דלג לתוכן העמוד
יום רביעי, 22 בספטמבר 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

מעיינות ה"שלחין" של ירושלים

המסלול שלנו עובר בין שרידי חורש ים-תיכוני טבעי, נטיעות יזומות, טראסות חקלאיות, שרידי התיישבות כפרית וכמה מעיינות שכבה: מעין לבן, עין חניה ועין איתמר

שלום, אמר הנסיך הקטן.

שלום! , השיב הרוכל.

רוכל זה עסק במכירת גלולות משובחות המרוות את הצימאון. כל הבולע גלולה אחת לשבוע אינו זקוק עוד לשתייה.

למה אתה מוכר זאת? שאל הנסיך הקטן.

גלולות אלה, הסביר הרוכל, מאפשרות חיסכון ניכר בזמן. המומחים חשבו ומצאו כי בדרך זו אפשר לחסוך 53 דקות בשבוע.

וכי מה עושים ב-53 דקות אלה?

יכול אתה לעשות בהן ככל העולה על רוחך...

כשאני לעצמי, אמר הנסיך הקטן בלבו, אילו היו לי 53 דקות פנויות הייתי הולך לי בנחת אל המעיין...

גם אנחנו נשים פעמינו אל מעיינות השכבה הפורצים בהר. ייקח לנו מעט יותר מ-53 דקות מכיוון שנתעכב מעט בדרך בכדי לגלות מי האנשים שחיו כאן וממה התפרנסו.

מסלול: המסלול שלנו ברכס לבן על הגדה הצפונית של נחל רפאים. משך המסלול כשלוש שעות, זהו מסלול מעגלי, המותאם למשפחות. את הרכב שלנו נשאיר בחניון עין לבן. (בווייז: האקווריום של גן החיות התנ"כי ומשם נמשיך בכביש עד לחניון עין לבן).

ממקום החנייה נטפס במדרגות אל עבר הטרסות ואל עבר הבריכה העמוקה . כדי להגיע לבריכת השכשוך נפנה שמאלה ונעלה מפלס אחד גבוה יותר.

סלע הקירטון במקום צבעו לבן והוא זה שנתן לרכס את שמו – רכס לבן. אם תנסו לחרוץ את הקירטון בציפורן תגלו שהסלע רך מאוד ומזכיר קמח לבן. זהו סלע אטים למים שלא מאפשר למים לחלחל דרכו.

רוב שטח המדרון, שממנו נובעים המעיינות, מכוסה ביער נטוע של אורנים ובחלקים ממנו נמצא גם צומח טבעי חורש ים תיכוני האופייני לא''י: עצים כמו אלון מצוי ואלה א''י, שיחים כמו קידה שעירה, לטם שעיר ומרווני, בתה כגון סירה קוצנית, מטפסים כמו אספרג החורש, קיסוסית ועוד.

 

עין לבן

עין לבן הוא אחד המעיינות המוכרים ביותר בהרי ירושלים. מי המעיין זורמים דרך נקבה באורך של 25 מטר ומשם בתעלה עד לשתי בריכות אגירה. האחת משמשת כיום כבריכת שחייה (עומקה 2 מטר), והשנייה כבריכת שכשוך המתאימה יותר לילדים קטנים (עומקה 1 מטר).

בעבר סיפק המעיין מים לערוגות השלחין שהוקמו על הטראסות החקלאיות שמתחת לו. מקור המילה "שלחין" הוא מכיוון שלחלקות אלה היו "שולחים" את המים בתעלות. המים נאספו במהלך הלילה בבריכות האגירה ומהן הובלו אל החלקות. בסביבות המעיין, נשמרה היטב מערכת מרשימה של טראסות, שבה צומחים עצי בוסתן כגון אגוז מלך, זית, שקד ותאנה. עצי הבוסתן יוצרים פינות מוצלות המאפשרות לפקנק ולבלות זמן בחיק הטבע.

