משרד החקלאות מקדם הקמת מערכות סולאריות בשטחים החקלאיים

שיתוף פעולה בין משרד האנרגיה ומשרד החקלאות מציע לחקלאים "לגדל" בשטחים המניבים גם מערכות סולאריות. בשלב זה מדובר בפיילוט ניסיוני שצפוי להימשך 2-5 שנים

האם בקרוב, נתחיל לראות פאנלים סולאריים צומחים בין השתילים, המטעים והחממות החקלאיות? פרויקט משותף של משרד האנרגיה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר מקדם קבלת הצעות להקמת מתקני חלוץ של ייצור אנרגיה סולארית על שטחים חקלאיים, תוך הסדרת המסגרות התכנוניות הקיימות באופן שיאפשר מבחינה תכנונית את השינוי.

בשלב זה מבקשים שני המשרדים לקבל הצעות מיזמים ומגופים חקלאיים להקמת מתקני חלוץ בשטחים חקלאיים בכל רחבי הארץ, אשר יועברו לקבלת אישור המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והחקלאות.

על ההצעות של היזמים לכלול שני חלקים: הצעה להקמת מתקן חלוץ, ולצדה, הצעת מחקר מלווה לבחינת ההיתכנות של חקלאות מניבה באופן מיטבי.

על מנת לקדם את הפרויקט, ההצעות שייבחרו על ידי שני המשרדים יטופלו רגולטורית באופן מרוכז מול הרשויות השונות כגון: רשות החשמל, מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל. במשרדי האנרגיה והחקלאות ופיתוח הכפר מצפים לקבל הצעות מיזמים רבים, במגוון של אזורים גיאוגרפיים בארץ וכן במגוון של גידולים חקלאיים.

מהלך זה הוא צעד שמקדם משרד האנרגיה במסגרת החלטת הממשלה להגדלת היעד לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ל-30% בשנת 2030. המשרד הקים חמישה צוותי עבודה בין משרדיים במטרה לייעל את דו השימוש בקרקע לייצור חשמל במגוון שימושים. אחד מצוותי העבודה שהוקמו כחלק מהחלטת הממשלה, עוסק, כאמור, בתחום האגרו-וולטאי, והוא הוקם בהובלת משרדי החקלאות ופיתוח הכפר והאנרגיה, ובשיתוף משרדי הממשלה השונים והשלטון המקומי. במסגרת עבודת הצוות, עלה הצורך לבחון את השילוב בין פעילות חקלאית לייצור חשמל, כמו גם הצורך להסדיר את התחום.

מתקן אגרו פוטו וולטאי הינו מתקן פוטו וולטאי לייצור חשמל, אשר משלב פעילות חקלאית לאורך כל שנות ייצור החשמל בחיי המתקן. מתקנים אגרו-וולטאים מאפשרים סינרגיה גבוהה בין חקלאות לייצור חשמל, כך ששני הצדדים יוצאים נשכרים – מחד, חשמל מיוצר בלי לגזול שטחים פתוחים נוספים, ומאידך, הצללה שתתרום לשיפור התנובה החקלאית ואיכותה, או אפילו תתרום לפיתוח גידולים באזורים שקודם לכן לא התאימו לגידולם.

תועלות נוספות שיש לשילוב של מתקנים סולאריים בגידולים חקלאיים: ייעול צריכת המים באופן חכם, הפעלת אגרי-טק לדוגמא חיישני לחות, התקנת מנגנונים לצמצום נזקי קרה וחמסין וכיו”ב. חשוב לציין גם כי הפקת החשמל המשולבת בגידולי השדה מייצרת ודאות כלכלית לחקלאי, בייחוד בעידן של שינויי אקלים תכופים ואירועי קיצון הפוגעים בתנובת הקרקע.

