מכת אש

במשך חמישה ימים רצופים התמודדו תושבי היישובים שלאורך כביש מספר 1 עם שורה של דליקות ענק שסיכנו אותם. לוחמי האש וכוחות הבטחון עבדו יום ולילה כדי להילחם בשריפות ויחד איתם ניצבו עובדי המועצה האזורית מטה יהודה, שתמכו בתושבים וסייעו להם בשעותיהם הקשות. זה הסיפור שלהם

ימים של אש ועשן במטה יהודה. במשך חמישה ימים רצופים התמודדו תושבי היישובים שלאורך כביש מספר 1 עם שורה של דליקות ענק שסיכנו אותם. שלושה יישובים פונו מתושביהם: נווה שלום, נטף ובית מאיר, לוחמי האש בשיתוף כוחות הבטחון עבדו יום ולילה כדי להילחם בשריפות ויחד איתם ניצבו עובדי המועצה האזורית מטה יהודה, שתמכו בתושבים וסייעו להם בשעותיהם הקשות. והיו גם גילויי סולידאריות מכל עבר, מרשויות מקומיות סמוכות כגון אבו גוש ועד תושבים מהר אדר ובמבשרת ציון שפתחו את בתיהם בפני המשפחות שפונו מבתיהן והציעו להם אירוח.

במועצה הוכרזה כוננות חירום ומנהלי האגפים והמחלקות הוקפצו פעם אחר פעם אל מוקדי השרפות, פינו את התושבים וכיוונו אותם אל מרכזי הקליטה. גם מוקד המועצה עבר לעבוד במתכונת חרום.

ביישובים רבים, ובהם צור הדסה, החלה יוזמה אישית של תושבים שביצעו סיורים במהלכם זיהו חשודים והזעיקו את כוחות הביטחון. בפעולות אלה מנעו המתנדבים שריפות והצתות. במקביל, נרתמו תושבי האזור והגישו עוגות ומטעמים למפונים ולכוחות בשטח.

השלום בוער בלבנו

אירוע האש החל בדליקה שפרצה ביער לטרון בשעות הלילה של יום שני (21.11). בסביבות השעה 23:20 הוזעקו צוותי כיבוי רבים כדי למנוע את התפשטות האש ביער וליישוב נווה שלום הסמוך. לוחמי האש פעלו בכל שעות הלילה בנסיון להשתלט על הלהבות.

בסביבות השעה 04:00 לפנות בוקר הרוח שינתה כיוון והחלה לדלג באופן שסיכן את היישוב נווה שלום. בעקבות כך הוחלט לפנות את כל 270 התושבים מבתיהם. התושבים פונו בסיוע כוחות משטרה ומשמר הגבול. במקביל, לוחמי האש המשיכו במאבק על הישוב ובתוך היער והצליחו להדוף את השריפה מבתי הישוב.

למקום הוזרמו כוחות כיבוי גדולים מכל רחבי ההארץ. עם אור ראשון הוזנקה טייסת הכבאות והחלה ביעפי כיבוי וסיוע לכוחות הקרקע. באירוע השתתפו כוחות גדולים ביותר: 140 לוחמי אש, 60 צוותי כיבוי ו-10 מטוסי כיבוי. דובר שירותי הכיבוי מסר כי עשרות צוותים המלווים במטוסי כיבוי פעלו לכיבוי שני מוקדי אש בצפון היישוב ובדרומו. לקראת שעות הצהרים של יום שלישי (22.11) הורגשה דעיכה של השריפה שלפי הערכות התפשטה לשטח של כאלף דונם. לא דווח על נפגעים.

תושבי היישוב נווה שלום פרסמו ברכת תודה נרגשת לכוחות הכיבוי: “בשמנו ובשם כל תושבי הכפר הערבי-יהודי ואחת אלסלאם\ נווה שלום, אנו מבקשים להודות לכם מקרב לב על עמידתכם המיוחדת והמרגשת לצדנו במהלך השעות הקשות שעברנו מול השריפה הגדולה שסיכנה את הכפר והתושבים. אנחנו מבקשים להביע את הערכתנו ותודתנו הגדולה לצוותי הכיבוי וההצלה אשר הגיעו לכפר במהירות וסדר מרשימים ופעלו לאורך הלילה ובמשך היום שאחרי עד כיבוי האש וסילוק הסכנה. בזכותם – למרות התחושות הקשות שליוו אותנו נוכח פינוי ונטישת הבתים יצאנו מהחוויה הקשה הזאת ללא נזק”.

