דלג לתוכן העמוד
יום שני, 20 באוגוסט 2018
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

מחונן בתכונות של מנהיג

"שואלים אותי בשביל מה אתה נכנס לעולם של כרישים. אני משיב להם, אולי הגיע הזמן להכניס לעולם של הכרישים איזה דג זהב?”, ערן אוחנה, קופץ ראש לביצה הפוליטית של מטה יהודה ומבטיח להביא מנהיגות ערכית, נקייה, קהילתית ומשתפת. בדרך הוא ייאלץ לוותר על הכנת סנדוויצ'ים לילדים בבוקר

יום ראשון השבוע היה גם היום הראשון בקמפיין הרשמי של ערן אוחנה לראשות המועצה האזורית מטה יהודה. הוא הודיע כי הוא יוצא לחופשה וכשיסיים את ימי החופש הצבורים לזכותו הוא מתכוון להתפטר מעבודתו כמנהל מחלקת התיירות במועצה. “התחלתי לפתח עור של פיל", הוא מחייך, למרות שיחסית למי שמזנק למים הקרים של הביצה הפוליטית של מטה יהודה הוא נראה שלו ורגוע באופן מפתיע.

אוחנה, 43, הוא סוג של הפתעה. עד שהודיע לפני כחודש כי הוא "שוקל" להתמודד בבחירות הקרובות, איש לא ידע כי הוא מתכנן זאת. ההודעה שלו היכתה הדים בכל רחבי מטה יהודה וזכתה לאלפי צפיות בפייסבוק ומאות תגובות שרובן אוהדות ותומכות.

גם סוג המנהיגות הפוליטית שמביא אוחנה אל ההתמודדות מהווה הפתעה. אוחנה לא שייך לאף אחד מהמגזרים השונים במטה יהודה (מושבים, קיבוצים, ערבים, קהילתי), הוא לא עבר את המסלול המקובל של פעילות ציבורית (יו"ר ועד מקומי, יו"ר ועד אגודה, עסקנות באגודות החקלאיות, חבר מליאה) ואין לו פעילות פוליטית קודמת כחלק מקבוצה המזוהה עם מנהיג פוליטי. אולי זו הסיבה שהוא חוזר ומדגיש במהלך הראיון שלנו את הרצון שלו "לשנות... לרענן, לבשר משהו חדש ואחר...”.

"אומרים לי שאני קר רוח. בנוגע למה שיגידו עלי בבחירות, אני לא מתרגש, יודעים מי אני ומה אני שווה". ערן אוחנה

 

תלמיד מחונן

 

הוא נולד וגדל במושב צלפון, כבן השני מבין חמישה אחים ואחיות שנולדו להוריו, סילביה ומשה. ההורים עלו לארץ כילדים ממרוקו. סבו היה מהמייסדים של מושב צלפון ואביו גדל במושב החל משנותיו הראשונות. כיום אביו הוא פנסיונר של מס הכנסה המשמש בהתנדבות כגזבר העמותה למען הזקן במטה יהודה ואמו עובדת כמנהלת חשבונות בחברת בנייה.

ערן אוחנה נשוי למאיה, ואב לשלושה: תהל (12) והתאומים עמית הבת ועידו הבן (7). הוא וכל אחיו ואחיותיו מתגוררים בצלפון. אחיו הגדול נשוי לדורית אוחנה, מנהלת לשכת ראש המועצה בעשר השנים האחרונות.

מגיל צעיר התבלט כתלמיד מצטיין ואובחן כ"מחונן", דבר שהביא לכך שנשלח לללמוד בפנימיית "בויאר" בירושלים, חוויה שהשפיעה עליו עמוקות.

11 שנים מחייו הוא בילה ב"בויאר". שש שנים כתלמיד, ולאחר שירות צבאי כלוחם ומפקד ב"גולני" חזר לפנימיה כמדריך לחמש שנים נוספות. אשתו, מאיה, למדה איתו באותו המחזור ב"בויאר", גם היא כתלמידה "מחוננת" שהגיעה מבית שמש. אפשר לומר שלערכים של פנימיית "בויאר" יש תפקיד חשוב ומרכזי בחייו. מנהל הפנימיה הנוכחי היה חניך שלו.

- איך נוצר הקשר עם מאיה?

