דלג לתוכן העמוד
יום שני, 17 בדצמבר 2018
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

לזכר: ציון אבו (1933 - 2018)

מוותיקי מושב בית נקופה

ציון אבו ז"ל


(דברים שכתבו ילדיו לזכרו)

אבא, יליד מידלט שבמרוקו, עלה לארץ בשנת 1954 והוא בן 21, יחד עם אביו ,אשתו ושישה אחיו הקטנים. שתי אחיותיו הגדולות עלו מוקדם יותר לארץ.

הוא הגיע למושב בית נקופה בו גרעין התושבים היו ממוצא יוגוסלבי , ברובם ניצולי שואה. בשנים הראשונות עסק בחקלאות. בסוף שנות החמישים החל לעסוק בשירותי הובלה לשוק מהישובים אבו גוש, עין נקובא ועין רפא. באותן שנים הוא היה המוביל היחידי באזור.

בתחילת שנות השישים הרחיב את עסקיו והצטרף כמוביל למשביר המרכזי, סיפק חומרי הדברה לחקלאים בכל מרחב יישובי מועצה אזורית מטה יהודה. כפועל יוצא, בשילוב אישיותו החברותית החכמה ובעזרת חוש הומור מפותח, יצר קשרים חברתיים עם כל תושבי המושבים באותה עת, מה שלעתיד יתפתח לחברויות אמת .

בסוף שנות השישים הרחיב את פעילותו מול תושבי האזור בכך שרכש משאית שהובילה עופות בתוך כלובים מהיישובים לתנובה ולעוף ירושלים. אנחנו הדור הצעיר במושבים שעבד עמו בשיווק העופות. במקביל רכש משאית קירור והוביל עופות קפואים לבתי הקירור ברחבי הארץ.

 

במלחמת ששת הימים השתתף בהגנת הישוב בית נקופה ובמלחמת יום הכיפורים גויס עם משאיותיו והוביל אספקה לכל הלוחמים שהיו פזורים בחצי האי סיני, לעיתים תחת אש אויב. במסגרת תפקידו זה, אבא חצה את תעלת סואץ מספר פעמים.

אבא נישא בגיל 21 לאמא שלנו תמר, תבדל"א, נולדו להם שבעה ילדים, נכדים ונינים אותם אבא זכה להכיר. מרבית המשפחה גרה במושב בית נקופה (גם אחיו).

בארבע שנים האחרונות אבא חלה במחלת ריאות. עד ליומו האחרון שמר על שמחת החיים, החוכמה וחוש ההומור. הוא טופל בבית במסירות אין קץ והיה מוקף באהבה רבה מצד ילדיו, נכדיו, ניניו, אחיו ואחייניו, כלתו וחתניו. אמא טיפלה באבא בסיועה המדהים של חיה אסרף.

ההבטחה הגדולה שנתנו לאבינו היא שיטופל בבית ולעולם לא בבית החולים אנו שמחים על כך שהצלחנו...

אבא אהב מאוד את משפחתו והיה גאה בה, הוא היה איש מיוחד מאוד, אדם חכם, נדיב ומחוספס עם לב ענק ורגיש בשילוב חוש הומור מפותח מאוד, אדם ממגנט שהבריות אהבו להיות בחברתו , תמיד חם ומקבל אורחים.

בבוקר ליום ראשון 28/10/2018 אבא לקה בדום לב ונפטר.
החלל שהשאיר אחריו הוא גדול ועצום.
יהי זכרו ברוך.

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?