בנווה שלום הודו גם למועצה האזורית מטה יהודה "על ההתארגנות המהירה והנכונות המיידית לתמיכה, סיוע והכנת מתחמי מקלט ומנוחה למשפחות. תודה והערכה מיוחדות לשכנינו בטל שחר אשר פתחו את הלבבות ואת היישוב שלהם לאירוח המשפחות שלנו, הפעלת הילדים והגשת אוכל ושתיה".

"בלבבותיהם של תושבי מטה יהודה בוער השלום" אמר השבוע מנכ"ל הישוב נווה שלום והנציג במליאת המועצה, איאס שביטה, "נתגבר גם על זה ונמשיך לחיות בדו קיום וסובלנות, יהודים וערבים במטה יהודה".

רשלנות של פועלים

ההשתלטות על השריפה באזור נווה שלום לא היוותה זמן רגיעה ללוחמי האש. בבוקר יום שלישי

(22.11) הוקפצו ארבעה צוותי כיבוי מתחנת בית שמש לטפל בשריפת יער שהחלה להתפתח בוואדי שממערב לכביש הגישה ליישוב נטף. הדליקה נגרמה ממדורה שהציתו פועלים שעבדו בשיפוץ כביש הגישה ליישוב, ככל הנראה כדי לחמם לעצמם קפה. הרוחות העזות שנשבו הלהיטו את האש וזו החלה מתקדמת לעבר בתי היישוב. למקום הוזנק סיוע של ארבעה מטוסי כיבוי אך המאמצים להשתלט על האש לא הועילו.

בבוקר יום רביעי (23.11) החלה חומת האש לדלג במהירות לכיוון בתי נטף. על המתרחש לאחר מכן מספר יו"ר הוועד המקומי של נטף, רמי מתן: “בשעה שמונה וחצי קיבלנו דיווח על אש 500 מטר מזרחית ליישוב, בוואדי. עוד לא הספקנו להגיב והאש כבר הייתה בכביש הגישה ליישוב. רוח קרה יבשה וחזקה הביאה את האש לפאתי היישוב. בשלב הזה הגיעו כוחות משטרה. הקפצנו את צוות הכוננות המוגבר שלנו והם החלו להפעיל את כל ציוד הכיבוי שלנו. אבל האש הייתה ברמה ובעוצמה כל כך חזקה, שהיא דילגה מהר מאוד מהכביש אל הבית הדרומי ביותר ביישוב והוא החל לבעור. הצוות שלנו המשיך לפעול בעזרת הצינורות הקטנים שלנו והגן על הבתים שסמוך לבית שנשרף. אבל על החצרות לא הצליחו להגן ויש לנו הרבה חצרות שרופות".

בעצה אחת עם כוחות המשטרה והכיבוי שנכחו במקום הוחלט לפנות מהיישוב את הילדים ואת הנשים. הם פונו למועדון ביישוב אבו גוש הסמוך, שם התקבלו בברכה על ידי ראש המועצה המקומי, עיסא ג'אבר. לאחר מספר שעות הצליחו לוחמי האש להשתלט על השריפה והתושבים הורשו לחזור לבתיהם.

גלישה לשער הגיא

ביום רביעי אחר הצהריים, בעוד תושבי נטף חוזרים לבתיהם שינו הרוחות העזות כיוון והחלו להלהיט את הלהבות לכיוון המורד הצפון-מערבי, קרי, לכיוון שער הגיא. האזור של שער הגיא מוכר לכוחות הבטחון כאזור רווי באתרי תשתית חשובים ובהם: תחנת מתח עליון של חברת חשמל, תחנת שאיבה של מקורות, צינורות תשתית לאומית, מינהרות קו הרכבת ירושלים-תל אביב וגם תחנת הדלק הוותיקה.

כוחות הכיבוי מתוגברים בכוחות של קק"ל ושל רשות הטבע והגנים, בסיוע עובדי חברת החשמל נאבקו בלהבות שהגיעו סמוך לתחנת הכוח ומנעו את חדירת הלהבות לאזור התחנה.

מלחמה בבית מאיר

יום חמישי עבר על כוחות הכיבוי נסיון לעצור את התפתחות השריפות באזור נווה אילן, שם התקרבה האש באופן מסוכן לאולם האירועים "קדמא".

