דלג לתוכן העמוד
יום שלישי, 19 באוקטובר 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

"לֶךְ לְךָ" - אל עצמך

הפרשה שלפנינו מזכירה לנו שכדי לעשות שינוי מהותי בפנימיות שלנו עלינו לוותר על הרגיל והמוכר, להאמין בעצמנו וללכת אל החדש והלא ידוע

פרשת לֶךְ-לְךָ היא פרשת השבוע השלישית בספר "בראשית", בה מתגלה האל בראשונה לאברם, אשר נקרא כך ביום היוולדו עד לשינוי שמו לאברהם. הפרשה עוסקת בתיאור קורות חייו של אברהם אבינו בהיותו בן 75 שנה ועד הגיעו לגיל 99 ושל שרה אימנו בת ה-65 בצאתם מחרן. בסוף הפרשה הקודמת, מפורטים צאצאי בני נח אחרי המבול עד לאברהם ושם נכתב: "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם" (יא, לא). אביו של אברהם, תרח, מתחיל מסע מסיבותיו שלו, אולם הוא לא מסיימו.

אברהם נדרש להשאיר מאחוריו פיסת חיים על מנת להתחיל את מסעו שלו, תוך מימוש ייעודו ושליחותו בעולם. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ"(יב, א). פרשת השבוע מחדדת את הצורך שלנו בהתפתחות, צמיחה, שינוי וגדילה. אברהם לא יודע לאן מועדות פניו, אף אם הוא מודע לכיוון הכללי. זהו מסע אל הלא נודע מתוך הבנה עמוקה שהמקום בו הוא נמצא כעת, גם אם הוא נוח לכאורה בהיותו רגיל ומוכר, כבר אינו נכון ומתאים לו. 

על פי היהדות מעלת בני האדם היא בהיותם "מהלכים"- כלומר בעלי יכולת לשנות ולהתקדם. כדי לצאת מ"אזור הנוחות" יש צורך ללכת תמיד קדימה תוך שאנו מאמינים בעצמנו וביכולותינו להתמודד גם במצבים של חוסר וודאות. אברהם אבינו נדרש לשינוי; הציווי הראשון שנצטווה בו הוא "לֶךְ לְךָ" – למה לְךָ? אל עצמך - בחר לעשות שינוי מהותי בפנימיותך, אף אם מתבקש ממך ויתור על הרגיל והמוכר והליכה לעבר משהו חדש ולא ידוע.

השינוי הוא קודם כל תודעתי – שינוי תפיסה, הפנמה שיש צורך בשינוי ושיש בכוחנו לעשותו. ניתן להביא את דבריו של הרבי מליובביץ' בהקשר זה: "ההליכה (לֶךְ־) הייתה למקום שאליו היה צריך להגיע (לְךָ), היינו שהיה הולך ונעשה קרוב יותר, באופן פנימי יותר, אל עצמו, אל פנימיות נפשו".

אברם מכונה על ידי בני דורו "עברי"; "וַיָּבֹא, הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד, לְאַבְרָם הָעִבְרִי" (יד,יג), ועל כך אומרים חז"ל שכינויו "העברי" כיוון ש"כל העולם מעבר אחד והוא מעבר אחר" - אברהם אבינו היה שונה במהותו מכל אדם אחר כיוון "שהיה מתוקן להדריך כל העולם". אני רואה לנכון להוסיף ולהסביר את המונח "העברי" גם ביכולתו לראות מעבר לכאן ועכשיו, להאמין שכדי להתפתח ולהתקדם יש לעבור משלב אחד לאחר, ולהבין שלעיתים יש לוותר על העבר כדי לבנות עתיד טוב יותר.

שינוי, התפתחות וצמיחה כרוכים לא אחת ב"כאבי גדילה". על מנת לבצע שינוי יש צורך במאמץ, בין אם זה בבחינת אומץ וחוזק הלב ובין אם זה באימוץ של הרגלים חדשים. אברהם נדרש במהלך מסעו לאומץ רב ובד בבד גם לאימוץ של שפה והרגלים חדשים. הליכה אל עבר עצמך היא המאפשרת שחרור מהכבלים האישיים, ועל כן בכוחה להחזיר את עצמנו לעצמנו, לגלות את הכוחות שבנו. המסע שהאדם יוצא אליו מרגע לידתו, הוא מסע אל תוך עצמו לצד מסע למילוי שליחותו ופעולתו בעולם. למעשה, המסע אל תוך פנימיותו הוא שמאפשר לאדם להגיע לכדי מימוש שליחותו בעולם.

אברהם מוגדר כאבי האומה ונשאלת השאלה מדוע? הן הכתוב לא מעיד על תכונותיו של אברהם, כפי שהעיד למשל על נוח בפרשה הקודמת: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה" (ז,ט). על פי המדרש כבר בהיותו בן שלוש מבין אברם הילד כי לא יתכן שאלילים ופסלים מנהיגים את היקום וכי יש בורא לעולם. אברהם פועל מצעירותו על מנת להפיץ את תודעת האל האחד, תפיסה שהייתה מנוגדת לחלוטין להלך הרוח בתקופתו ולמעשיהם של אביו, משפחתו וקהילתו. אברהם, בניגוד לכל הקודמים לו, היה בעל רצון לעשות טוב ולהשפיע על המציאות בכללותה, לרומם את האנושות כולה.

"לֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם; וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ" (יז, ה). שינוי השם הוא בראש ובראשונה סמל לשינוי זהותו ושינוי גורלו, לעזיבת הזהות האלילית הקודמת ומעבר לאמונה באל אחד, מעבר מאדם הבוחן את מקומו לאדם שמצא את ייעודו ושליחותו בעולם כאב המון גויים.

שרה אשת אברהם, מוזכרת לאורך הפרשה. היא מעורבת ופעילה ואף מכוונת לא אחת את צעדיו של אברהם. על פי המדרש שרה אימנו בעלת יכולת רוחנית ונבואית, והיא מובילה את תהליך הפצת תודעת האל האחד בקרב נשים עוד בחרן. כשותפה למסעו של אברהם שהוא גם מסעה, אף שמה "שרי" משתנה על ידי האל ומופיעה בו כעת האות ה', כאות לכך שהיא פועלת למימוש ייעודה תוך שהשכינה שורה במעשיה: "לֹא-תִקְרָא אֶת-שְׁמָהּ שָׂרָי:  כִּי שָׂרָה, שְׁמָהּ... וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ" (יז, טו-טז). שני השמות - "שרי" ו"שרה" - פירושם "שָׁליטה"/"מלכה", ושניהם מעידים על היותה "בת מלך פנימה". הנביא ישעיהו מזכיר את שרה בדבריו ומעביר מסר ברור שאת סיפורו של אברהם לא ניתן לקרוא בלעדיה: "הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו" (נא, ב).  

המדור מוקדש לזכרו של אבי אלי קדושאי ז"ל

 

שבת שלום,

שרונה קדושאי בר-נס

M.A יעוץ חינוכי, MBA מינהל עסקים

יעוץ וליווי מנהלים, מנחה לפיתוח מקצועי, הדרכת הורים

"רימון" מרכז מומחים לטיפול

 

לשאלות: sharonabar5@gmail.com

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?