דלג לתוכן העמוד
יום שלישי, 19 באוקטובר 2021
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

"נבחרתי לוועד העובדים לגמרי בטעות"

28 שנים היה משה דוד יו"ר ועד העובדים של המועצה האזורית מטה יהודה ובראיון ל"בקיצור" הוא מתגאה בכך שלא נאלץ מעולם לממש את האיומים לשבות: לא רציתי להיות איש של הפגנות ועימותים


 

יו"ר ועד העובדים של המועצה האזורית ב-28 השנים האחרונות, משה דוד, פורש מתפקידו. בראיון ל"בקיצור" הוא מספר על אנקדוטות מתקופת שירותו בוועד העובדים ומצהיר כי החיידק הפוליטי עדיין בוער בו והוא מתכוון להשתלב בפעילות הציבורית של מטה יהודה גם בהמשך.

משה דוד, תושב מושב נווה מיכאל, הצטרף למועצה האזורית מטה יהודה בשנת 1979. על הנסיבות שבהן מצא את עצמו כעובד מועצה הוא מספר: "השתחררתי באוגוסט 1976 ועסקתי בהובלות והסעות. יום אחד הגעתי למועצה וראה אותי סדרן התחבורה אהרון סחראי ושאל אותי מה קורה איתי. אמרתי לו שאם הוא נותן לי אוטובוס, היום בערב אני מצטרף למועצה. בערב הוא שלח לי אוטובוס עם אחד הנהגים. לא הכרתי את האוטובוס וחששתי להתחיל לנהוג בו. הנהג אמר לי בוא תעלה על האוטובוס, עשינו סיבוב במושב ואז הוא לקח את מכשיר הקשר ומודיע לסחראי – נהג עשר ! וככה נעשיתי נהג הסעות במועצה, זה היה ב-1979".

- ואיך נעשית נבחר ציבור?

"זה סיפור משעשע. יום אחד, אחרי שלושה חודשים שאני נוהג באוטובוס, אני מגיע לבניין המועצה ורואה המולה של אנשים, שאלתי מה קורה אמרו לי – נרשמים לבחירות לוועד. לא חשבתי הרבה, מיד הוספתי את השם שלי לרשימת המועמדים. ושכחתי מזה. אחרי שבועיים מתקשרים אלי בערב ומודיעים לי שהמועמד "משה דוד" קיבל את מירב הקולות מבין כל המועמדים לוועד (צוחק). ומיד לאחר מכן מתקשר מישהו אחר ואומר לי: נבחרת בטעות לוועד".

- מה הייתה הטעות?

"הסתבר, שבמועצה היה עובד ותיק, שגם שמו היה משה דוד, אז מנהל מחלקת הספורט. הוא היה אחיו של מזכיר תנועת המושבים במועצה, דוד דוד מגבעת יערים, שמאוחר יותר גם נבחר לראש המועצה. העובדים שבחרו התבלבלו וחשבו שהם בוחרים במשה דוד הוותיק. אבל הוא בכלל לא הגיש את המועמדות שלו לוועד העובדים. וכך אני נבחרתי".

- ומה נהיה ?

"בוועד לא אהבו את הבילבול הזה והחליטו לגשת למחוז ירושלים בהסתדרות הכללית כדי לערער על התוצאה. אני לא חיכיתי הרבה, ומיד נסעתי למחוז וביקשתי לדבר עם מנהל המחוז, שהיה אז אדם בשם שמעון צוריאלי. הוא קיבל אותי, סיפרתי לו את הסיפור, שנבחרתי לוועד במטה יהודה והוספתי שעשיתי המון מאמצים, ימים כלילות בניסיון לשכנע את העובדים לבחור בי. הוא מסתכל עלי ואומר לי: כולם חשבו שבחרו באדם אחר, אבל אתה נבחרת, אתה בוועד ואתה תישאר בוועד. מאז אני מכור לציבור, לעובדים ולתושבים, 28 שנים יו"ר ועד עובדים".

משה דוד עבד במחלקת התחבורה 13-14 שנים ושימש כחבר ועד העובדים עד שב-1994 נבחר מאירק'ה ויזל בבחירות רשמיות לראשות המועצה והוא נבחר לראשות הוועד. באותה תקופה המועצה הייתה בבעיות כלכליות קשות מאוד והתקשתה מאוד לשלם משכורות בזמן.