במושב בית מאיר נדרכו התושבים מחשש לנסיונות הצתה. ביום חמישי דקות מספר לאחר חצות זוהתה דמות חשודה. התפתח מירדף בסיוע כוחות מג"ב שבמהלכו, ככל הנראה, נורתה פצצת תאורה. הפצצה נפלה על הקרקע וככל הנראה הציתה אש, אותה ליבו הרוחות העזות שנשבו במהלך הלילה במהירות של 60 ק"מ בשעה.

ב-1:30 לפנות בוקר השומר מודיע לי שיש שריפה", מספר נציג בית מאיר במליאת המועצה, איציק בן אבו, “אני רץ לראות, מזהה את הסכנה ומיד מתחיל לארגן את החבר'ה. בתוך דקות אנחנו מבינים שמדבר באירוע שמחייב פינוי של היישוב".

פינוי המושב נתקל בקושי מרכזי: הכביש הצר המוביל אל בית מאיר בער משני צידיו ומנע את מעבר כלי הרכב. לוחמי האש עשו מאמצים רבים כדי לאפשר את יציאת המשפחות ולבסוף הצליחו לפתוח נתיב בטוח למעבר.

יגאל בן אבו: "הוצאנו צינור עד לקצה השטח שלנו ונלחמנו באש. היו ניסים בשריפה הזאת. עם כל הצער שנשרפו בתים הנס הגדול הוא שאף אדם לא נפגע. היינו הראשונים שהגיעו לאש. נתנו סיוע לכבאית הראשונה שהגיעה לכניסה למושב. להבות בגובה של 20-30 מ' שמתקרבות אליך זה לא דבר פשוט. באיזשהו שלב זרקנו את הזרנוק וברחנו כי דקה אחר כך הכול נשרף. השבוע לקחתי משור והוצאתי את כל העצים סביב המשק שלי כי ראיתי מה העצים עושים. האש דילגה מעץ לעץ. אני בעד ירוק אבל יש עצים כמו האורן והברוש שהם כמו חומר בעירה".

"המשק שלנו נפגע מעט בזכות מלחמה בחירוף נפש של בעלי", סיפרה השבוע אביגיל קדוש, תושבת המושב, "ללא קור הרוח שלו לא היה לנו בית ולא חוות. הוא פשוט שם מסכת אב"כ וכיבה בכל הפינות”. היא חולקת שבחים למזכיר המושב, יעקב רייס, ולמועצה האזורית מטה יהודה.

איציק בן אבו: “אחרי שעתיים וחצי של מלחמה באש בכניסה למושב ירדתי הביתה ואמרתי לאשתי ולילדים אתם מתפנים, לא יכולים לעשות כלום. אחר כך נכנסתי ללול של יגאל כליפה וראיתי 10-12 עופות מתים. הרגשתי שהעופות חסרי הישע ושבפעולות שלי אני מציל לו את הלול, ובאמת הצלתי אותו".

יעקב קלי, המפעיל את המוזיאון הפרטי "המחסן של סבא" היה מודאג מאוד מחשש שהחפצים הנדירים שבמוזיאון ייפגעו מהשריפה: “פגיעה כזו כסף לא יוכל להחזיר את הנזק. דאגתי שכל המשפחה תהיה בחוץ, חמותי, אשתי, הילדים הנכדים, אני נשארתי במושב. החפצים האלה הם נכסים של העם הזה, מסמכים שקשורים להיסטוריה שרק לי יש אותם. אם זה היה הולך הייתי נשבר. לקחתי חפצים והעברתי אותם למקום שבו אין סכנה של אש ותודה לאל האש לא הגיעה אליהם".

"התושבים לקחו יוזמה ועברו מבית לבית", אומר מזכיר היישוב, יעקב רייס, "התארגנות מדהימה והתושבים היו ממושמעים. הגיעו למרכז היישוב ויצאו בשיירה כעבור שעה בהתאם להנחיות. הקשר עם הכבאים, השוטרים ועובדי המועצה היה מדהים. אני מלא התפעלות”.

קבלת פנים מדהימה

במועצה האזורית מטה יהודה עמדו מיד לימין התושבים. המועצה הציעה לתושבים להתפנות למרכז האמנויות יד חריף, במקביל פתח מושב שורש את בית העם שלו לקליטת תושבי בית מאיר. גם בשואבה עמדו לרשות התושבים בסיוע ועזרה.

בבית מאיר העדיפו להתרכז במושב שורש, שהעמיד לרשותם מזון ושתייה. במקביל התבהרה תמונת מצב שבה בעקבות שריפת גגות אסבסט של מחסנים ולולים, תיאסר חזרת התושבים למושב למשך סוף השבוע. במועצה האזורית מטה יהודה מיהרו לארגן את מלון נווה אילן לטובת התושבים המעוניינים בכך.

