהה. "דלק סילוני", מתלהב ברטוב. "מדובר בכמות עצומה של נפט בסדר גודל של מאגרי הנפט של עירק, המסוגלת לספק את צרכי הנפט הנוכחיים של ישראל למשך מאות (!) שנים".

וכיצד יפיקו את הנפט הזה? האם מרחבי שפלת יהודה המשתרעים ממושב גפן דרומה יתמלאו ב"חרגולים" ענקיים בדומה לשדות הנפט בטקסס? לא ולא, מדגיש ברטוב, אין לחזיון הבלהות הזה שום אחיזה מציאות.

הטכניקה להפקת נפט מפצלי שמן מבוססת על אתר קידוח אחד, המשתרע על שטח של כעשרה דונם בלבד. באתר זה יתבצע מספר קידוחי עומק סמוכים זה לזה שיגיעו לשכבה של פצלי השמן ומשם יתפשטו לרוחב השכבה ולאורך מאות מטרים.

"הטכנולוגיה הקיימת מאפשרת לנו לבצע קידוחים אופקיים", מסביר בר טוב, "והמשמעות היא שהקידוחים שנבצע ייצאו מנקודת קידוח אחת ויתפשטו לרוחב שכבת הסלע. בנקודת הקידוח יבוצעו ששה קידוחים שהמרחק ביניהם הוא 3 מטר וכל אחד מהם יהווה בסיס להחדרה של צינורות חימום". (ראה שרטוט להמחשה)

תהליך חימום שכבת פצלי השמן לחום של 300 מעלות נעשה באופן הדרגתי ונמשך כ-270 יום. בטמפרטורה זו החומר האורגני הופך לנפט. "אנו נתחיל להפיק נפט כבר אחרי 50 יום אך ההפקה המשמעותית תתבצע בתום תשעה חודשי חימום ותימשך שנה-שנתיים ברציפות".

- כל השטח של אזור ההפקה על פני הקרקע משתרע על עשרה דונם ?

"כן. מדובר בשטח די קטן, אם כי בפועל נזדקק לשטח מעט גדול, כ-30 דונם, משום שאנו נתקדם בציר ישר הכולל בתוכו קידוחי הכנה להפקה הבאה. לאחר שנמצה את מאגרי הנפט בקידוח מסוים, נתקדם קדימה ונתחיל להפיק מהקידוח הבא. המשמעות היא שבמשך שנים אנו נתקדם ברצועה שרוחבה כמאה מטר ואורכה כ-300 מטר".

- כמה נפט תוכלו להפיק לפי החישובים שלכם?

"מקידוח אחד נוכל להפיק כ-300 אלף חביות נפט ביום"

- זו כמות עצומה לשטח קידוח כה קטן

- "נכון, אבל זה הפוטנציאל שיש בשכבת פצלי השמן של עדולם. מדובר גם בנפט באיכות גבוהה"

- אם כל קידוח לוקח כשנה – שנתיים, ואתם מתקדמים בקצב של 100-200 מטר בשנה, אנחנו מדברים על עשרות ומאות שנים של הפקה?

"אתה מבין נכון, אם הפרויקט יאושר והעלויות של חבית נפט יישארו כפי שהן היום, 70-80 דולאר לחבית, הפרויקט הזה יימשך שנים רבות מאוד, אולי אפילו מאות שנים".

- מה יקרה לנפט שיופק, האם אין חשש לדליפות ?

"הנפט שיופק מהקידוח יוזרם בצינורות למאגר הנפט בתל צפית. כבר כיום יש מאגרים גדולים לנפט. זה ברור שיש סיכוי כי יהיו דליפות של נפט מהצינור. לצורך כך אנו כבר מתכננים אמצעים לניקוי של הנפט בתום הקידוח. אנו נפיק את הנפט שיישפך על הקרקע בעזרת חימום, באותה טכניקה של ההפקה מפצלי השמן. אנו מתכוונים לשמור על איכות הסביבה ונשאיר מאחרינו שטח נקי מנפט שיוכל לחזור ולשמש לצרכים חקלאיים".

אחרי הנפט -

התפלת מים

- ומה יקרה לשכבת הקרקע שחוממה ל-300 מעלות, היא לא תפגע ביכולת לגדל עליה גידולים חקלאיים?

"מדובר בשכבה בעומק של 350 מטר. האדמה היא חומר מבודד ביותר. היכולת של החום להגיע לפני הקרקע היא אפסית וזניחה לגמרי. לעומת זאת, בגלל הבידוד, תהיה לנו בעומק האדמה שכבת קרקע חמה שתוכל להמשיך ולשרת את הצרכים שלנו, למשל בהתפלת מים".

והנה, עוד נתון שכדאי לפרנסי האזור לדעת. בחזונו של ברטוב, לאחר שהקידוח מיצה את הנפט בנקודה מסוימת וזז ממנה, נותרה בעומק הקרקע שכבה חמה אשר בגלל הבידוד הרב שלה אינה מתקררת. "אנו נזרים מי ים אל שכבת הקרקע החמה והמים ייצאו משם כאדים, אותם נאגור ובצורה כזו נתפיל מים בעלות נמוכה מאוד", ממשיך ברטוב להתלהב.

- אתה מדבר על כך שאזור ההפקה יהפוך לשטח של הפקת אנרגיה מפצלי שמן והתפלת מים למשך עשרות או מאות שנים?

"כן, זו המשמעות", מאשר ברטוב בחיוך

ובכן, עד כאן החזון של ברטוב, הזוכה לתמיכה נלהבת של גיאולוגים רבים. גם רשות המים אינה חוששת מפגיעה באקוויפר ההר וזו כנראה הסיבה שלא התערבה בקידוחים עד כה.

"כואב לי שתושבים לא רוצים לשמוע מה שיש לנו להגיד", אומר ברטוב, "אנחנו מוכנים לשיתוף פעולה עם המועצה האזורית מטה יהודה ועם פעילי איכות הסביבה. אנו נפעל כדי למזער ככל האפשר כל נזק אפשרי. אי אפשר לערבב נפט עם יין אבל יין מעולה יכול להיות מופק במטה יהודה ממש בסמוך לנפט".

הסיכוי לעצמאות אנרגטית מצית את דמיונם של פקידי הממשלה הבכירים ביותר. במידה והשערותיו של ברטוב יתבררו כנכונות הסיכוי הוא רב שמדינת ישראל תלחץ בכל כוחה כדי שהפרויקט ייצא לפועל. השאלה היא מה תהיה עמדתם של תושבי מטה יהודה בנושא.