משרד הקליטה

כ-3000 תושבים מהדרום ומהצפון נקלטו במהלך המלחמה במתקני קליטה ברחבי מטה יהודה. עובדי המועצה במערך החירום היו שם וקיבלו את פניהם

החל מבוקר פריצת מלחמת "חרבות ברזל"  ביום שבת (7.10) הופעל במטה יהודה מערך חירום, אשר חלק מתפקידיו הוא ניהול קליטת אזרחים הנאלצים להתפנות מבתיהם וזאת במסגרת בתי המלון הפועלים ברחבי המועצה ומתקני קליטה נוספים. מאז ועד עתה, שלושה שבועות אחרי פרוץ המלחמה, פועל מערך החירום של מטה יהודה בקליטה וטיפול במפונים.

מערך החירום של מטה יהודה מבוסס על עובדים מסורים שהם כיום הפנים, היד החמה והאוזן הקשבת למי שלא שפר גורלם ונאלצו לנטוש את בתיהם ואת קהילתם, חלקם חוו חוויות זוועה, שרויים באבל על אובדן בני משפחה, מתמודדים עם חרדה לקרובים שהם פצועים בגופם או בנפשם ונמצאים במתח עצום בנוגע למי שמוגדרים כנעדרים או שבויים בעזה.  

"פוגשים אנשים מדהימים"

רוני עירון (משמאל) ואחותה התאומה יעל

רוני עירון תושבת מוצא עלית, היא מנהלת מחלקת התיירות והחקלאות במועצה. בחירום, רוני אחראית על ניהול מערך קליטת המפונים בכל המלונות במטה יהודה. למעשה, בימי השגרה יש לרוני מעצם תפקידה קשר רציף עם עובדי בתי המלון שבמרחב דבר המשפר את היכולת לתרגל נהלים בשעת  חירום.

בימים הראשונים עסקה רוני יחד עם צוות עובדי המועצה בקליטה של תושבי הדרום במלונות, בשיתוף פעולה הדוק עם הישובים הסמוכים להם. מערך הקליטה כולל הקמת צוותים אשר נותנים מענה ראשוני ומתמשך לכל צרכי המפונים ובכל מלון מותאם מערך הקליטה למפונים שנקלטו. הצווים בודקים מהם הצרכים הרפואיים, הרגשיים והחינוכיים הנדרשים ופועלים לתת תשובות בסיוע עובדי אגף הרווחה במועצה.

אחד הרגעים המרגשים שהיה לרוני הוא המפגש עם אחותה התאומה יעל, תושבת נתיב העשרה. "בשבת התעוררתי בבוקר כדי לצאת למסלול הריצה השגרתי שלי, התעוררתי קצת מאוחר, הרמתי את הטלפון בכדי להודיע לשותפות שיתחילו ואצטרף ואז קיבלתי הודעת הקפצה למרכז ההפעלה במועצה. לא הבנתי מה קורה, הדלקתי את הטלוויזיה והבנתי שיש בלאגן בדרום. מיד התקשרתי ליעל אחותי שגרה בנתיב העשרה ולא היה מענה. הערתי את ההורים שלי, שאלתי אם מישהו שמע משהו ואף אחד לא הצליח ליצור קשר ולהבין מה קורה. שעה אחר כך התחילו אזעקות במוצא. בהמשך היום, מישהו מבני המשפחה כותב בקבוצה: יעל כתבה שהכל בסדר שהם בממ"ד. בהמשך יעל כתבה שאין חשמל ושנגמרת לה הבטרייה. הרגשתי לחץ, פחד, הדחקה ועדיין לא מבינים לגמרי מה קורה. כל הזמן הזה היינו במתח נוראי, בשעות הערב קיבלנו תמונה של יעל נוהגת ברכב, ושעה אחר כך הם הגיעו למלון. הרגע הזה שאתה יודע שהכל בסדר ושכולם כאן היה מאוד משחרר. רק לאחר מספר ימים באמת הבנו באיזה פחד הם היו. אשל, בעלה של יעל הוא חבר כיתת הכוננות בנתיב העשרה".

"הלב ברגעים האלה מתכווץ נוכח הסיפורים אבל גם מיד מתרחב", עוברת רוני לספר על הימים מאז פרוץ המלחמה, "אנחנו פוגשים כל יום אנשים מדהימים שעוברים חוויה מאוד מורכבת אך יחד עם זאת מנסים להפיק את המיטב ואפילו מחזקים אותנו. אני מלאת הערכה מעומק הלב לעובדי המועצה המסורים, למנהלי המתקנים במלונות, למנהלי המלונות ולעובדים שעובדים מסביב לשעון בכדי לתת מענה לכל בקשה ויוזמה. תודה למתנדבים שפועלים איתנו יד ביד לאורך כל התקופה ולישובים הקולטים אשר עושים הכל בכדי לתת מענה על כל הצרכים ואף מעבר לכך".

