דלג לתוכן העמוד
יום רביעי, 20 בנובמבר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

לופ משפחתי קליל

טיול של עד שעתיים מחרבת סעדים, עיינות עמינדב, עיינות עוזי ועין תמר

עין תמר (צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי)

מתי ראיתם לאחרונה את הלבן שבעיניים של הילדים ? נכון שהגיע הזמן ??!! מכבים המכשירים ומתנתקים באופן זמני, כמובן, מהפייסבוק אינסטגראם וכיו”ב, יוצאים לטיול משפחתי קליל ומגבש ונושמים אויר הרים צח, נקי וקריר של הרי ירושלים.

הטיול המיוחל הגיע, גם בשביל ערכת הקפה, כן... זו שקיבלתם מהעבודה לפני חמש שנים לכבוד החגים, וממש לא מצאתם הזדמנות להשתמש בה.

תחילתו של טיולנו ברחבת החנייה של "חירבת סעדים", אליה נגיע בנסיעה זהירה בסיבובים, כ-700 מטר היורדים בכביש הסלול מ"יד קנדי" לכיוון מערב.

מקור השם "סעידה" שמחה או מאושרת, או החורבה הגבוהה, מהשם הערבי "א-צעידה". החורבה הינה שרידי חווה ביזנטית עם בית בד ושרידי מסגד שהוקמו על גבי ההריסות הקודמות. במקום השתמרה חורשה נאה שנוכל לטייל בינות שלל עצי חרוב. אפשר ללקט וללעוס חרובים מתוקים, ובחורשה אלונים לרוב, ניתן לראות את בית הבד להפקת שמן ושרידי מבנים.

נמשיך ונרד בשביל מן הצד המזרחי המסומן שביל ישראל והשביל הירוק וכן שלט "שביל המעיינות לעין חנדק", עוד בשלט שהמסלול למיטיבי לכת, אל דאגה אתם עושים את המסלול של מטיבי לסת.

הולכים לכיוון צפון. נצעד בשביל זה אל תוך יער אלונים, חלק מהמסלול על גבי טרסות חקלאיות עתיקות. השביל עליו אנחנו צועדים, זהו שביל המעיינות.

לאחר כ-500 מטר נגיע אל מעיינות הניקבה, "מעיינות עמינדב". מספר מעיינות נובעים אל שכבת חוואר אטימה למים, המים מחלחלים, ברגע שיש משהו החותך את השכבה נוצרת נביעה, ויש גם את המעורבות של בני האדם על ידי יצירת ניקבות שמנקזות את נביעת המים אל תוך בריכות אגירה.

חורבת סעדים (צילום: מירון קובליו)

ממעיינות עמינדב, נמשיך צפונה בשביל המסומן ירוק ולאחר כ-700 מטר נוספים נגיע לעוד שני מעיינות ניקבה הנקראים "עינות עוזי". לשניהם בריכות אגירה אחת מהן מלאה במים במשך כל השנה. סביב בריכות האגירה צמחייה הידרופילית כמו הקנה שפה.

הסתכלו מערבה אל הנוף היפהפה הירוק-עד של הרי יהודה ויערותיו, מתחתינו פרוסים בתי המושב אבן ספיר. כשנסיים להתפעל מהנוף נמשיך בשביל על גבי הטרסות צפונה עם מגמת תפנית מזרחה. רוב הטרסות מהתקופה העותמאנית ומקצתן עוד מהתקופה הרומית. אפשר בהחלט לתמוה על כוח ההישרדות המרשים של הטרסות הללו שנשמרות במשך מאות ואלפי שנים.

עכשיו נפנה לכיוון מזרח אל "עין תמר", מעיין משוקם ומתוחזק על שם תמר שהייתה מדריכה בחוגי סיירות ונהרגה בטיול בדרום אמריקה. סביב הבריכה בוסתן של עצי פרי ופינת ישיבה מוצלת ומסודרת. כאן נעשה את הפסקת הקפה עם הנשנושים שדאגנו להביא איתנו.

שימו לב במקום מערכת אקולוגית בה חיים יצורים שונים. ליד המעיין ניטע עץ תמר. לאחר האתנחתא, ואחרי שאספנו את האשפה ולקחנו אותה איתנו, נצא מזרחה אל חורשת האלונים. נטפס על כמה טרסות שלחלקן יש מדרגות, נגיע לדרך כורכר רחבה, נצעד עליה לכיוון דרום בעלייה מתונה כ 1.5 ק"מ חזרה לחנייה.

וואוו כל הכבוד חבר'ה, עשיתם זאת. נכון שיש טעם של עוד?

דרגת קושי: קלה, מתאים לכל המשפחה. ציוד: נעלי הליכה סגורות כובע ומים. (בקיץ ניתן לטבול במים).

 

מירון קובליו, מדריך טיולים

מומחה באזור ירושלים והסביבה

meroni.ko@gmail.com

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?