דלג לתוכן העמוד
יום ראשון, 19 באוגוסט 2018
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

למה לא אצביע בעד משה דדון

לא שמעתי בהצהרותיו של משה עדויות לחשבון נפש שתוהה איך כל זה קרה? בהצהרותיו הייתה מידה של זחיחות שלא הותירה תחושה של לקיחת אחריות (מאמר דיעה של אורן בן יוסף - קיבוץ צובה)

משה דדון הביא אותי לעבודה במועצה. כמדריך נעורים בקיבוץ צובה, טענתי בפגישה איתו שהמועצה אינה משרתת את החינוך בקיבוצים. משה השיב לי "אז בוא לעבוד במועצה ותשנה את זה". באתי. במשך שנים משה היה הבוס שלי, מורה ומנטור. אני חייב לו הרבה מאוד, הוא לימד אותי על עבודת המועצה, על ניהול, על עבודת צוות, על מתן כבוד לכל אדם, על חשיבות החינוך הבלתי פורמלי ככלי לגידול הדור הבא. כמנהל, משה נתן גיבוי בלתי מתפשר לעובדיו ודרש תוצאות. תחתיו צמח צוות מעולה שהיה לי הכבוד לעבוד בו. כל אחד ואחת מהם המשיך, במועצה או מחוצה לה, להתקדם למקומות משמעותיים.

כבר אז היה ברור שמשה מתכוון להיות ראש מועצה בעתיד. כשהתמנה למזכיר המועצה היה ברור שהוא יהיה ראש המועצה הבא. הייתי פעיל בקמפיין הבחירות (מול משה פרנקו) שהסתיים בניצחונו. משה נבחר לראש מועצה, והיה אחד מהטובים ביותר בתפקיד הזה.

כשהחלה חקירת המשטרה, ועלו האישומים הקשים, ייחלתי כי משה ימצא נקי מכל ההאשמות, ושישוב בהקדם לתפקידו. ההתנהלות של גופי החקירה והסחבת, היא שערוריה אשר יוצרת עוול ועינוי דין. אני עדיין מקווה כי משה יצא זכאי מכל ההאשמות, וברור לי שאז, מאום לא יפצה על המחיר שמשה ומשפחתו שילמו.

לאחרונה, כשראיתי פרסומים המכריזים על מועמדתו בבחירות הקרובות, שלחתי לו הודעת ברכה. אך לאחר שקראתי שוב את הכתבות בעיתונים, ואת התגובות ברשתות, ולאחר חשיבה נוספת, אינני יכול לתמוך בהתמודדות של משה בבחירות הקרובות לראשות המועצה.

הצל שהטילו עליו ההאשמות, יכול להיות מוסר רק בבית דין, ולא בכוח האמונה של חבריו ותומכיו (ואני בתוכם) בחפותו.

מרגע שהחלה החקירה, ועלו ההאשמות הקשות, צריך היה משה להתפנות באופן מלא לטיהור שמו, ולפנות לחלוטין את תפקידו במועצה. היה עליו להכריז על הפסקת עבודתו, ולהותיר את הניהול לממלא מקומו, למליאה הנבחרת של המועצה ולצוות המקצועי.

יתר על כן, סוג כזה של האשמות, גם אם הן מופרכות לחלוטין, צריך שיעוררו אצל אדם חשבון נפש.

לצערי, זה לא קרה.

לא שמעתי את משה מגבה את אלה שהתגייסו לשמור את המשך תפקודה של המערכת שאנחנו בחרנו בו לנהל. ממלא מקומו, ניב ויזל, אשר החל לכהן כסגן רק חודשים ספורים קודם, מצא את עצמו בלב הסערה, כאשר כל מי שניסה להמשיך לפעול כרגיל ולשמור על רצף פעילות המועצה נחשב על ידי תומכי דדון כ"בוגד" אשר "יבואו איתו חשבון כאשר משה יחזור".

ניהול מבוסס על היכולת להחליט החלטות סבירות שניתן ליישם, לאו דווקא את הטובות ביותר. המשך מעורבותו מאחורי הקלעים הותירה את המערכת ללא יכולת לקבל החלטות ויצרה קיפאון. סממנים חיצוניים כמו שמירה על החניה והחדר של ראש המועצה הנבצר היו סימפטום אחד להן.