"אני מכיר את אשתי מגיל 12. היא הגיעה לפנימיה מבית שמש. בתיכון יצאנו קצת אבל רק בשנה האחרונה שלי בצבא התאחדנו. לא מיהרנו, העדפנו קצת לטייל וליהנות לפני החתונה. גרנו בניו יורק במשך שנה. זו הייתה חוייה בלתי רגילה. ניו יורק היא אחת הערים הכי אהובות עלי, למרות שהיום לא הייתי מחליף את החיים בכפר בשום דירה בעיר. התחתנו אחרי שחזרנו ואז השתלבתי בעבודה במועצה".

 

מדריך ומחנך

 

- בבסיס אתה איש חינוך

"נכון, את התפיסה החינוכית שלי התחלתי בגולני. אני חושב שמפקד הוא מחנך. ההודעה שלי בפייסבוק על המועמדות הגיעה ליותר מ-22 אלף אנשים. חלק מהם פקודים וחניכים שלי. כמדריך בפנימיה למדתי על עצמי המון. החניכים שלי הם חברים שלי עד היום וחלק מהם אפילו נמצאים במטה הבחירות שלי. חבר כתב, כמי שמכיר אותו מאוהל הסיירים בגולני - זה הכי טוב שיש. הופתעתי מהתגובות החיוביות".

בשנת 2003 הוא נכנס לעבוד כמדריך נוער במושב בקוע. “מצאתי שם שממה ושממון. תוך שלוש שנים הרמתי שכבה של מד"צים ופעילות נוער, ועד היום אני שומר על קשר עם מה שקורה שם". מאוחר יותר שימש כרכז אזורי של תנועת "בני המושבים". במקביל לעבודתו כמדריך נוער הוא הגשים חלום ילדות, עשה קורס שדרים וכתבי ספורט ועבד קצת בתחום תקשורת הספורט.

בשנת 2009 עם בחירתו של משה דדון לראש המועצה, הוא התמנה למנהל מחלקת הנוער. מאוחר יותר התמנה לרכז את קשרי החוץ של מטה יהודה, תפקיד שבו יכול היה להפגין ברבים את האנגלית המצוינת שלו ואת יכולתו הדיפלומטית, דבר שסייע רבות לקדם את הקשרים עם הערים התאומות של מטה יהודה. לפני שלוש וחצי שנים מונה לתפקיד מנהל מחלקת התיירות.

חינוך בלתי פורמאלי זקוק לתקציבים. אוחנה כרכז ב"בני המושבים"

 

גיבוי משפחתי

 

- איך קיבלו בבית את ההודעה שאתה מתמודד לראשות המועצה ?

"אשתי קרייריסטית וההחלטה שלי להתמודד יש משמעות ברורה. היא אמרה לי: ברגע שאתה שלם עם זה במאה אחוז אני מאחוריך במאתיים אחוז. ועוד דבר היא אמרה לי, אם לא תפתח עור של פיל אל תיכנס לסיפור הזה. למזלנו יש את התמיכה של המשפחה. ההורים שלי וההורים שלה שנמצאים במרחק של חמש דקות".

- איזה מחירים אתה משלם ?

"המחיר הראשון הוא המחיר האישי והמשפחתי. אני איש של בית ולמרות ששהיתי בעבודה לא מעט מחוץ לבית, חשוב לי לקום בבוקר להכין את הסנדוויצ'ים לילדים, לפזר אותם לתחנות ההסעה. אם אבחר אני רוצה להמשיך כך. כעת, ברמיזות אני מנסה להעביר לקטנים את המסר שיהיה קצת פחות אבא. הגדולה מבינה את זה יותר".

- למרות הלחצים, זה נראה שאתה שומר על קור רוח. אתה אדם קר רוח ?

"אומרים לי שאני קר רוח. זה ברור שכל אחד נלחץ ממשהו. אני נלחץ הרבה יותר מזה שהילד שלי יושב גבוה מדי בנדנדה מאשר דברים שקשורים לעבודה או משימות שאני לוקח על עצמי ושאני שלם לגביהם. בנוגע למה שיגידו עלי בבחירות, אני לא מתרגש, יודעים מי אני ומה אני שווה".

 

דברים שרואים משם

 

- מה גילית כשהגעת לתפקיד מנהל מחלקת הנוער ?

