דלג לתוכן העמוד
יום חמישי, 18 ביולי 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

מי צריך סיבה למסיבה ?

במקום לחפש פירושים ומשמעויות לכל חג או מנהג קדום אפשר פשוט ליהנות משמחת האירועים המסורתיים עם כל מה שהם מביאים איתם

נוף בנצרת, 2011. (מוחמד מוסא שהואן . מתוך אתר פיקיוויקי)

בשבת האחרונה טיילתי עם ענת והילדים בנצרת, לספוג קצת מאווירת חג המולד שבעיר, לטייל מעץ האשוח הגדול והמקושט דרך הסמטאות העתיקות, דרך השוק ההומה ועד לתהלוכה החגיגית שעברה ברחוב הראשי של העיר. סהר ויהל, שנהנו מכל רגע, ישנו במשך כל הנסיעה לירושלים שם חגגנו עם המשפחה המורחבת את הדלקת הנר הראשון של חנוכה.

הילדים כמובן נהנו משני האירועים במידה שווה ואף אני לא יכולתי להתעלם מהדמיון הרב שיש בין שני החגים, אמנם אחד מציין את ניצחון היהודים על היוונים והאחר מציין את הולדתו של ישו אך בפועל שני החגים באים לידי ביטוי כיום עם הרבה אורות, מאכלים, כסף וקניות. כמו כן, בניגוד לחגים אחרים אשר נחגגים על פי התאריך שבהם אירע האירוע ההיסטורי, אין כל הוכחות שניצחון המכבים והולדת ישו אירעו בתאריכים האלו.

חיפוש מעמיק יותר אחרי המקורות של הסופגנייה והסביבון הובילו אותי לגילוי מפתיע. אחד ההסברים המוכרים לאכילת הסופגנייה הוא, שבגלל נס פך השמן נהוג לאכול מאכלים רוויי שמן לזכר הנס, אך מסתבר שיש בגרמניה מאכל בשם 'ברלינר' הנראה בדיוק כמו סופגנייה עם ריבה באמצע שנהוג לאכול אותו לקראת סוף השנה האזרחית.

מקור מנהג הסביבון הוא אף יותר מפתיע. כשהייתי ילד על חלק גדול מהסביבונים היו האותיות נ-ג-ה-ש, שאותי לימדו שאלו ראשי התיבות של 'נס גדול היה שם', כלומר זו הייתה הדרך של יהודי הגולה להזכיר את נס ניצחון המכבים על היוונים, ניצחון המעטים על הרבים. רק בהמשך שונה הסביבון לגרסתו העדכנית – נ – ג – ה – פ 'נס גדול היה פה'. אך מסתבר שישנם עוד סברות לפירוש האותיות של הסביבון. סברה אחת אומרת שזו הגימטרייה של המילה 'משיח' וסברה נוספת אומרת שאלו ראשי התיבות של אלו שניסו להשמיד את העם היהודי בעבר – נבוכדנצר – המן – גוג – שעיר.

כל אלו הן מסורות נחמדות אך מסתבר שבמקור הסביבון הוא בכלל לא המצאה יהודית אלא סוג של קוביית הימורים, אף היא מגרמניה. האותיות הן ראשי התיבות של המלים ביידיש - נישט - כלום (הפסד), גאנץ - מלא (זכייה), האלבּ - חצי (חצי זכייה), שטעל איין - להעמיד (להוסיף מטבע לקופסא)

גם בחג המולד נראה שיש פער גדול בין מהות החג לבין הדרך בה הוא בא לידי ביטוי. מה בין הולדת ישו לעצי אשוח, לסנטה קלאוס ולאיילים מעופפים ? נראה שסנטה קלאוס הוא חיבור של מספר דמויות, חלקן מעולם הנצרות וחלקן מהעולם הפגאני ששלט באירופה לפני הגעת הנצרות, עץ האשוח אף הוא מגיע מהעולם הפגאני והוא מסמל את החיים הקיימים גם בשיאו של החורף. לא סתם חנוכה וחג המולד - חגי החורף, הם גם חגי האש והאורות.

לפני מספר ימים התאספו אלפי אנשים באתר הסטונהנג' שבאנגליה, לבושים בבגדים מסורתיים, בשירה ובריקודים הם המשיכו מסורת של אלפי שנים, לחגוג את היום הקצר ביותר בשנה, היום שאחריו הימים מתחילים להתארך ונראה שהיום מנצח את הלילה, או בגרסה המקומית שלנו – באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש.

בעוד שלרובנו קיים הבדל תהומי בין חנוכה לחג המולד, עד כדי כך שישנם מי שחווים את עץ האשוח כפגיעה ברגשות הדת, סהר ויהל פשוט היו מאושרים מאווירת החגים, מהאנשים, מהאורות, מהמשפחתיות ומהמתנות. בעוד אני חשבתי וחיפשתי את המשמעויות שמאחורי מנהגי הסביבונים עצי האשוח והסופגניות הם פשוט הביטו ביופי שמסביבם, נהנו מהמאכלים המתוקים ושיחקו במשחקי החג.

כאנשים בוגרים קשה לנו עד מאד לראות את המציאות כפי שהיא והשכל שלנו, כמו קריין בסרט, מסביר ומפרש לנו את מה שאנחנו רואים באותו רגע. שני אנשים רצים אחד אחרי השני, צעקות מהרחוב, אדם שהיה אמור ליצור קשר ולא חזר אלינו, בכל המקרים האלו אנו נמהר לפרש מה הסיטואציה שלפנינו ולהגיב בהתאם. הבעיה היא שלעתים הפירוש אינו נכון אלא הוא תולדה של האמונות שלנו, ניסיון העבר שלנו או הפחדים שלנו.

לפירוש המציאות יש חשיבות רבה משתי סיבות, קודם כל אנו יכולים לשלוט במידה כזו או אחרת בדרך בה אנו מפרשים דברים, וסיבה שניה היא, שהדרך בה אנו מפרשים דברים מובילה לרגש אותו נחווה בעקבות הפירוש. כאשר נסובב את הסביבון האם זה ישנה לנו אם זה משחק לחנוכה או קוביית הימורים גרמנית? כשנראה שני אנשים רצים ברחוב האם זה ישנה לנו אם הם משחקים תופסת או בורחים מסכנה?

בחגים, הפירוש של המסורות הוא חשוב מבחינה לאומית ותרבותית, הוא מאפשר לחנוכה, חג המולד וחגיגות היום הקצר בשנה לחלוק סמלים מאד דומים מצד אחד אך בזכות הפירוש הם נהיים רחוקים ומובדלים זה מזה. אך ישנם מקומות בהם הפירוש שלנו מגביל אותנו.

גם אם זה בלתי אפשרי לחוות את המציאות 'ללא פירוש' ורק דרך החוויה, ישנה אפשרות להגמיש את יכולות הפירוש, להוסיף תמיד סימן שאלה ולבדוק פירושים אחרים לדברים שאנו רואים ואשר גורמים לנו לתגובות שליליות. וכמובן ישנם לפעמים גם רגעי קסם. באמצעות החוויה של סהר ויהל יכולתי להיות בתוך הייחודיות של החגים, להיות איתם בהתרגשות, בשמחה ובאווירת החג ולזכור שלא משנה מאיפה אנחנו ומה המסורות שלנו – בסופו של דבר אנחנו פשוט נהנים לחגוג.

 

יאיר לביא

laviyair@gmail.com

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?