סממן נוסף שהתגלה, היה העדר מנהיגות חלופית. התברר שהניהול של דדון היה "מופע של איש אחד" . בעוד שמשה שהכרתי גידל תחתיו מנהיגים בעלי כושר חשיבה עצמאי, בתקופתו כראש מועצה משה עסק בכל, היה ריכוזי וירד לפרטי פרטים של כל מהלך. סגנון ניהולי שהביא תוצאות, אבל השאיר את המערכת חסרת יכולת לפעול באופן עצמאי ללא הנחייתו הצמודה. זו אינה מנהיגות ולא ניהול יעיל, במקרה הטוב זה "ניהול יתר" ובמקרה הרע עשוי להיתפס כשתלטנות.

הנקודה השלישית והקשה לי מכל, היא נושא ההאשמות סביב התנהלות האישית מול עובדות נשים. כיום, כאשר השיח הציבורי מגלה אפס סובלנות לאווירה פוגענית כלפי נשים, ויוצא באמירה נוקבת מול מה שנחשב בעבר "תחום אפור", חייב כל גבר, כל מנהל, כל מי שעובד עם נשים, וכל מי שהאקלים במקום העבודה חשוב לו, לעשות חשבון נפש ולא לאפשר אקלים פוגעני כלפי נשים. זה אמור לעורר חשבון נפש נוקב אצל כל אחד מאיתנו, אבל בוודאי אצל מי שעומד בראשה של מערכת כל-כך גדולה.

אני חושב שמשה נכשל בתחום זה - הן כמנהל, והן בדוגמה האישית.

לא שמעתי בהצהרותיו של משה עדויות לחשבון נפש שתוהה איך כל זה קרה ? הוא אמנם נשמע בטוח בחפותו, ואני מקווה בכל הלב שכך יהיה, אך בהצהרותיו היתה מידה של זחיחות שלא הותירה תחושה של לקיחת אחריות. אחריות על המועצה שנותרה ללא מנהל, אחריות על עובדים ושותפים שעברו תהליך חקירה משפיל, אחריות על האופן בו עבד שכנראה איפשר היווצרות אקלים כזה, ולא חשבון נפש מול המצביעים אותם נבחר לשרת, ושעתה נראה שהתהפכו היוצרות ותפקידם הפך לשרת אותו.

אין קשר בין זה לבין היותו של משה זכאי עד שיוכח חלילה אחרת. אבל יש בהחלט קשר לנראות ולאחריות האישית של מי שרוצה לכהן בתפקיד ציבורי.

ללא הצהרה ברורה של משה אשר תתייחס לחלקים הללו, כזו אשר תתן גיבוי וקרדיט למי שנותרו לסדר את הכאוס ולאלה ששילמו מחיר על כך, הבנה על היותו מנהל ריכוזי שלא איפשר צמיחה של צוות תחתיו, וחשבון נפש על חלקו ביצירת אקלים לא שומר ומכבד כלפי נשים, לא אוכל לראות בדדון מועמד לראשות המועצה.

וגם לאחר הצהרה כזו, שכנראה שלא תינתן, אני חושב שטעות לבחור במועמד שמנהל קרב משפטי מורכב. ראשית בגלל שהמשפט יגזול ממנו זמן ומשאבים אישיים רבים. ושנית בגלל השאלה מה עשוי לקרות לו תידרש תקופת נבצרות נוספת או שחלילה לא יתפשר למשה להמשיך לכהן כראש מועצה?

תחת האיום בנבצרות, יהיה על משה לבנות צוות חזק ולהעמיד לצידו דמות סמכותית של ממלא מקום מיועד. תהליך כזה עלול ליצור תחרות ומלחמות ירושה ולפגוע בהתנהלות השוטפת. משה הוא מנהל ריכוזי, ולא כזה שיסלול דרך למחליפו, ולכן זה נראה תסריט בלתי אפשרי.

כנראה שראש המועצה הבא, יהיה מי שהיה, יתקשה להיכנס לנעליים הגדולות שהשאיר משה וידרש לו זמן לכך. הלוואי שנשכיל כולנו לפעול במשותף לבחירת מועמד ראוי, שישכיל לשמור על הישגיו הרבים של משה דדון כראש המועצה, ולהוביל אותנו קדימה.

אז בנימה אישית - תודה לך משה מכל הלב על כל מה שעשית למען המועצה, אבל נראה שהגיע הזמן לפנות את הבמה. בהצלחה במאבק על טיהור שמך. כמנהיג וכאיש ציבור, המהלך הראוי ביותר יהיה לסמן מי לדעתך עשוי להיות הממשיך שלך. אני בטוח כי רבים, ואני בינהם, יקחו את ההמלצה שלך ברצינות רבה.

 

אורן בן יוסף

קיבוץ צובה

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?