איציק בן אבו: “בבוקר יום שישי ראינו שהשתלטו על האש. במשרד לאיכות הסביבה בדקו את רמת האסבסט באויר ואמרו לנו שלא נחזור לשבת הביתה. במועצה סידרו למשפחות שלא היה להם פתרון את המלון בנווה אילן לעשות שם את השבת".

יעקב רייס: “זכינו לקבלת פנים מדהימה בשורש ולאינספור הצעות לסיוע מארגונים שונים. אנו עומדים בקשר ישיר מול העובדות הסוציאליות המדהימות של המועצה וכבר חושבים יחד על פעילות גיבוש לתושבים לטובת אתנחתא מכל מה שקרה".

במוצאי השבת התברר לתושבים כי האיסור על חזרה למושב יישאר בעינו עבור האוכלוסיות הרגישות ובהם מבוגרים, חולים ונשים בהריון ואלו נשארו במלון בנווה אילן. נכון ליום שלישי השבוע (29.11) נותרו שמונה משפחות מחוץ לבתיהן. בבית מאיר דאגו לדיור זמני עבור חלק מהמשפחות שלא יכולות לחזור כרגע לבתים כתוצאה מהשריפה, בעוד משפחות אחרות מתארחות אצל קרוביהן.

"בסוף השבוע התארחנו אצל חברה ולאחר מכן עברנו לנווה אילן", מספרת אביגיל קדוש, "לנפש לוקח זמן לעכל מה שקרה אבל מיום ליום מרגישים יותר טוב. נעזור לעצמנו וגם לאחרים. כולם עדיין בהלם. זה בא כל כך בהפתעה. מה שכל כך יפה זה לראות איך כולם מציעים עזרה. העובדת הסוציאלית מהמועצה מתקשרת ושואלת מה אתם צריכים ואם אפשר לסייע לנו בכביסות. עם ישראל פשוט מדהים. הכי חשוב זה ללמוד שכאשר יש שריפה לא לחשוב פעמיים ופשוט להתפנות מיד, כדי שלא יהיו נפגעים בנפש".

יגאל בן אבו מתרגש: “נקודת האור זו הקהילה. התחברנו אחד לשני. יש תמיכה ואהבה והלוואי וזה יישאר כך עוד הרבה זמן. אנשים בכו מהתרגשות על העזרה שקיבלו. בימים האחרונים אנחנו עוזבים הכול ומסייעים. אני מעריך מאוד את המועצה שפתחה את בית העם בשורש ודאגה לתושבים מעל ומעבר. רואים שיש שיפור במועצה".

איציק בן אבו: “יש לנו למסור תודה רבה להרבה אנשים: למכבי אש, למתנדבים של בית מאיר, למשטרת ישראל, לתושבי שורש ובראשם בני ארמן, למזכיר הוועד המקומי של שורש אבי פליישמן, לתושבי שואבה ולמזכירה ציפי ישראלי ולחבר המליאה צחי ששון ושהביא אוכל לבית העם בשורש, למ"מ ראש המועצה, ניב ויזל ולסגן ראש המועצה, בני אלירז למנהלת אגף הרווחה דפנה בירן-אשתר, לפיני תורן למשה סוויסה, ליו"ר הוועד המקומי, שוקי גבאי".

הלהבות חוזרות לנטף

היישוב נטף חטף את מכת האש פעמיים. ביום שישי, דקות מספר לאחר כניסת השבת ראתה תושבת היישוב, חנה שטורם-כהן כיצד ניצת בבת אחת פס של אש על הרכס של הר עוזרר הסמוך ליישוב. “זו הייתה הצתה בבירור", היא אמרה השבוע.

"השריפה השנייה נגרמה, באופן כמעט ודאי, מהשלכה של בקבוק תבערה”, אומר רמי מתן, יו"ר הוועד המקומי בנטף, "יש לנו כיתת כוננות של 40 איש ובשתי הפעמים התחלנו להילחם באש שתעתעה בנו בגלל הרוח”.

הרוחות העזות הביאו את הלהבות אל היישוב בתוך דקות ספורות ועד מהרה התברר כי על התושבים להתפנות. גם כאן, עמדה המועצה האזורית מטה יהודה על מצוקת התושבים והציעה מיד פתרונות ועזרה.

