דלג לתוכן העמוד
יום שני, 19 באוגוסט 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

מי מפחד מחולי הנפש ?

עדיין לא הומצאה מילה המתארת פוביה מאנשים בעלי מחלות נפש. יכולות להיות לכך שתי סיבות, או שלדעת אנשים רבים מדי הפחד מפגועי נפש הוא מוצדק או שהתופעה הזו תופסת תאוצה רק לאחרונה

אילוסטרציה

לפחות שלושה מקרי רצח טרגיים ומיותרים לגמרי אירעו בחודש האחרון על ידי אנשים 'בעלי עבר פסיכיאטרי', האם הפחד מפגועי הנפש הנמצאים סביבנו מוצדק?

האנה בליידון, בת העשרים ושלוש היא הקורבן האחרון (נכון לכתיבת שורות אלו) שמצאה את מותה על ידי אדם בעל עבר פסיכיאטרי. כאשר היא נסעה ברכבת הקלה לירושלים, הנסיעה האחרונה בחייה, היא פינתה את מקומה לאישה אחרת שלא היה לה מקום ישיבה ועברה לעמוד ליד דלת הרכבת, סמוך לחייל שעמד אף הוא במקום כנראה בדרכו לביתו. מספר מטרים מהם צפה בהם ג'מיל תמימי שהיה אף הוא בדרכו לביתו מהוסטל לפגועי נפש שבו הוא התאכסן. לאחר שבני משפחתו לא ענו לו ולא רצו שום קשר איתו (בעבר הוא פגע מינית בבת המשפחה, כך שאי אפשר להאשים אותם בחוסר הרצון להיות עמו בקשר), כאשר תמימי הבחין בחייל הוא החליט לשים קץ לחייו כאשר להאנה בליידון שעמה לצד החייל היה תפקיד מרכזי בתכניתו המבחילה. הסוף העגום כבר ידוע, האנה איבדה את חייה לאחר שנדקרה פעמים רבות ותכניתו של תמימי נכשלה. אף על פי שאחד מהאנשים שהתנפלו עליו היה שוטר שהיה ברשותו אקדח, הוא בחר לעצור אותו בידיים חשופות כדי לא לפגוע בטעות ביושבי הרכבת.

כשבועיים לפני כן מאיר אפריים גולדשטיין, תושב טבריה הגיע לבית גרושתו, ערף את ראשה והסתובב איתו ברחובות העיר. שבועיים בדיוק לפני הרצח המזעזע בטבריה, אשר פרג' נכנס עם חומר דליק לקופת חולים בחולון והצית למוות את האחות טובה קררו. בכל המקרים האלו היה מדובר באנשים 'בעלי עבר פסיכיאטרי'.

כבר שנים רבות, בעקבות חקיקה המאפשרת לאנשים המתמודדים עם מחלות נפש לחיות בקהילה ולעבור תהליך שיקום, שרב פגועי הנפש כבר לא כלואים בבתי חולים פסיכיאטריים כל חייהם כפי שהיה בעבר אלא חיים כמו כל אחד אחר וחלק גדול מסתייע על ידי העמותות הרבות לפגועי הנפש הנתמכות על ידי משרד הבריאות לצורך תהליך שיקומי. לאחר כל מקרה רצח כמו אלו שאוזכרו למעלה נשמעים קולות רבים מצד הציבור על כך שבאופן גורף אנשים עם מחלות נפש צריכים להיות תחת פיקוח מתמיד ולא להסתובב חופשי, על אף שמערכת בריאות הנפש צריכה לבדוק את עצמה היטב ולראות אם ניתן היה לחזות ולמנוע את הרציחות המיותרות, ההכללה המסוכנת שכל פגועי הנפש הם מסוכנים ולא צפויים היא אומללה.

חלק מסדר היום שלי כולל גם עבודה במסגרת עמותת 'אנוש', במסגרת פעילותי בעמותה אני נפגש עם אנשים המתמודדים עם מחלות נפשיות, מכיר אותם ברמה אישית ועמוקה ובשיתוף איתם אני בונה איתם תכנית שיקומית. התרגלתי כבר לרוטינה שבה כל פעם לאחר רצח מזעזע כזה, אנשים שואלים אותי אם אני לא מפחד להיכנס לבית של פגוע נפש. התשובה היא – לא. במשך יותר משש השנים שבהם אני עובד עם אוכלוסיית פגועי הנפש לא נתקלתי בשום מקרה אלימות שהופנתה כלפיי ולעולם לא חשתי סכנה. לעומת זאת כן יצא לי להכיר אנשים מקסימים שאם לא הייתי מחויב לחסיון יכולתי גם לספר על מקרים שבהם הם פעלו מתוך טוב לב ורגישות שנדיר לראות אותה אצל רב האנשים.

כדאי להבין מה עומד מאחורי המושג 'בעל עבר פסיכיאטרי', על פי התקשורת נראה שכל אחד שהלך לקבל כדור נגד דיכאון יכול להיכנס להגדרה הזו. כאשר נעצר פרג' לאחר שהצית את האחות בקופת החולים מיהרו הכותרות להגיד שמדובר באדם בעל עבר פסיכיאטרי אך לבסוף התברר שבפגישה היחידה שהייתה לו עם פסיכיאטר לא נראתה שום סיבה לאשפז אותו ולא הייתה שום אינדיקציה לסכנה. לעומת זאת במקרה של תמימי ברכבת הקלה נראה שכן היו דיווחים על התנהגות אלימה וחשיבה לא מציאותית ורק בית המשפט יבחן עם אכן הייתה פה התנהגות רשלנית מצד הרשויות ואם אדם כזה אמור היה להיות בתוך מחלקה סגורה.

המילה 'פוביה' מראה על פחד לא רציונאלי או מוגזם, 'ארכנופוביה' למשל – או פחד מעכבישים נחשב למוגזם מכיוון שמתוך מאות מיני העכבישים שישנם בארץ רק שניים נחשבים למסוכנים והם די נדירים. 'דמנטופוביה' מסמלת את הפחד משיגעון, אנשים שחרדים בצורה קיצונית מכך שהם עומדים להשתגע. מוזר שעם כל סוגי הפוביות הקיימות עדיין לא הומצאה מילה המתארת פוביה מאנשים בעלי מחלות נפש, לדעתי יכולות להיות לכך שתי סיבות, או שלדעת אנשים רבים מדי הפחד מפגועי נפש הוא מוצדק או שהתופעה הזו תופסת תאוצה רק לאחרונה. אנשים בעלי עבר פסיכיאטרי זו הגדרה רחבה מאד הכוללת בתוכה גם אנשים עם חרדות קיצוניות וגם מיעוט קטן מאד שהוא אלים ומסוכן, מבחינת אחוזים עדיין רב מקרי האלימות נעשים על ידי אנשים הנחשבים 'בריאים בנפשם', אם כבר המצב הוא הפוך, פגועי הנפש סובלים מאלימות כלפיהם יותר משאר האוכלוסיה, אם בעבר הם עונו והואשמו בכישוף ובתקופת מלחמת העולם השניה הם הושמדו (גם פגועי הנפש הגרמנים) כחלק מתכניתו של היטלר, היום הסטיגמה ממנה הם סובלים עלולה ליצור פחד ועויינות מהסביבה. הכללה היא דבר מסוכן באופן כללי אך במקרה של פגועי הנפש מדובר גם בעיוות של המציאות ויצירת פחד וקיטוב אל מול ציבור שלם שגם ככה מתמודד עם אתגרים הנראים לרובנו פשוטים ביותר.

 

יאיר לביא

laviyair@gmail.com

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?