- העובדים לא קיבלו משכורות, לא איימת בשביתה?

"אני לא רציתי להיות איש של מגאפונים, הפגנות ועימותים, אלא בגישה של "בתחבולות תעשה לך מלחמה". התוצאות של הגישה הזו היו טובות לכל אורך הדרך. הבעיות הכלכליות נמשכו והמשכורות התעכבו. מאירק'ה היה דמות מאוד סמכותית, עם קול רועם כזה. באתי אליו וביקשתי לשלם משכורות. אמר לי – אני משתדל. באתי אליו שוב – אמר אין לי, תעשה מה שאתה רוצה. לא חשבתי הרבה, הרמתי טלפון ל"רדיו ירושלים" והודעתי שהחל מיום ראשון הקרוב עובדי מטה יהודה ישביתו את המועצה, כולל הסעות, גני ילדים וכל מוסדות החינוך. כמה העובדים יכולים להמשיך ולסבול?"

- אז פתחתם בשביתה?

"ביום חמישי הייתה ישיבת הנהלת מועצה, שבה נתנו למאירק'ה להבין שיש חברי ועד שלא תומכים בשביתה. לאחר הישיבה הזמינו אותי להגיע לפגישה אצל מאירק'ה. למחרת בבוקר התייצבתי יחד עם כל חברי הוועד במשרד של מאירק'ה. לפני הפגישה אמרתי לחברי הוועד – מי שיודיע שהוא מתנגד לשביתה אני אפרסם זאת בקרב כל העובדים. את הפגישה התחיל מאירק'ה בצעקות עלי, מי אתה שתחליט לבד?, הוא פנה לחברי הוועד האחרים ושאל: אתם מסכימים עם מה שהוא עושה? וחברי הוועד אומרים לו – כן, אנחנו מסכימים. והוא שוב שואל – אתם מסכימים? והם אומרים לו כן. ואז הוא פנה לאחד מחברי הוועד והתחיל לצעוק עליו: אתה אתמול התקשרת אלי ואמרת שאתה לא מסכים ושהוא עושה מה שהוא רוצה, ואחר פנה לחברת ועד אחרת ואמר לה, ואת גם התקשרת אלי ואמרת שאת לא מסכימה לשביתה – היה מצב לא נעים. אמרתי לו, מאירק'ה עזוב, מתי תהיה לך משכורת?, אמר לי: לא יודע, עוד שבוע, אמרתי – לא מסכימים השביתה תתקיים ביום ראשון כמתוכנן".

- נו, ואז פתחתם בשביתה?

"חכה לסוף הסיפור. הגיע אלי אחד מהסגנים של ויזל וביקש ממני להמתין עם השביתה כמה ימים נוספים. אני אוהב פשרות, כינסתי את חברי הוועד ואמרתי להם: מאירק'ה צעק כי זה מדם ליבו, כואב לו שאין לנו משכורת, בואו ניתן לו עוד כמה ימים. הסכימו. חזרנו ללשכה של מאירק'ה, ואני עומד לפניו עם פיק ברכיים. אני שואל: מאירק'ה, מתי תוכל לשלם משכורות? אמר לי: אל תאיים עלי, אמרתי לך תעשה מה שאתה רוצה אבל אני אשתדל לשלם הכל עד יום שלישי. אמרתי לו: מאירק'ה, אתה מקבל עד יום ראשון הבא. חברי הוועד הסכימו כולם. ככה נוצר הקשר ביני ובינו: הוא הבין שאני אדם של מילה ושל כבוד, רוצה לשמור על טובת המועצה וגם על טובת העובדים. הגישה הזו הביאה הישגים לעובדים והקשר החם נשמר גם עם ראשי המועצה שבאו אחרי מאירק'ה".

המועצה האזורית מטה יהודה הייתה מאז ומתמיד המעסיק הגדול ביותר במטה יהודה. בשנות ה-70 מנתה המועצה למעלה מ-600 עובדים והיום היא משלמת משכורות ל-1500 איש, כולל מורים ופנסיונרים.

- איך אתה מגיב לתחושה הציבורית שעובדי המועצה מגיעים לעבודה אבל לא לעבוד, שהם לא עונים לטלפונים ובמיוחד לא לטלפונים הניידים שהם מקבלים מהמועצה?