מנהלת הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ד"ר רותי פרום-אריכא: "משרד החקלאות ופיתוח הכפר מבקש לעודד הקמת מתקני חלוץ על מנת לוודא כי ניתן ואפשרי להבטיח קיומה של חקלאות מיטבית בשילוב עם המתקן הפוטו-וולטאי ולמשך שנות קיומו. מחובת המשרד לפעול למניעת פגיעה בכושר ייצור המזון המקומי. הצלחת השימוש במתקני החלוץ על גבי קרקע חקלאית תבטיח פיתוח בהיקף מסחרי של מתקנים אגרו פוטו-וולטאיים ברחבי הארץ, שבצדם מתקיימת חקלאות מיטבית. הצלחת השימוש במתקני החלוץ על פי שיטה של דו שימוש היא המפתח הנכון לקידום טכנולוגיות אנרגיה במרחב הכפרי".

בשיחה עם "בקיצור" אמרה ד"ר אריכא כי מתקני החלוץ הם פרויקטים קטנים יחסית, בהיקף של 15 דונם לגידול, שיוקדשו למחקר ויכללו שטח שייקורה על ידי הסולארי וחלקות ביקורת. השטח הכולל של המיזם המחקרי יעמוד על 1000 דונם. משרד האנרגיה יקצה מכסות של אנרגיה פוטו-וולטאית ובהמשך משרד החקלאות ייכנס למחקר מלווה באמצעות המדען הראשי. במשרד החקלאות טוענים כי חברות המתמחות בהקמת מתקנים פוטו-וולטאיים ישמחו לממן את הקמת המתקנים הללו.

"המגמה היא לעבור לעולם אגרו-פוטו-וולטאי (אגרו-וולטאי). העולם הזה חדש לנו. יש לנו חששות מהתאמת הפנלים הסולאריים לצרכים החקלאיים ולכן אנחנו צריכים תקופת מחקר", הסבירה ד"ר פרום-אריכא, “חייבים לקשור את הפרויקטים האלה במדידה ותפוקה אחר התנובה החקלאית והכוונה לחפש מקומות פעילים. זה יקודם במשבצות חקלאיות על ידי האגודות החקלאיות. לא תהיה הוצאה של הקרקע מהמשבצת. היזם של מתקן החלוץ יקבל רישיון ל-25 שנה ותקופת המחקר תהיה 2-5 שנים”.

לדבריה במשרד בוחנים את התאמת הפרויקט לגידולים חקלאיים שמשתמשים בקטיף ידני, כדוגמת כרמי בוטיק למיניהם. בהקשר ליכולת של הפרויקט להשתלב במטה יהודה אמרה: “להקמת מערכות פוטו-וולטאיות, יש גם שיקול סביבתי ובאזור מטה יהודה יש רגישות נופית גבוהה ואנו צפויים להיתקל בחסם סביבתי ונופי. אפשר ופרויקטים מסוג זה מתאימים יותר לשפלת יהודה שהיא פחות רגישה".

ממשרד החקלאות נמסר כי בימים אלה מתנהלת עבודת מטה עם רמ"י על החלטה שתאפשר את הדו-שימוש הזה ומול מינהל התכנון על עדכון תמ"א שתאפשר הוצאת היתרים.

ד"ר גדעון פרידמן, המדען הראשי בפועל במשרד האנרגיה, ציין כי, "המשרד פרסם לאחרונה תכניות ארוכות טווח להפחתת פליטות של 80% במשק האנרגיה עד לשנת 2050, ביחס לשנת 2015. המרכיב המרכזי בתכנית הוא הסתמכות על ייצור סולארי בדו שימוש בקרקע במקומות שונים כגון גגות, מחלפים, בריכות דגים, בתי עלמין ועוד. בחינת הפוטנציאל של דו שימוש בקרקע בה יש גידולים חקלאיים והיכולת להטיב הן עם התנובה חקלאית והן עם ייצור האנרגיה, הם שחקני מפתח בעמידה ביעדים אלה".