דלג לתוכן העמוד
יום רביעי, 28 באוקטובר 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

נדידת החורף הגדולה

רוב הציפורים הנודדות עושות זאת בלהקות גדולות והומוגניות. לעומתן, רוב העופות הדורסים נודדים בקבוצות משותפות כשהם מכריזים “שביתת נשק” לתקופת הנדידה. הרימו את העיניים לשמיים וראו כיצד הם חולפים מעליכם בדרכם דרומה

למושג "דורסים" יש צליל מאיים שעשוי אפילו קצת להבהיל. העופות הדורסים זכו לכינוי הזה מכיוון שהם נוהגים לעוט, לצלול, להתנפל ולתפוס את טרפם באמצעות טופרי רגליהם החזקות, ומכאן “לדרוס”.

לרוב דורסי היום מבנה רגל בן ארבע אצבעות ששלוש מהן מופנות קדימה ואחת לאחור. הם מצוידים במנגנון המכווץ את אצבעותיהם שמסתיימות בציפורניים חדות עם קיפול רגליהם. כך ננעצות הציפורניים בגוף הטרף שאיננו יכול להשתחרר עוד. (התנסיתי בכך כאשר עמדתי לטפל בנץ פצוע בעינו מבלי לעטות כפפות מגן וחשתי היטב את נעיצת הציפורניים באצבעותיי שלא השתחררו עד ליישור רגליו).

לעומת זאת, לדורסי הלילה וכן לשלך (עיט הדגים הענק), יש מבנה שונה ובו שתי אצבעות מופנות קדימה ושתיים לאחור, וגם הן מצויידות בטפרים מחודדים, המאפשרים להם לתפוס ולאחוז בטרפם לרוחבו ולא לאורכו.

 

עיני נץ

 

כדי לצוד טרף יש קודם כל לגלותו ולשם כך דרושה ראייה טובה וחדה. לא לחינם נולד המושג "עיני נץ", המתייחס למי שראייתו טובה במיוחד. ואכן, לראייתם של הדורסים, ביום ובלילה, אין לה אח ורע בעולם החי כולו.

ראיית דורסי היום טובה וחדה פי שבע מראייתנו ויכולת ההבחנה שלנו (ומעניין בהקשר לכך שחלק ניכר מן המשקפות לראייה מגדילות ומקרבות פי שבע!). הדורס המהיר ביותר שנמנה דווקא על הקטנים שבדורסים, הבז הנודד, מסוגל להבחין ביונה ממרחק של שבעה קילומטר, ואז, הוא עשוי לעוט לעברה במהירות לא תאומן המגיעה בצלילה לכדי 320 קמ"ש.

באשר לדורסי הלילה, הצדים בחשיכה, ראייתם טובה וחדה משלנו פי שלוש. עיניהם הגדולות והאישונים המורחבים שבתוכן מאפשרים לזהות בחשיכה טרף בגודל בינוני ממרחק של שני קילומטר! אז, בסיוע מעופם השקט הם מתקרבים לטרף מבלי שיחוש בהם כלל.

 

נדידה עונתית

 

מרביתם של מיני הדורסים השונים חולפים בשמי ארצנו פעמיים בשנה, בסתיו, בעיקר בחודשים ספטמבר – אוקטובר בדרכם מהשטחים הנרחבים של מרכז אירופה, רוסיה וערבות סיביר העצומות דרומה לאפריקה, כדי לעשות שם את תקופת החורף, ובאביב, בעיקר בחודשים מרץ – אפריל, בדרכם חזרה צפונה למחוזות קינונם וגידול הדורות הבאים בקיץ הצפוני.

בארץ נוכל לראות במשך השנה את הבז המצוי, העיט הניצי, העקב העיטי או את החיוויאים המקננים אצלנו בקיץ. וכן, דורסים שונים במספרים לא גדולים העושים אצלנו את החורף או לחילופין את הקיץ. אבל שוב, רובם הגדול של הדורסים רק יחלפו מעלינו פעמיים בכל שנה.

כאשר הדורסים נמצאים במסע הנדידה רבים מהם נודדים יחד עם ציפורים אחרות, כשהם "מכריזים" לתקופת הנדידה על מעין "שביתת נשק". כך מעופפים אלה בצד אלה, גדולים וקטנים, מגביהי עוף לצד מנמיכי עוף, טורפים לצד זוללי תולעים ורמשים.

