דלג לתוכן העמוד
יום ראשון, 29 בנובמבר 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

מצודה מתקופת השופטים התגלתה סמוך לגלאון

חוקרים: המצודה נבנתה לפני 3200 שנה כחלק מהניסיון הכנעני להתגונן מהפלישה הפלשתית לאזור החוף והשפלה

מזכרת מימי השופטים. ‏‏המצודה על רקע שפלת החוף הדרומי (צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות)

מצודה כנענית מאמצע המאה ה-12 לפנה"ס, ימי השופטים התנ"כיים, נחשפה בחפירות רשות העתיקות ובני נוער ביער גוברין, סמוך לקיבוץ גלאון, שעל גבולה המערבי של מטה יהודה. בימים אלה נפתח האתר לביקור קהל ללא תשלום, בשיתוף פעולה של רשות העתיקות וקרן קימת לישראל.
הארכיאולוגים סער גנור ואיתמר וייסביין מרשות העתיקות: "המצודה שגילינו מספקת הצצה למציאות הגיאופוליטית המתוארת בספר שופטים, בה נאבקים הכנענים, הישראלים והפלשתים זה בזה. בתקופה זו, ארץ כנען נשלטה על ידי המצרים, ותושביה היו בני חסותם. אלא שאז, במהלך המאה ה-12, הופיעו שני שחקנים מרכזיים נוספים באזור: הישראלים והפלשתים, ובכך החלה סדרת מאבקים טריטוריאליים עקובי דם. בני ישראל התישבו ביישובים לא מבוצרים בשדרת ההר המרכזית, והפלשתים, מצידם, צברו כוח רב באזור מישור החוף הדרומי והם מקימים ערים גדולות באשדוד, אשקלון, עקרון וגת”.

בחפירה השתתפו עשרות בני נוער ומתנדבים (צילום סער גנור רשות העתיקות)

ככל הנראה, מסבירים החוקרים, בניסיון לכבוש שטחים נוספים, הפלשתים התעמתו עם המצרים והכנענים על קו הגבול, שעבר, ככל הנראה, בין ממלכת גת הפלשתית לממלכת לכיש הכנענית בנחל גוברין. נראה, שמצודת גלאון הוקמה מתוך ניסיון כנעני/מצרי להתמודד עם המצב הגיאופוליטי החדש.
באמצע המאה ה-12 לפנה"ס נטשו המצרים את כנען, ושבו למצרים. עזיבתם הביאה לחורבן אדיר של הערים הכנעניות שנותרו ללא הגנה - חורבן לו אחראים, ככל הנראה, הפלשתים.

לדברי גנור ווייסביין, "סיפורי השופטים במקרא ממחישים בצורה ברורה את המציאות הגיאופוליטית המורכבת ואת המאבק על שטחי שליטה, בהתארגנות המחודשת של הכוחות הפוליטיים בארץ ישראל. תכנית המצודה מוכרת מאתרים נוספים שנחפרו בארץ, וזוהו כ'בתי מושל' מצריים. המצודה הוקמה במיקום אסטרטגי, שממנו ניתן היה לצפות על הדרך הראשית שעברה לאורך נחל גוברין – דרך שחיברה בין מישור החוף לשפלת יהודה”.
גודלה של המצודה 18× 18 מ"ר ובארבע הפינות ישנם מגדלים. בכניסה אל המבנה השתמר סף כניסה אדיר בגודלו, שנחצב מאבן אחת שמשקלה כ-3 טון. בחלק הפנימי של המצודה היתה חצר שרוצפה בלוחות אבן ובמרכזה עמודים. משני צידי החצר סודרו חדרים. בחדרי המצודה נחשפו מאות כלי חרס, חלקם שלמים, ובהם כלים מיוחדים כמו קערה וספל, ששימשו ככל הנראה לפולחן ומספר רב של קערות. חלק מהן, יוצרו בסגנון המחקה קערות מצריות.

תרשים המצודה בגלאון (צייר: איתמר וייסביין)

שרידי המצודה נחשפו בעזרת תלמידי מגמת לימודי ארץ ישראל מבית הספר הרב תחומי בבאר שבע, חניכי המכינה הקדם צבאית נחשון, ומתנדבים רבים. זאת, כחלק ממדיניות רשות העתיקות לקרב את הציבור הרחב, ובפרט את הדור הצעיר, לארכיאולוגיה.
לדברי טלילה ליבשיץ, מנהלת מחלקת קהילה ויער במרחב דרום בקרן קימת לישראל, "מצודת גלאון מספקת הצצה מרתקת אל סיפורה של תקופה עלומה יחסית בהיסטוריה של הארץ, והיא מהווה אטרקציה תיירותית וחווייתית למבקרים במקום. המצודה מצויה ביער גוברין והיא הוכשרה לביקור לקהל הרחב ביחד עם מרחב דרום של קרן קימת לישראל. במקום הוקם חניון ושלטי הסבר להעצמת החוויה הארכיאולוגית בחיק הטבע וביערות קק"ל”.

ביום ג' הקרוב, 25.8.2020, נפתח האתר רשמית לקהל הרחב בכפוף למגבלות התו הסגול. פרטים באתר קק”ל.
 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?