"לתת תחושת בית"

טספאי בישאו, עובד כרכז להבה למען נוער במגזר הכפרי במחלקת הנוער שבאגף חברה וקהילה במועצה, נשוי ואב לילדים ומתגורר בנווה אילן.

מרגע פריצת המלחמה עובד טספאי כמנהל מתקן הקליטה במלון נווה אילן. תפקידו להיות נוכח במקום, לקלוט את המפונים אל המלון, לדאוג להם לכל בקשה קטנה וגדולה ולהוות להם כתובת, כדי שיידעו שיש מי שדואג להם עכשיו.

"המבט בעיניים של המפונים מהדרום שהרגע נתלשו מביתם ומסביבתם הוא מטלטל", מספר טספאי מספר אחרי יותר מ- 20 יום בתפקיד, "אני פוגש משפחות רבות אימהות, ילדים ותינוקות לרוב ללא האבות. אני מנסה לתת לכל אחד ואחת יחס אישי חם, לפעמים רק אוזן קשבת, לפעמים רק לספק צורך בסיסי חבילת חיתולים או מגבונים ולפעמים רק להיות שם ולתת להם תחושת בית. המפונים מאוד מעריכים את זה שאנחנו שם, שרואים אותם ושיש להם כתובת".

כוחות אדירים

שירן אשרף מיכאלי, מנהלת מחלקת הנוער באגף חברה וקהילה במועצה, נשואה ואמא לילדים, תושבת צור הדסה. בחירום שירן מנהלת את מתקן הקליטה במלון יערים במעלה החמישה.

שירן קיבלה את התושבים שפונו למלון, סייעה להם להתמקם ולהכיר את בעלי התפקידים במקום, היא מהווה אשת קשר קבועה למפונים בכל נושא ועניין ודואגת לפעילויות ההפגה לילדים במתקן.

"צו השעה מחייב את כולנו לסייע ולהושיט יד. נפלה בחלקי זכות גדולה להיות חלק מהמערך המסייע לקהילות של מפונים מיישובי הדרום. מתוך התופת הגדולה שעברו הקהילות שבהם אני פוגשת כאן במקום, אנו רואה קהילות מדהימות עם כוחות אדירים במצב בלתי אפשרי. עבורי הם והן גיבורים וגיבורות אמיתיים: ילדים, ילדות, נערים, נערות, הורים, נשים וקשישים כולם וכולן גיבורי השעה".

נחישות עצומה

טל גורני, מנהל ״הרשות לביטחון קהילתי״ באגף שירות ואסטרטגיה במועצה, נשוי ואב לשניים, מתגורר במושב אבן ספיר. בחירום טל מנהל את מתקן הקליטה במלון רמת רחל. לדבריו, הוא מהווה כתובת ואיש קשר לנציגי המפונים מול המועצה במטרה לתת מענה מקצועי, מדויק ומחבק.

״קשה לכולנו לעכל את גודל האסון ולהבין את ממדיו, לא יודע אם בכלל נצליח בתקופה הקרובה. אלו ימים של אבל לאומי, האישי פה לא חשוב כלל. וכשם שגודל האסון הוא רב ממדי כך אני זוכה לפגוש אנשים ממגוון גילאים עם מגוון סיפורים ומגוון של דעות ותחושות. ההירתמות לבחור בשגרה ולדבוק בחיים מורגשת בכל הזדמנות. אני רוצה לומר בגאווה שעל אף מציאות קשה זו, החברה הישראלית מפגינה עוצמה אדירה, ערבות הדדית ונחישות עצומה. כולנו מבינים היום כי הדרך היחידה לנצח את אויבינו מדרום ומצפון היא באמצעות עמידה איתנה באתגר ממושך, תוך שמירה על חוסן פנימי, אישי ולאומי. אנו יודעים היום מעל לכל ספק כי רק ביחד ננצח!".

שליחות ועבודת קודש

אורה מרדכי, מנהלת מחלקת בתי ספר יסודיים במנהל החינוך במועצה, אמא לשלושה וסבתא לששה נכדים, מתגוררת במושב אביעזר. בחירום היא מנהלת מתקן הקליטה למפונים במלון "לוגוס" ביד השמונה. לדבריה בסיוע גורמים נוספים היא עוסקת בגיבוש מענים על פי הצרכים שעולים מהשטח - מענים פסיכולוגיים, חינוכיים והפעלות שונות.

