דלג לתוכן העמוד
יום שני, 19 בנובמבר 2018
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

מתנה לשנת ה-70: "שביל הסנהדרין" האינטראקטיבי

במהלך הכשרת "שביל חכם" ראשון מסוגו בגליל מצאו התלמידים סמל ישראל: נר שמן בן 1400 שנה הנושא את סמל מנורת בית המקדש

נר עם מנורת שמונת הקנים שנחשף בחפירות הכנת השביל. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

לרגל יום העצמאות, רשות העתיקות חושפת לציבור את שביל הסנהדרין – שביל אינטראקטיבי יחיד מסוגו שמכשירים וחופרים אלפי בני נוער, ומוגש למדינה לכבוד שנת עצמאות ה-70. השביל ילווה באתר אינטרנט אינטראקטיבי יחיד מסוגו בארץ, שישמש כ"מדריך שביל עצמאי" זמין בנופים המרהיבים של הגליל, ויציע חווית טיול אחרת למשפחות, ליחידים ולקבוצות.
השביל משתרע על פני הגליל התחתון ואורכו כ-70 ק"מ (בחמישה מקטעי הליכה). הוא מוקדש ל- 70 ענקי העם - חכמי הסנהדרין, אשר שיקמו את עם ישראל אחרי כשלון מרד בר כוכבא, ומוגש למדינה ולאזרחיה כשי לשנת ה-70, בסדרת פעילויות חינמיות לאורך המסלול ובאירועים בהשתתפות אלפי תלמידים. מידע בדף הפייסבוק "שביל הסנהדרין – העמוד הרשמי".
לאורך השביל הוצבו עשרות אבני דרך גדולות "חכמות" שיקפיצו מידע שימושי רלוונטי ופעילויות היישר לטלפונים הניידים של המטיילים. אתר האינטרנט האינטראקטיבי, ש"מתכתב" עם האבנים, מציע מידע על ההיסטוריה הקרובה והרחוקה של הגליל, הצמחיה והחי, הנופים, התצפיות והאטרקציות. האתר, שנמצא בשלבי בנייה מתקדמים, פעיל כבר היום, וכבר עכשיו ניתן לטייל איתו בחלקים מהשביל.
פרויקט הדגל החינוכי-תיירותי של רשות העתיקות מתבצע בשיתוף עם משרד ירושלים ומורשת-פרויקט ציוני דרך, משרד האוצר, מנהל חמ"ד ואגף של"ח במשרד החינוך, עיריות, מועצות מקומיות ואזוריות, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, ועוד.

התלמיד עילאי יונה מזכרון יעקב עם המטבע של סולימן המפואר. צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

שיקום אחר חורבן


 

לאחר מרד בר כוכבא בשנים 132-135 לספירה והחורבן שהמיט על ארץ ישראל, עברה הסנהדרין לגליל, היא התיישבה באושה, ולאחר מכן בשפרעם, בבית שערים ובציפורי, עד שהתמסדה בטבריה. בחפירות ארכיאולוגיות בחורבת אושה, מחוז ילדותו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, גילו התלמידים דרישות שלום מימי הסנהדרין: עדויות לתעשיית הזכוכית כפי שסופרה גם בכתובים, וחפצי נוי מלפני 1800 שנה.

הפתעה גדולה במיוחד בחפירות השביל היתה מציאת נר שמן שלם מעוטר בסמל המנורה, המתוארך לתקופה הביזנטית או האומאית. לדברי ד"ר עינת עמבר-ערמון, ארכיאולוגית רשות העתיקות ומומחית לנרות חרס עתיקים, "להבדיל מסמל המדינה העכשווי, שבו מנורת בית המקדש מופיעה כבעלת שבעה קנים ובסיס אחד רחב, המנורה שנחרתה על הנר הקדום הינה בעלת שמונה קנים ובסיס בעל שלוש רגליים. מציאתו של נר מעוטר במנורה - סמל לעם היהודי, ללא ספק מרגשת, במיוחד באתר בעל מורשת כה מיוחדת במסגרת שביל הסנהדרין".
תגלית מרתקת אחרת בחפירות השביל היתה של תלמיד תיכון המושבה, עילאי יונה מזכרון יעקב, שחשף בשביל מטבע זהב (המטבע השלישי הקיים באוצרות המדינה) שעליו כתובת של בונה חומות ירושלים, סולימן המפואר.
מסלול שביל הסנהדרין, המחולק למקטעים לנוחיות המטיילים, חוצה את הגליל על אתרי הטבע והנוף המרהיבים שבו, דוגמת נחל ציפורי, יודפת, הארבל, הר עצמון, ועוד.
לדברי ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, "השביל החדש והממצאים לאורכו הם חגיגה לאזרחי ישראל לרגל שנת ה-70 ומתנה מאלפי בני הנוער שמשקיעים בו את מרצם. זהו פרויקט דגל שמחבר את דור העתיד למורשתו ולמנהיגי העם הגדולים ומעוררי ההשראה".

לדברי יאיר עמיצור, ארכיאולוג רשות העתיקות והוגה רעיון השביל, "שביל הסנהדרין הוא פרויקט ענק המאגד בתוכו ערכי טבע, סביבה, היסטוריה, ומפגש תרבויות של כל אוכלוסיות הגליל בימינו. אין בארץ עוד שביל אינטראקטיבי מהסוג הזה, ומבחינה זו אנחנו, הארכיאולוגים, עושים הסטוריה".

מטבע של סולימן המפואר. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?