לשפר את השליטה של הרגלי התנועה
את מה שמבינים כיום חוקרי המוח באופן תאורטי, גילה והבין ד"ר פלדנקרייז כבר לפני יותר מ-80 שנה: ניתן לפתח את התקשורת בין חלקי המוח השונים ולשפר את פעולת מערכת העצבים
ב-1946 פרסם ד"ר משה פלדנקרייז את ספרו הראשון תחת הכותרת 'הגוף – והתנהגות בוגרת'. התנהגות בוגרת לפי פלדנקרייז היא היכולת לברור – מתוך מרכיבי הניסיון האישי – את החלקים המתאימים, מתאימים לצירוף התנועתי, לתגובה במצב העכשווי.
ומה עם ההרגלים התנועתיים (והרגלים אחרים?) שבלעדיהם היינו צריכים לעצור בכל צעד ולחשוב איך להרים את הרגל השנייה, או את היד השנייה?
הרגל טוב, אומר פלדנקרייז, הוא הרגל שאתה יכול לשנות אותו בקלות. במלים אחרות – הרגלים הם הכרחיים בחיים, אך רצוי לבנות הרגלים שישרתו אותנו, במקום שאנחנו נשרת אותם, כלומר – תגובות הרגליות שכופות את עצמן עלינו בכל מצב, גם במצבים שאין הן מתאימות עבורנו.
אז איך עושים את זה?
התשובה היא על ידי המקבילה התנועתית של הביטוי היהודי "סוף מעשה במחשבה תחילה".
מחקרים על אופן עבודת המוח במאה העשרים ובפרט בסופה, העלו ממצאים שאומרים שבין החלטה על ביצוע תנועה רצונית לבין הביצוע עצמו יכול לעבור שליש עד חצי שניה או יותר.
על ידי בניית מערכי שיעור בהם הופך המעקב אחר תזמון הפעולה לגורם מרכזי, יכולים תלמידי פלדנקרייז לעצור/להמריץ/לשנות כל תנועה שלמדו, או ללמוד להרכיב תנועות והרגלי תנועה חדשים.
לכל תנועה יש כיוון וארגון פנימי, ונהוג לאפיין אותה בחלל המרחבי (אורך, רוחב, גובה). לאלה הוסיף פלדנקרייז (ולא רק הוא) את המימד הרביעי, והוא – זמן, כלומר – תזמון, עיתוי, מרכיבי התנועה.
את מה שמבינים כיום חוקרי המוח באופן תיאורטי, גילה והבין ד"ר פלדנקרייז כבר לפני שמונים ומעלה שנים. מצויד ביידע פיזיקלי ומכאני על תיפקודי אברי הגוף, בניסיון של אופן לימוד הג'ודו היפני, ועל בסיס השקעה אוטו-דידקטית אדירה, הבין פלדנקרייז את החשיבות הקריטית של פעולת מערכת עצבים שמנהלת את התנועה ושבה זמן התקשורת בין חלקי המוח השונים הוא גורם שניתן ללמוד להשתמש בו.
השימוש בפער הזמן בין החלטה רצונית לפעולה לבין הביצוע מאפשר ללמוד, לפרק ולהרכיב הרגלי תנועה, ומכאן לבנות תובנות מתקדמות איך כדאי לי להתכופף, להזדקף, להסתובב, לשאת משא, ללכת ועוד.
אל השיעורים בשיטה זו נמשכו אנשים מכל קצווי הקשת האנושית – נפגעי תאונות, כואבי גב, צוואר, יד וכדומה – ועד אתלטים, כנרים, שחקנים - טייסים. המשותף למוטיבציות מגוונות אלה הוא – שיפור היכולת האישית, בין אם לצורך יציאה מכאב והגבלה, או השגת רמת מצויינות אישית גבוהה יותר.
גדולתו של פלדנקרייז היא לפיכך בהבנה את אופני ההתנסות שבן אדם, תינוק או בוגר, פגוע או אתלט, צריך בשביל לבנות הרגל תנועתי או לשנות אותו ולהתאימו לצרכיו.
דוד בן גוריון, שנעזר בד"ר משה פלדנקרייז ב-1955/6, כתב לו מכתב תודה והערכה, בו הוא ביטא את אמונתו ששיטת פלדנקרייז תקדם את הבריאות הפיזית והנפשית של האוכלוסייה בישראל בכלל, והדור הצעיר בפרט.
(הח"מ למד אצל ד"ר משה פלדנקרייז בקורס האחרון אותו העביר ב-Amherst בארה"ב, 1980-83 ומפעיל סטודיו בירושלים ובבית שמש).
דן לירון
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?