"קלטנו מאות מפונים ממקומות שונים. הימים קשים ומורכבים, מפונים שהגיעו עם סיפורים קשים, טראומות וחרדות. בימים הראשונים היינו אוזן קשבת לקשיים, לפחדים, לדאגות ונוצרו קשרים אישיים ובמהלך הזמן אנו כמו משפחה אחת גדולה. אט-אט הצלחנו ליצר סדר יום מאורגן לילדים ולמבוגרים. הבנו מהר מאוד שגם המפונים זקוקים לעשייה משמעותית ותוך כדי תנועה יצרנו מערך התנדבות מתוך המפונים. גננות החלו להפעיל את גן הילדים, אימהות התנדבו במטבח ומסייעות בבישולי הארוחות ובשטיפת כלים ועוד".

" העשייה מאוד משמעותית ואינטנסיבית סביב השעון, סרט רץ ללא הפוגה", מוסיפה אורה, "אני רואה בכך שליחות ועבודת קודש. זו הזדמנות להודות לשותפים לדרך - הנהלת המלון שלא מחסירים מאיתנו דבר ונרתמים בכל עת לתת מענים, המתנדבים הרבים יחד עם עובדי המועצה, התושבים ופיקוד העורף."

מפגש עוצמתי ומאתגר

ברק כץ, יועץ התיירות של המועצה, נשוי, ואב לילדים, מתגורר בגבעת ישעיהו. בחירום הוא מנהל את מתקן הקליטה במלון שורש.

"עזרה למשפחות שעברו חוויה קשה וטראומטית היא מספקת מאוד ומאפשרת מפגש עוצמתי ומאתגר. הטיפול כולל את כל הצרכים של המפונים, החל מדאגה לטיפול רפואי ונפשי ועד עזרה בחוסרים של ביגוד, ציוד כללי ואוכל. אחת המפונות במלון שורש, הגיעה כשהיא בסוף ההיריון וכבר ילדה במזל טוב בת, אירוע שהכניס קצת אור ונורמליות למצב מאוד מורכב. שנדע ימים טובים ובשורות טובות", אומר ברק.

ברק מציין לחיוב את הסיוע שמעמיד מושב שורש למשפחות המפונים, את התמיכה והעזרה בכל מה שצריך ואת גן האירועים הסמוך "דסטינו" שמסעיד בהתנדבות את כל המפונים.

הקשבה למכלול הצרכים

תמר משולם, רכזת אמנות, במרכז לאומנויות יד חריף, בזוגיות ואמא, מתגוררת במושב לוזית. בחירום היא מנהלת את מתקן המפונים במרכז החינוכי רמות שפירא, אשר במושב בית מאיר.

"ברמות שפירא נקלטו משפחות צעירות, דתיות, בחלקן מרובות ילדים", מספרת תמר, "הקהילה התארגנה להפעלת מסגרות חינוכיות, ניהול הפעלות מבחוץ, מינון התרומות והקדשת זמן משפחתי. מיקדתי את התפקיד שלי בהקשבה למכלול צרכי הקהילה, תוך רגישות לאופייה, בכדי לקשרה בצורה הנכונה לגורמים המטפלים, בכל תחומי החיים (בריאות, בטחון, רווחה, חינוך ועוד). מצאתי את עצמי נחשפת לתהליך מואץ של התגבשות פנים-קהילתית. למתנדבים ולתורמים עתירי רצון טוב, לנציגי ממסד שפועלים ברגישות, ולצוות אירוח מסור בבית הזמני. אני חלק ממערכת מובנית, שכל כולה תמיכה כנה במפונים, ועל כך אני מודה למועצה."

עבודה מדהימה

תושבי הדרום שיבחו ברשתות החברתיות את הקליטה במטה יהודה. "מועצה אזורית מטה יהודה על כל אגפיה קיבלה אותנו בזרועות פתוחות ויוצאים מגדרם לתת לנו את כל מה שאנחנו צריכים אין עליכם", נכתב בפוסט אחד, ו"נחשפתי מקרוב לעבודה המדהימה שנציגי המועצה עושים במלונות. ראש המועצה וחברי המושבים צריכים להיות גאים בכם", נכתב בפוסט אחר.

במועצת מטה יהודה ביקשו להודות לכל עובדי מערך החירום המועצתי, למנהלי המתקנים לקליטת המפונים, לכל עובדי המלונות ברחבי המועצה וליישובים שהתגייסו יחד למאמץ הלאומי לסייע בקליטה למי שנאלצו לנטוש את בתיהם בזמן המלחמה.