דלג לתוכן העמוד
יום ראשון, 21 ביולי 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

מחוץ לזמן

במאות השנים האחרונות התנתק מושג ה'זמן' מהחיבור לטבע ונהיה טכני. שעון הקיץ שהונהג לאחרונה הוא בסך הכול ניסיון לחבר אותנו מחדש עם הזמן הטבעי

33.jpg

שעוני השמש שהונהגו עוד במצרים העתיקה היו פשוטים להפליא. הצל שנוצר ממוט שעמד בצורה מאונכת יצר מחוג שהסתובב והראה את השעה על פי מיקומה של השמש. המצרים הם גם אלו שהגו את הרעיון של חלוקת הזמן לשתיים עשרה יחידות. בניגוד לשעונים הקיימים היום, שעון השמש היה נמצא בהרמוניה מושלמת עם הטבע ועם המערך האסטרונומי. אמנם בשיא הקיץ אורכה של שעה נמשך 75 דקות ובשיא החורף שעה נמשכה רק 44 דקות אך זה היה עדיין מסונכרן עם גוף האדם, מטבענו אנו אמורים להיות ערניים במשך זמן רב יותר בימי הקיץ ואילו בימי החורף אנו אמורים לישון יותר שעות.

מה שאחראי על מחזור השינה והערות שלנו זו 'בלוטת האצטרובל', הבלוטה הזו היא מעין גרגיר קטן המפריש הורמונים האחראים על הערות והשינה של האדם. המידע אל הבלוטה מגיע דרך העיניים ולמעשה מסנכרן אותה עם היום ועם הלילה. בשעות הלילה הבלוטה מפרישה הורמון הגורם לשינה ובשעת הבוקר היא מפרישה הורמון אחר האחראי על היקיצה והערות. כאשר אנחנו לא מקשיבים לתהליכים הטבעיים של הגוף בלוטת האצטרובל יכולה לצאת מאיזון ולגרום לדיכאון, חוסר ריכוז, עייפות, אי סדירות מחזור אצל נשים ובעיות התפתחותיות אצל ילדים.

זמן רב לאחר המצאת השעון המצרי המציאו שעונים מורכבים יותר ויותר שכבר הזכירו בצורתם את שעוני המחוגים המוכרים לנו היום אך גם אותם שעונים ראשונים התייחסו אל הזמן כחלק ממערך היקום ואותם שעונים ראשונים ניסו לחשב ולמדוד את המערכים האסטרונומים שמסביבנו, את סיבוב כדור הארץ סביב השמש ואת תנועת כוכבי הלכת שמסביבנו.

המהפכה התעשייתית שהחלה לפני כ-250 שנה לא נקראה סתם 'מהפכה', היא הביאה לשינוי גדול בנוגע לדרך החיים, שעות העבודה וכמובן בין היתר - מושג הזמן. הסדר הטבעי שבו קמים בבוקר והולכים לעבוד בשדות או במקצועות אחרים השתנה סופית. אנשים החלו לעבוד במשמרות במפעלים, אם זה ביום או אם זה בלילה, היה צורך בפרקי זמן קבועים למדידת שעות, דקות ושניות, וכך יחד עם האדם, הסביבה ועוד מספר גורמים השעון הפסיק להיות מסונכרן עם הטבע שסביבנו ולמדוד זמן בצורה שרירותית ומתואמת עם כל המדינה.

בהמשך, בגלל מערך הרכבות היה צורך לזמן אחיד במקומות המרוחקים יותר ויותר וכיום כאשר המסחר והבורסות מהוות גורם משמעותי בעולמנו השעונים בכל רחבי העולם מסונכרנים זה עם זה עד רמת אלפית השנייה ואף יותר. במקום שהמין האנושי ישחה בתוך הזמן עם כל היקום שסביבנו, היום אנו מנסים להילחם בזמן, לעצור אותו ואומרים לעצמנו שזמן שווה כסף.

אחת הבעיות, שנוצרו מכך שהזמן הפך להיות מסונכרן עם צרכי המין האנושי, היתה שהזמן כבר לא היה מסונכרן עם הטבע, בעוד שעת ההשכמה ותחילת העבודה נשארו זהים, שעות הזריחה והשקיעה השתנו על פי עונות השנה.

היה זה בנג'מין פרנקלין, איש אשכולות ומהמייסדים של ארצות הברית, שהציע לצרפתים בשנת 1784 להנהיג את שעון הקיץ כדי להתאים את שעות ההשכמה לשעת הזריחה ובכך לחסוך שימוש מיותר בשעווה לצורך הארת הבתים, המפעלים והרחובות בנרות, צעד שהיה אמור לחסוך כסף רב לממשלה הצרפתית. הרעיון אומץ לבסוף לאחר כ-130 שנה על ידי הגרמנים בימי מלחמת העולם הראשונה כאשר הם הבינו את ההיגיון מאחורי הנהגת שעון הקיץ ואכן הצליחו לחסוך משמעותית את הוצאות השימוש בפחם. לאחרונה משרד האנרגיה מסר שכתוצאה מכך ששעון הקיץ הוארך בארבע השנים האחרונות נחסכו למשק מעל למאתיים מיליון שקלים, הצורך ביצור חשמל ירד וכתוצאה מכך הפחית את זיהום האוויר.

כיום הניתוק שלנו מהזמן נראה לנו מובן מאליו. כמו התרנגולות בלולים, אשר בהם הנורות דולקות כל הזמן כדי להגביר את התפוקה, חלקנו עובדים במשרדים המוארים בנורות פלורסנט בהירות משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות. רחובות הערים מוארים ללא הרף ומי שרוצה להביט בנוף הכוכבים שבו הביטו אבותינו והכירו אותם לעומק צריך לצאת רחוק אל הטבע או לחפש בגוגל.

תשע שנים עברו מאז שהתגוררתי במשך שנה שלמה בבית אחוזה שבלב יער בספרד. אחת החוויות שנשארה איתי מאותה תקופה היא, באיזה קלות הזמן חזר להיות שוב חלק מהטבע. בימי הקיץ הארוכים שבהם היה אור עד עשר בלילה היינו עייפים הרבה פחות, ענת ואני זיהינו בקלות מתי הימים החלו להתארך על פי הצל שהטיל המצוק שמעל הבית. העמק שנצבע בלבן בפריחת עצי השקד סימל את עיצומו של החורף ועצי הגפן והתאנה שיצאו מתרדמת החורף סימנו לנו את תחילתו של האביב. בלילות, תחת אלפי הכוכבים למדנו לראות את הנוף משתנה לאיטו בשמיים לאורך השנה.

לקח לי זמן רב לנסות להבין עם עצמי מדוע זו הייתה חוויה כל כך חזקה בשבילי, שהולכת איתי בבהירות עד היום. אני חושב שהמילה שמהדהדת בי יותר מהכול היא – 'חיבור'. כשאנו מחוברים לעצמנו, לזמן ולטבע התחושה והחוויה היא אחרת. היום, לצערי, אני משועבד לזמן כמו כל אחד אחר, אבל אני עדיין שמח ומודה על ההזדמנות הנדירה שהייתה לי לפגוש את הזמן כפי שחוו אותו פעם.

 

יאיר לביא

laviyair@gmail.com

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?