"שאלה מאוד טובה ומאוד פוגעת בעובדים. זה לא נכון. תפוח רקוב אחד מקלקל את כל הארגז. האמן לי, מאז שאני מכיר את העובדים, יש בודדים שעונים לתיאור הזה. זה לא נכון. עובדי מטה יהודה תמיד נתנו את השירות הטוב והשתדלו לעשות את הטוב ביותר. ומי שלא מספק את מה שמצפים ממנו – זה לא עבר לו בשקט. זה פוגע בי אישית. בשעות הקשות ביותר תראה איזה שירות הם נותנים. בקורונה אגף הרווחה עבד ימים כלילות".

- היה ראש מועצה שאיים לקחת את הטלפון הנייד מעובד שלא עונה. זה היה מוצלח?

"זוכר את זה, הוא איים אבל בסוף הוא לא לקח לאף אחד את הנייד".

- אז התדמית הציבורית היא לא נכונה?

"ממש לא נכונה. יש עובדים שמגזימים בדרישות שלהם. עובד שחורג מהמוסכמות צריך להעמיד אותו במקום. אבל רוב העובדים נותנים את התפוקה. הם דוגמא ומופת לכל הרשויות".

- למה הסייעות במטה יהודה לא פותחות את הגנים בשבע בבוקר?

"יש הסכם דרקוני מתחילת ימי המדינה שסייעת מגיעה בשבע וחצי. צריך לנסות לשנות את ההסכם הזה וההסתדרות לא מסכימה. היה עלי עליהם רציני, מתקשרות אלי אימהות וצועקות עלי, הרבה מצור הדסה, ואני מסביר בנועם – הסייעות חופשיות להחליט בעצמן ותיכנסו איתן לדיאלוג. הסייעות פועלות לפי הכללים ויש רבות שמתגמשות למען ההורים".

- איך אתה מגיב לעובדה שמועצה אזורית מטה יהודה מעולם לא פרסמה סיכום אירוע לפרשת "מטה יהודה". היו שם האשמות על מערכת יחסים לא תקינה עם עובדות מועצה. זה נראה לך תקין ?

"(נאנח בחוסר נוחות) היו פרסומים בעיתונים, בחדשות, במקומונים. ההר הזה הוליד עכבר. אף עובד לא נדרש לעזוב. הפרשה הזו השאירה את העובדים שפופים במשך שנים. הם קיבלו את המענה הנכון. נהגנו בחסד על מנת שהאירוע הזה יחלוף והמועצה תעבור לעידן טוב יותר. קשה לי להיזכר בזה כי מדובר באנשים שהם קרובים אלי מאוד. ואני מעדיף לא להתייחס לאירוע הזה".

- מה ההישגים הבולטים שלך במהלך השנים בוועד?

"הצלחנו לארגן לעובדים השתלמויות שמסייעות להגדיל את המשכורת, גמול א' וגמול ב'. הייתה תקופה שהרשות המקומית נתנה סיוע של 75% בשכר לימוד לתואר אקדמי ובנוסף יום לימודים בשבוע בשכר. עכשיו קיצצו את זה ל-25% , אבל עדיין מדובר בסיוע משמעותי להשכלת העובדים. ישנם עובדים לא מעטים שהתקדמו לתפקידים בכירים. השבחת ההון האנושי עמדה לנגד עיניהם של ראשי הרשות לדורותיהם. יצרנו קשר עם העמותה לקידום העובד שמספקת השתלמויות, פעילויות פנאי ותרבות. ואני מקווה שגם היורש שלי ימשיך בכך".

- מי היורש, היו בחירות לוועד?

" ועדת הבחירות התכנסה והיה רק מועמד אחד לראשות הוועד – וזהו עוזי קחו, מנהל מחלקת הספורט. שהוא במקרה גיסי, אני נשוי לאחותו. הוא חבר ועד מקובל על העובדים ואין סיבה שייפגע בגלל הקשר המשפחתי שלנו".

- ומה התוכניות שלך לעתיד?

"במשך 42 שנה במועצה נקשרתי לעובדים ולתושבים. הייתי בצמתים של החלטות ועזרתי לתושבים ולעובדים. אני אמשיך להיות פעיל ואולי בעתיד אבחן את האפשרות להיבחר למליאת המועצה. החיידק הפוליטי עדיין קיים" 

 

יובל רובין

rubin67@gmail.com

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?