עם סיום הרחצה נרד חזרה במדרגות לכיוון החניון ממנו נמשיך דרומה בשביל עפר מסומן באדום. נחצה את נחל רפאים ואת פסי הרכבת עד לעין חניה.

 

עין חניה

עין חניה נובע מעל אפיק נחל רפאים למרגלות הכפר אל-וולאג'ה ורכס הר גילה. זהו אתר של רשות הטבע והגנים שנפתח לקהל לפני כמה חודשים והכניסה בתשלום (מקום מוסדר עם שירותים).

במהלך עבודות פיתוח במקום, נחשפו בריכות מים ומערכת מים מהמרשימות שנמצאו בארץ, בריכות אגירה ומזרקת מים מפוארת (נימפאון) המהווה רמז לכך שהמקום שימש כאתר פולחני לפני 1500 שנה. כמו כן, התגלו ממצאים מימי הבית הראשון: שבר כותרת בסגנון אופייני למבנים של מלכי בית ראשון, ומטבע כסף נדיר מהמאה ה-4 לספירה.

במקום נערכו פעולות שימור: שוחזרה מערכת המים מנקבת המעיין לנימפאון, שוקמו הטרסות ושוחזרה חקלאות שלחין בטרסות התחתונות.

לעיתים נוכל לראות תיירים אתיופיים, המגיעים למקום ועורכים בו טקס דתי. ע"פ אמונתם, כפי שסופר בברית החדשה, כאן הטביל פיליפוס הנוצרי את שר האוצר של מלכת כוש (אתיופיה).

 

עין איתמר

מעין חניה נחזור ונחצה שוב את נחל רפאים לכיוון עין איתמר.

נלך על ציר שביל ישראל, נפגוש בטרסות חקלאיות המאפיינות את כל אזור הרי ירושלים. הקדמונים בנו את הטרסות מאבני המקום, הגביהו את קירותיהן ויצרו מעין אדניות שהתמלאו באדמת סחף ואפשרו לגדל גידולים חקלאיים במקום.

בפי אנשי הכפר הערבי וולאג'ה, שחיו כאן, נקרא המעיין עין אל בלאד (מעין הכפר) והם השתמשו במימיו להשקיית החלקות החקלאיות. הכפר המקורי שכן על רכס לבן, על גדה הצפונית של נחל רפאים באזור עליו בנויים היום המושבים אורה, עמינדב והאזור המעיינות בו אנו מטיילים. בעקבות מלחמת העצמאות עברו תושביו לגדה הדרומית של הנחל לאדמות שהיו בבעלותם ובנו שם בשנות ה-50 את וולג'ה "החדשה".

החקלאות בגדה הצפונית של הנחל ננטשה בהדרגה והצמחייה הטבעית, החורש הים תיכוני, התחדשה. כך אנו פוגשים אלה א''י, שיחי לוטם, מטפסים כמו קיסוסית וצמחים האופייניים לסלע הקרטוני הלבן: אזוב מצוי, שומר, זוטה לבנה. בטרסות נותרו עצים שניטעו בידי תושבי בכפר כמו זיתים, גפנים, שקד ועוד.

נמשיך בשביל עד שנגיע לעין איתמר, על שם חסיד ברסלב, איתמר דורון ז"ל, שנרצח כאן בפיגוע בשנת 1998, ובקיר שמאחורי המעיין חקוק לוח זיכרון לזכרו.

מעיין השכבה הזה נובע בתוך נקבה באורך 10 מטרים. מי המעיין הקרירים זורמים לבריכת אגירה ומזמנים רחצה במיוחד בימי הקיץ החמים. המקום משמש אף מקווה טבעי ורבים הפוקדים אותו.

מכאן נחזור חזרה לחניון עין לבן. המעוניינים לוותר על ההליכה יכולים להגיע לחניון עין לבן ולהנות ממי המעיינות בו, או לעין חניה.

 

(המדור נכתב ונערך ע"י גלי שבת ברזני בחסות ברזני נדל"ן)

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?