" כשהגעתי הייתה סקטוריאליות מאוד חזקה. שש תנועות נוער ושום קשר ביניהן. אחד הדברים הראשונים שעשינו זה חג מעלות מועצתי ויום תנועות נוער משותף. יישמנו את נושא חילופי השלטון על ידי הנוער ליום אחד. הכנסתי קריטריונים בחלוקת התקציבים ליישובים. חינוך הבלתי פורמלי זה תחום שצריך לחזק אותו בתקציבים ובאנשים, להעיף אותו למעלה, לגרום לנוער להגיע לפעילות, חייבים לעשות עם זה עוד ועוד".

- מה התגובה שלך על סגירת חוות אורי במושב שדות מיכה ?

"הסגירה של חוות אורי היא עצובה. חבר'ה מדהימים, יוצאי סיירות שמגיעים למושב בפריפריה ונותנים את החיים שלהם ומגדלים חניכים שאין להם פתרון במקום אחר. עצוב לי לראות שהמועצה לא הופכת עולמות כדי להשאיר את זה. זה צובט בלב".

- איך אתה מסכם את הפעילות שלך במחלקת התיירות ?

"אם יש משהו שעשיתי בשלוש השנים וחצי שאני בתיירות זה בתפיסת הפעילות התיירותית בשגרה. פסטיבלים זה נחמד אבל מה קורה בין לבין ? במקביל לפעילות של המועדונים המקצועיים (יין / בירה / אוכל / אמנים) יצרנו פורומים אזוריים שבהם יושבים יחד התיירנים ומחזקים זה את זה. הקמנו קבוצות פייסבוק וקבוצות ווטסאפ שמחליפים רעיונות. 99% מהתיירנים מרוצים מהפעילות שלנו וזה לא קהל קל”.

- מה ההישג הכי גדול שלך בתיירות ?

"אני חושב שהתנעת התהליך להכרזת מטה יהודה כאזור יין בינלאומי, כמו בורגונדי וטוסקנה. אנשים עדיין לא מבינים מה זה יעשה לאזור שלנו. ההכרזה וההכרה הלאומית והבינלאומית ירימו את האזור לא רק ברמה של היין, אלא גם ברמה של הפעילות התיירותית במובן הרחב יותר, ברמה של תשתיות. התנענו את המהלך וזה הולך לשם".

אני איש של בית ואוהב להכין סנדוויצ'ים לילדים בבוקר. משפחת אוחנה בהרכב מלא

 

מאבק משותף

 

- איך אתה מתייחס למגמה של הוועדה המחוזית לפגוע בזכויות של מושבים בתחום התיירות הכפרית ?

"סוגיית ההחרגה של חמשת המושבים הסמוכים לערים היא לא פשוטה. אנחנו חייבים להילחם על הזכויות שלנו על האדמות שלנו ועל הבית שלנו. המאבק לא פשוט ויהיו ויתורים בדרך, אבל הכי חשוב זו החזית האחידה שבין היישבים. ראש המועצה הבא יצטרך להתמודד עם המצב הזה, לרכז את ההנהגות של אותם מושבים, לקחת אנשי מקצוע חיצוניים ולנהוג כמו בנושא של פצלי השמן".

- להוביל יישובים במאבק זוהי מנהיגות פוליטית. אתה פוליטיקאי ?

"אי אפשר להיות ראש מועצה בלי להיכנס לנבכי הפוליטיקה. יש פה חברי מליאה ועדי אגודה וועדים מקומיים, קשר עם משרדי ממשלה וגופים גדולים. אני מגיע עם אג'נדה של ראש מועצה ערכי, מחנך ומטפח קהילתיות אבל במקביל צריך לדעת להיות מקושר עם משרדי ממשלה, שרים ואנשי מפתח. זה בכלל לא קשור למי נמצא בשלטון. כראש מועצה אתה צריך להיות א-פוליטי ולעשות כל מה שצריך שבממשלה יסייעו לך לקדם את האזור שלך".

- זה מפחיד לקפוץ לפוליטיקה ?

"הרבה אנשים אומרים לי, מה אתה מכניס את ראש בריא למיטה החולה הזו. עולם של כרישים. אני משיב להם, אולי הגיע הזמן להכניס לעולם של הכרישים איזה דג זהב? להיות פוליטיקאי זה נתפס כמשהו אינטרסנטי שיש בו נקמנות והתחשבנויות קטנוניות. אני בא אחרי 15 שנים של עשייה, ממקום כל כך נקי, נטול אינטרסים, הוכחתי שאני איש של עשייה ושל כוונות טובות ואני בטוח שנצליח במשימה".

 

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?