דלג לתוכן העמוד
יום חמישי, 20 בספטמבר 2018
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

לימודי החרם

יוסי ארגוב, צעיר ממושב נס הרים, יזם סמינר המיועד לסטודנטים היוצאים לחו"ל ומלמד אותם כיצד להתמודד עם ארגוני החרם על ישראל ובהם ה-BDS

"להיות סטודנט ישראלי בקמפוס בחו"ל זה אתגר. הרבה פעמים תוקפים אותך בכל מיני שאלות, רואים אותך כמו נציג של המדינה", אומר יוסי ארגוב, "כדי לעזור לסטודנטים שלומדים בחו"ל, ארגנו עבורם סמינר מיוחד שבו הם קיבלו כלים להתמודד עם האתגרים הרבים ועם השאלות הקשות שייתכן שיצטרכו לעמוד מולם, והם הוכשרו להיות שגרירים טובים יותר לישראל".

לא בכדי קיבל סמינר ההכשרה לסטודנטים, שהתקיים בחודש שעבר במשרד החוץ, את השם SAY  - הכוונה של המארגנים הייתה שהסטודנטים יידעו להביע את הדעה שלהם, את הסיפור הישראלי שלהם. בסמינר נתנו מומחים שונים לסטודנטים טיפים וכלים שבהם יוכלו להשתמש כשהם מותקפים בשאלות שונות: במה להתרכז, איך לעמוד מול אנשים, המלצה להקשיב ואז לתת את התשובות והמסרים, ולא ישר להתגונן.

לחשוף את הסיפור המורכב של ישראל. יוסי ארגוב

שיח אנטי-ישראלי

 

ארגוב (28, סטודנט למזרח תיכון ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית) נולד וגדל במושב נס הרים. אמו, ענת, היא פעילת ציבור ששימשה בעבר כנציגת המושב במליאת המועצה, ואביו, ברוך, הוא גמלאי של המשטרה ומשמש כיום כמזכיר הוועד ביישוב.

איך בכלל הגעת לעסוק בנושא ההסברה?
"הייתי בזמנו שלוש שנים בשליחות של הסוכנות היהודית - שנה בוושינגטון ושנתיים בוונקובר. בוונקובר ממש יצא לי להיחשף לעולם הזה ולשיח האנטי־ישראלי בקמפוסים, וזה למעשה גם מה שהוביל אותי להשתתף בתוכנית StandWithUs  במהלך השנה, אנחנו רוכשים כל מיני כלים הקשורים להסברה, דיפלומטיה, עמידה מול קהל, מענה לשאלות קשות, ויש גם אופציה בשנה הבאה לצאת למשלחות הסברה של שבוע־שבועיים בחו"ל".

את הפרויקט הוא הקים יחד עם מאי בר (26, בוגרת תקשורת ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית). בתכנון וביצוע הסמינר השתתפו גם 26 סטודנטים מהאוניברסיטה העברית, שמובילים בהתנדבות פרויקט לשיפור תדמיתה של ישראל בעולם כחלק מתוכנית סטודנטיאלית למנהיגות בדיפלומטיה ציבורית של הארגון StandWithUs .

"בסמינר התמקדנו בסטודנטים ישראלים מרחבי הארץ שיוצאים בקרוב לחילופי סטודנטים ברחבי העולם לפרק זמן של סמסטר, כחצי שנה", מספר ארגוב. "ראינו בהם כוח שיכול להשפיע על תדמית ישראל, כי הם גם ככה נמצאים בקמפוסים, עושים שם חלק מהתואר שלהם, ואנחנו חשבנו איך אפשר לערוך אירוע שגם יחשוף אותם לנעשה בקמפוסים בנוגע לתדמית השלילית של ישראל ותנועות החרמות, למשל BDS וגם איך להעניק בכנס כלים שיעזרו להם להתמודד עם כל מיני סיטואציות".

כדי להצליח לקיים את פרויקט  SAY, פנו ארגוב וחבריו לגיוס המונים בהדסטארט, והצליחו לגייס די בקלות כ־9,000 שקלים.

איך לדבר עם סטודנט ששולל את קיומה של ישראל? יוסי ארגוב ומאי בר בהרצאה

 

טענות על אפרטהייד



באילו שאלות קשות סטודנטים ישראלים נתקלים בדרך כלל בחו"ל? 
"
הם צריכים לדעת איך לענות, למשל, על טענות שאנחנו מדינת אפרטהייד; על כל עניין מדיניות הפליטים, שישראל אחרי כל מה שהעם היהודי חווה לא פותחת את שעריה למבקשי מקלט; ישנה גם הטענה כי קיימת אפליה נגד מיעוטים בישראל ושישראל לא עושה כלום לגבי זה; וישנו גם הנושא של רצח עם, שחושבים שהמבצעים שהיו בעזה הם רצח עם, וגם מאשימים אלופים בצה"ל על פשעי מלחמה".
עד כמה הטענות האלה באמת שכיחות?
"השיח בנושאים האלה שכיח יותר באוניברסיטאות בצפון אמריקה, אירופה ודרום אפריקה. שם ישנם כל מיני ארגונים שקוראים להחרים את ישראל, רוצים להשמיד את ישראל, והרבה סטודנטים ישראלים לא יודעים איך להתמודד עם שאלות כאלה, עם סיטואציה כזאת, ונתקלים בזה בפעם הראשונה. לכן ראינו חשיבות להפגיש אותם עם המושגים האלה של ארגוני חרמות, BDS ואחרים. בכנס, למשל, גם עשינו 'פאנל חרם', שבו דנו איך מתמודדים עם כל מיני סוגי חרמות. חלק מהסטודנטים הגיעו לכנס בלי הרבה ידע, וזה נתן להם ממש בסיס; וחלק אחר הגיעו עם ידע וקיבלו כלים נוספים".
אילו שאלות למשל הסטודנטים הישראלים שאלו?
"הרבה, למשל, רצו לדעת מה הם צריכים לעשות ברגע שיש הפגנה נגד ישראל? או 'איך אני יוצר אינטראקציה עם בן אדם שאומר שהוא לא מאמין בקיום של מדינת ישראל?'. איך למרות זאת אני יושב איתו על בירה, ובאופן לא פורמלי מנסה להסביר לו שזה אחרת?".
עד כמה הסטודנטים הישראלים שלומדים בחו"ל אכן מרגישים שהם מייצגים את ישראל? 
"
יש כאלה שיותר ויש כאלה שפחות. יש כאלה שמרגישים שהם כמו שגרירים קטנים ורוצים להיות מאוד אקטיביים בקמפוס בכל הנוגע לשיח האנטי־ישראלי ורוצים לתת קונטרה; ויש כאלה שרוצים להיות פחות אקטיביים, אבל עדיין חשוב להם להכיר את השטח ולא להיות מופתעים ברגע שהם מגיעים לשם. אחרי הסמינר שערכנו, הסטודנטים שהשתתפו בו יוכלו לחשוף אלפי סטודנטים ברחבי העולם לסיפור המורכב והאמיתי של ישראל".

(הכתבה פורסמה לראשונה במעריב – המגזין, ומתפרסמת כאן באדיבות העיתון)

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?