סיון רונקין, תושבת נטף: "ביום שישי בצהריים ההר בער תוך שניות. חזרתי מירושלים ומישהו כתב ברשת הקשר של היישוב 'עשן מאזור כפירה'. הגעתי הביתה, רצתי למעלה וצעקתי לבעלי רוץ החוצה. יצאתי החוצה לצעוק לילדים ותוך שניות כל הבית לבן. זו המהירות של הדברים. רמי מתן נתן פה עבודה מטורפת. אין פה שמות של רחובות והיינו פה לעזור ולכוון את הכבאיות למוקדי האש. אם לא התושבים לא הייתה נטף היום".

התושבים נענו במהירות להוראות הפינוי כשהם משאירים מאחוריהם את חברי כיתת הכוננות של היישוב, אשר נאבקו בלהבות בכל כוחם. מאוחר יותר סיפר מ"מ ראש המועצה, ניב ויזל, כי השוטרים דרשו את פינוי כל התושבים כולל כיתת הכוננות. “לחפ"ק הגיע המפכ"ל והצלחתי לשכנע אותו שאתם לוחמי אש, וכך הוא נעתר וויתר על הדרישה לפנות אתכם".

סיוע מדהים מהמועצה

המאבק בלהבות האש בנטף המשיך לתוך הערב של יום שישי. הפגיעות שנרשמו היו בבית של בני הזוג כהן הנמצא בשיפולים המערביים של היישוב ובמבנה "המסעדה של רמה" שנשרף כליל.

"אני שומרת שבת ונעניתי לקריאה לצאת מהיישוב רק בפיקוח נפש", אמרה השבוע חנה שטורם-כהן, “המועצה התנהגה איתנו באופן יוצא מהכלל. העמידו לרשותנו את מלון יד השמונה ושם התקבצו תושבי נטף ותמכו זה בזה. בשבת, כאשר אפשר היה לחזור לבתים, נענתה המועצה לבקשה שלנו ואיפשרה לנו לשהות במלון עד מוצאי השבת כדי שלא נחלל שבת".

סיון רונקין: "הייתה חשיבות מאוד גדולה לכיתת הכוננות של היישוב ואני ממליצה לכל היישובים להקים כיתות כוננות. כשיש רוחות מזרחיות ומזג אוויר קיצוני חייבים להגביר כוננות ביישובים. אמר כאן אחד התושבים שהרוח האנושית של נטף ניצחה את כל הרוחות האחרות. אני פשוט מאושרת שאני חיה פה".

"אנשי המועצה היו מדהימים", מוסיפה רונקין, "הגענו ל'יד השמונה' בתחושה של קבלה והכלה. הדס העובדת הסוציאלית, נתנה לי הרגשה כל כך טובה שאני יכולה לבקש עזרה בכל מה שצריך. הכול נעשה ברגישות, התחשבו באנשים שומרי שבת. היה כל כך הרבה פרגון".

תושבת נוספת מנטף שביקשה להישאר בעילום שם הודתה לחברים מנווה אילן על הערבות ההדדית שגילו. "הייתה התגייסות מדהימה של נווה אילן. הם הגיעו מיד עם הפינוי ל'יד השמונה' והביאו מברשות שיניים ומשחות שיניים. המחשבה הזאת שלהם להביא מברשות ומשחות הייתה מדהימה בעיניי. בהמשך הם הביאו טרנינגים ובשבת בבוקר הגישו מלא אוכל לתושבים שנלחמו באש. זה היה כל כך יפה ומחמם את הלב. השבוע הם הציעו עוד עזרה בטיפול עם הגינות. שאפו ענק להם".

ומסכם רמי מתן: “קהילת נטף היא קהילה חזקה, מפרגנת, עוזרת, מחבקת ותומכת. ההרגשה לא קלה כי מהלך החיים השתבש והגינות הירוקות הפכו לשחורות. אני מבטיח שתוך חצי שנה הן יהיו ירוקות מחדש. נעשה נטיעות בט"ו בשבט והכול יחזור לקדמותו. אני חייב לציין ששיתוף הפעולה עם כולם במועצה מופלא וטוב, מועיל ויעיל. אנו זוכים לכל עזרה שהיא ולכל סיוע אפשרי. אני מקווה שגם מועצות אחרות יודעות לעבוד כמו מטה יהודה כדי לעזור ליישוב. קיבלנו כל מה שביקשנו. התשבוחות למ"מ ראש המועצה ניב ויזל, לכל ראשי האגפים ולכל העובדים שסייעו בלי יוצא מן הכלל".