דלג לתוכן העמוד
יום רביעי, 22 בספטמבר 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

זה הזמן לסלוח

כבני אדם בעלי בחירה חופשית, אף פעם לא מאוחר מידי לפעול כדי להיות טובים יותר, בכל עת ניתן ללכת לכיוון נכון יותר, לשנות ולהשתנות

פרשות "וילך", "האזינו" ו"זו הברכה" הן פרשות קצרות החותמות את צוואתו של משה כמו גם את ספר "דברים" ואת חמשת חומשי תורה. חיי משה מתחילים ב"וילך", כפי שכתוב "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" (שמות ב, א), וחייו מסתיימים ב"וילך משה וידבר את הדברים".

מלאכים בשפת התנ"ך נקראים "עומדים" כיוון שהם נשארים באותה מדרגה כל הזמן, ואילו בני אדם נקראים "מהלכים" כיוון שהם יכולים לעשות שינוי במהלך חייהם - להשתפר, להעז וליזום, לעזוב את המצב הקודם ולמעשה ללכת למקום טוב יותר.

פרשת "וילך" נקראת בין ראש השנה ליום הכיפורים - משה, גם בהיותו ממש סמוך למותו, מעביר מסר במעשה ובמילים שיישאר לדורות הבאים: כבני אדם בעלי בחירה חופשית, אף פעם לא מאוחר מידי לפעול כדי להיות טובים יותר, בכל עת ניתן ללכת לכיוון נכון יותר, לשנות ולהשתנות.

"חִזְקוּ וְאִמְצוּ, אַל-תִּירְאוּ" (לא,ו) - ביטוי זה חוזר ונאמר על ידי משה בפרשה זו ובפרשות הבאות כשהוא פונה הן לעם והן ליהושע בן נון. משה המנהיג הבלתי מעורער מבקש להעביר את תפיסתו, מורשתו ומנהיגותו האישית והקולקטיבית הלאה. בראש ובראשונה הוא פונה אל העם ולמעשה מבקש מהם לפעול מתוך מנהיגות אישית – פנימית. באופן פורמלי, הוא מעביר את השרביט ליהושע בן נון, אשר הוכיח אומץ וחוזק במהלך המסע במדבר, הוביל את עם העבדים במלחמה נגד עמלק ויצא כנגד תפיסת עשרת המרגלים שחטאו.

הביטוי "חזק ואמץ" הוא קריאת עידוד לאדם לא להירתע מקשיים. לפי ראות עיניי, ניתן לפרשו גם כהנחיה להאמין בעצמנו, להיות מודעים לחוזקות שלנו ולאמץ מחשבות, אמונות ומעשים שיאפשרו לנו לפעול מתוך מנהיגות פנימית על מנת להיות טובים יותר.

מנהיגות מתחילה מבפנים ונובעת מתוך תחושת משמעות, אמונה ביכולת ולקיחת אחריות. פרופ' דרי, מורי וידידי, ממייסדי בית הספר למנהיגות ציבורית באוניברסיטה העברית, מבהיר כי מנהיגות היא בראש ובראשונה ביטוי עצמי, כיוון שמנהיג חייב להיות קודם לכל נאמן לעצמו ולהנהיג את חייו כראוי. מנהיגות, לדבריו, מתבטאת במעשים ראויים ונכונים ואינה תכונה רציפה. עשיית מעשי מנהיגות - להגות, ליצור או לפעול מחוץ לגבולות המוכר כדי להיטיב - היא פוטנציאל הגלום בכל אחד ואחת.

הן האל והן משה רבינו מזכירים לעם כי לא יזכה להיכנס לארץ עקב חטאו, אך אין בכך בכדי לערער על מנהיגותו אשר עליה נאמר בסיום ספר דברים: "וְלֹא-קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמֹשֶׁה". המסר הוא ברור: טעויות, חטאים וכשלים נעשים גם על ידי הטובים ביותר.

בהמשך הפרשה האל מעדכן את משה כי בעתיד העם יחטא ויסור מדרך הטוב ועל כן תפקודנה אותו צרות. יחד עם זאת, האל מבקש להבהיר כי על אף שהדבר חורה לו מאוד יש מקום לתיקון בעולמנו, ועל כן אין זה סוף הקשר בינו ובין עמו. הוא מבקש ממשה להשאיר עדות וכמין הסכם לחיבור הנצחי בינו ובין עם ישראל באמצעות השירה "וְהָיָה כִּי-תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד" (לא, כא), ואכן בפרשה הבאה, "האזינו", אנו נחשפים לשירה זו.

שבת פרשת "האזינו" נקראת בשבת שלפני יום הכיפורים ומכונה לרוב "שבת שובה" ("שובה ישראל עד ה' אלוקיך") על שם ההפטרה הנקראת בה. הסליחה והכפרה עולות כבר מתוך פסוקי השירה, הן הבקשה מהאל לחוס ולסלוח, "צוּר, חָסָיוּ בוֹ", והן ההבטחה של האל לכפרה "וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּו" (לב, מג).

יום הכיפורים הוא זמן סליחה, מחילה וכפרה - שלוש מילים נרדפות אשר כל אחת מהן מגלה רובד נוסף למשמעותה של הסליחה.

השורש ס.ל.ח. מורכבת מאותיות ח.ס.ל, מלשון סוף. בידינו להחליט לסיים את האירוע ובכך לשים סוף לתסכול ולכאב שמישהו גרם לנו בעבר על מנת להתמקד בעתיד.

בשלב גבוה יותר נמצאת המחילה על פגיעה המסבה כאב וצער. למרות הקושי למחול, הימנעות ממחילה עשויה להוביל למצב של לחימה או חלילה מחלה. אנו נדרשים לחפור מעין מחילה בתוך ליבנו הדואב ולהתעקש לראות את האור שבקצה המנהרה. ניתן להגיע לדרגה זו אם מאמינים ומבינים, שלמרות הכאב שחווינו, משום מה היינו חייבים לעבור את האירוע הזה ובסופו של דבר הוא היה לטובתנו.

כפרה (כופר = זה במקום זה) היא הרמה הגבוהה ביותר של סליחה וניתן להשיגה רק אם שני הצדדים מעוניינים בכך. כפרה משמעותה כי במקום המריבה, הכאב והפגיעה תהיה התפייסות, השלמה, קבלה ואהבה - לזאת ניתן להגיע אם לוקחים אחריות על מעשינו ומייצרים דיאלוג מכיל, מתוך אמפתיה ותקשורת בונה.

היכולת להביע חמלה עצמית, לסלוח ולמחול לעצמינו חיונית באותה המידה ובכוחה לרפא את מכאובינו.

בידינו לשנות, לתקן, לעשות טוב. בידנו לבקש סליחה וכפרה. לא פחות חשוב מכך, עלינו לדעת לסלוח, למחול ולאהוב.

חיזקו ואימצו!

 

המדור מוקדש לזכרו של אבי אלי קדושאי ז"ל

 

גמר חתימה טובה!  שבת שלום,

שרונה קדושאי בר-נס

M.A יעוץ חינוכי, MBA מינהל עסקים

יעוץ וליווי מנהלים, מנחה לפיתוח מקצועי

הדרכת הורים, "רימון" מרכז מומחים לטיפול בילד ובמשפחה

 

לשאלות: sharonabar5@gmail.com

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?