לראשונה: מיתוג בחוק של גידולי מזון על פי אזור גאוגרפי

כולם כבר שמעו על השמפניה הייחודית המגיעה ישירות מחבל "שמפיין" שבצרפת, או על גבינת הרוקפור המקורית המיוצרת בעיר רוקפור סולזון שבצרפת. אבל מה עם ענבי היין של "הרי יהודה"? צמחי התבלין של צלפון ? השקדים של עמק איילון או הרימונים של עמק צרעה? במדינות אירופה מסייעת המדינה למנף חקלאות אזורית ולשמר דפוסי ייצור ייחודיים באמצעות מיתוג מוצרי המזון בשם האזור בו יוצרו, ועכשיו מתכננים במשרד החקלאות לעשות את זה גם בישראל.

תכנית "שמות המזון המוגנים" של האיחוד האירופי מספקת הגנה על מוצרי חקלאות (מזון) על בסיס אזור ייצורם הגיאוגרפי או על בסיס שיטות הייצור/גידול המסורתיות, בדומה לזו הנהוגה בענף היין. הסיוע הממשלתי מספק הגנה משפטית מפני חיקויים על מוצרי מזון טריים ומעובדים המיוצרים באזורים ספציפיים ומוגדרים.

התכנית מדגישה את המותגים באמצעות הייחודיות שלהם: מבחינה גיאוגרפית ייחודית (תנאי אקלים, גובה, סוג הקרקע וכו'), מבחינת שיטת הייצור. יתר על כן, התכנית מסייעת לצרכנים לעמוד על האיכות והייחודית של המוצר, מעודדת ייצור חקלאי מגוון המשמר שיטות גידול מסורתיות, משפרת את הכנסות החקלאים ומסייעת בפרנסת החקלאים באזורים כפריים, בעיקר בפריפריה.

בצורה זו, ובהתחשב בפוטנציאל הכלכלי והחברתי הטמון בהן, הפכו אזורים חקלאיים רבים ליעדי תמיכה משמעותיים במסגרת המדיניות החקלאית המשותפת באירופה. המימון המשותף של התכניות לתמיכה בפרויקטים מסייע בשימור ובקידום של מוצרים ממותגים ושל משאבי טבע, ידע, מסורות, זהויות ותרבותיות.

גם בישראל קיימים מוצרים הנושאים שם מקום של ייצור גיאוגרפי, כמו: גבינה צפתית, פרי פסגות, דבש יד מרדכי, אבטיח חצבה ועוד. אולם, בניגוד להתנהלות האירופית, מהלך שיווקי זה אינו מגובה בחקיקה ישראלית, או מוגן על ידי רשם הפטנטים שבמשרד המשפטים. וכן, אינו כולל הגדרות ברורות ומחייבות בנוגע לאיכותה הפנימית של התוצרת, הקשר שבין האיכות לבין מקום הגידול, תנאי גידולה ועיבודה.

על כן, משרד החקלאות מעוניין לבחון את אימוץ השיטה המקובלת באירופה. לצורך כך, התקיים השבוע כנס "מותג אזורי מנצח" במשרד החקלאות. בכנס השתתפו מומחים מהאיחוד האירופי.