נדחתה סופית הבקשה להקמת סופרמרקט ענק בפארק כרמים

^{פארק כרמים}

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה דחתה את בקשת חברת "קרית ענבים נופש פלוס" , המפעילה את פארק כרמים הסמוך לקרית ענבים, להקמת סופרמרקט בשטח של כ-1,425 מ"ר ההחלטה התקבלה בעקבות התנגדות חריפה של תושבי הקיבוץ, הוועדה המקומית מטה יהודה ולשכת התכנון המחוזית, שהזהירו מפני מטרדי עתק, סכנה בטיחותית בכביש הגישה ופגיעה אנושה באופי הכפרי של האזור.

המאבק המשפטי והתכנוני נסוב סביב מבנה קיים שנבנה בתחומי קיבוץ קרית ענבים. השטח מוגדר לפי התוכנית התקפה משנת 1995 (תוכנית מי/656/א) כ"אזור נופש, ספורט ואגמים", שנועד לשמש להפעלת בריכת שחייה, משחקייה, מלתחות, ושטחי מסחר נלווים בלבד – דוגמת מסעדה או חנות להשכרת ציוד ספורט.

החברה היזמית, "קרית ענבים נופש פלוס בע"מ", הגישה בקשה להיתר שינויים וניוד שטחים במבנה, תוך בקשה לאישור "שימוש חורג" למשך 5 שנים, במטרה להפוך את המתחם לסופרמרקט קמעונאי רחב היקף המשתרע על פני כ-1,425 מ"ר.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מטה יהודה סירבה לבקשה וקבעה כי מדובר ב"סטייה ניכרת" המשנה לחלוטין את אופי המבנה ואת התוכנית המאושרת. היזמים סירבו לקבל את רוע הגזרה וערערו לוועדת הערר המחוזית בטענה כי הסביבה כבר רוויה בעסקים מסחריים (כגון מעדניות ומסעדות) וכי ריכוז השטחים תחת קורת גג אחת של סופרמרקט אינו משנה את אופי האזור.

מנגד, שורה ארוכה של תושבי קיבוץ קרית ענבים והוועדה המקומית הציגו חזית אחידה והתנגדו לתוכנית נחרצות. המתנגדים הדגישו כי סופרמרקט בסדר גודל כזה אינו "שימוש נלווה שולי", אלא עוגן מסחרי אזורי עצמאי בעל עצימות גבוהה ביותר.

בין הטיעונים המרכזיים שהוצגו לוועדה: חשש לקריסה תחבורתית ובטיחותית משום שכביש הגישה למתחם הינו כביש צר מאוד הסובל כבר כיום מעומסים קשים ופקקים של עד 40 דקות בשעות השיא, פגיעה באיכות החיים והסביבה וחששות כבדים ממטרדי רעש, ריח, דחסניות אשפה וקרטוניות ועמדת מינהל התכנון שהבהיר כי אין לאשר בקשות מסחריות נקודתיות בהיקפים כאלה.

בניסיון להצדיק את השימוש החורג, טענו היזמים כי מדובר ב"גשר תכנוני" זמני, שכן הם מקדמים במקביל תוכנית מחוזית חדשה לשינוי ייעוד הקרקע ל"מסחר ותיירות".

אלא שוועדת הערר חשפה כי  במקביל לתוכנית המצומצמת של היזמים, קיבוץ קרית ענבים עצמו מקדם תוכנית מתאר כוללנית לכלל שטחי הקיבוץ (בהיקף של 1,600 דונם) שמטרתה לשמור על האופי הכפרי של היישוב.

כאשר השוותה ועדת הערר בין שתי התוכניות המקודמות, התגלתה סתירה חזיתית עמוקה : בעוד היזמים מבקשים להרחיב דרמטית את המסחר, תוכנית המתאר הכוללת של הקיבוץ דווקא מציגה מגמה הפוכה – צמצום משמעותי של סל השימושים המותרים במתחם הספציפי הזה, ומחיקת זכויות המסחר לטובת "מזנון" בלבד.

ועדת הערר המחוזית, בראשות עו"ד דפנה תמיר, דחתה כאמור את הערר לחלוטין ואימצה את עמדת הוועדה המקומית והתושבים. בהחלטתה קבעה הוועדה כי סופרמרקט עירוני בגודל של כ-1,500 מ"ר בלב יישוב כפרי בעל רגישות נופית גבוהה (המוגדר כ"ליבה שמורה" בתסריטים המחוזיים) מהווה שינוי מהותי של הייעוד ואינו יכול להיחשב בשום אופן כ"שימוש נלווה".

הוועדה מתחה ביקורת על הניסיון לעקוף את מסלול התכנון הראשי, וסיכמה כי אישור סופרמרקט ענק באמצעות כלי של "שימוש חורג" ירוקן מתוכן את הוראות החוק, יפגע בוודאות התכנונית, ויקבע עובדות בלתי הפיכות בשטח בזמן שישנן תוכניות סותרות הנמצאות רק בראשית דרכן.