נדידת יום ונדידת לילה

 

רוב רובן של ציפורי השיר נודדות דווקא בלילות ולא בימים. למעשה, הציפורים הקטנות שגודלן ומבנה גופן מחייב אותן לחתור בלא הפסק בכנפיהם משך כל תעופתן, נודדות בלילות, בהן האוויר קר יותר, והן אף מתרוממות לגבהים של שני קילומטר ויותר (לעיתים אף עד ששה קילומטר) שם האוויר הקר עוזר להן שלא לאבד נוזלים כדי לשמור על חום גופם שלא יעלה מדי. בשעות היום הן נוחתות באזורים שונים לאורך תוואי המסע, כדי לתור אחר מזון שישמש אותן כאנרגיה להמשך הדרך הארוכה והמתישה.

מנגד, העופות הגדולים נודדים ביום, ונעזרים בזרמי אוויר חמים העולים ומתרוממים בשולי גבעות גבוהות או רכסים וגם בזרמי אוויר אופקיים המצויים ברום השמיים.

את התמונה הברורה ביותר לנדידת עופות גדולים ניתן לראות באזורנו, בעיקר בתקופת נדידת האביב צפונה של להקות החסידות הלבנות. אחרי מנוחת הלילה, וסעודת בוקר בשדות הסמוכים, הן מחכות לצאת השמש ולהתחממות האוויר.

תחילה הן עפות במשק כנפיים כבד לעבר שולי הגבעה או ההר הקרובים, שולחות קדימה את צוואריהן הארוכים ולאחור את רגליהן הבולטות. בהתקרבן לשולי הרכס, נוכל להבחין במובילת הלהקה כשהיא מתחילה לעוג מעגלים רחבים באוויר, וכל הלהקה תעשה זאת בעקבותיה. בכל מעגל תלכנה החסידות ותתרוממנה תוך כדי דאייה, מבלי להשיק עוד בכנפיהן.

הסיבובים החוזרים ונשנים הללו נעשים בתוך ארובת האוויר העולה (תרמיקה) המאפשרת לחסידות הכבדות להגיע לגבהים בהם תוכלנה לתפוס זרם אוויר אופקי בכיוון מסען צפונה.

בתעופתן לכיוון אחד, עם כיוון הרוח, הן מקבצות וסוגרות את נוצות אברות הכנפיים הגדולות, ואז מקבלת הכנף צורת כנף דאון או מטוס קל. אז נוכל לראותן ברום כשהן משייטות כקבוצת דאונים גדולה היישר בכיוון המסוים כשכנפיהן פרושות לרווחה ולא נדרש מהן בזבוז אנרגיה לצורך התקדמותן כמעט כלל.

הבאתי לדוגמא את החסידות, כיוון שבחלקן הן חולפות במחוזותינו באביב בעת מסען צפונה ואני משוכנע שרבים מכם צפו בלהקת חסידות המבצעת את התמרונים הללו. (ואם לא נתתם לכך את דעתכם עד היום, כי אז צפו לאביב הבא ועשו זאת אז).

איות צרעים ראשונות

 

מה שמבדיל את הדורסים מן החסידות הוא בראש ובראשונה התקבצותם של דורסים ממינים שונים לנדידה בצוותא מחד, וכן העובדה שבעת מסעם הם ממעטים "לבזבז" זמן ואנרגיה על חיפוש מזון. (הם דאגו ל"תדלק" את גופם לפני יציאתם למסע, שבר שעשוי להוסיף עשרות אחוזים למשקל גופם).

את מסע הדורסים דרומה פותחות בדרך כלל איות הצרעים, שהן עוף דורס בגודל בינוני ממשפחת הניצים, בגוון חום, עם רגליים קצרות וחזקות שבעזרתן היא חופרת בקיני צרעות ודבורים. ראשה, לחייה ומצחה מכוסים בקשקשים קשים המגינים עליה מעקיצות והיא ניזונה בעיקר מצרעות, זחלים וכן מזוחלים ומכרסמים קטנים.

האיה חולפת מעל הארץ במספרים גדולים מאוד ובקבוצות ענקיות, של עד כחצי מיליון פרטים בנדידה. בתחילת החודש (ספטמבר 2020) פורסם בעיתונות על 250 אלף איות צרעים שחלפו במסע דרומה לאורך הארץ ונספרו במהלך כמה ימים מעל כפר קאסם.

ואילו לגבי המסע צפונה, בראשית מאי 2015, נצפו באזור אילת ביום אחד, כ-250,000 איות צרעים בדרכן מאפריקה לאירופה. נועם וויס שניהל את מרכז הצפרות שבאילת ציין שמעולם לא נצפה עד אז מספר כה גדול של דורסים ועוד ממין אחד, ביום אחד בלבד.

להקות גדולות של דורסים ממין אחד ניתן לראות גם של דיות ממוזלגות זנב המגלות עניין רב דווקא במזבלות אזוריות לאורך נתיב נדידתן.

שיתוף פעולה זמני

 

אך אלה יוצאי הדופן, במרבית המקרים דורסים ממינים שונים מתקבצים יחדיו ונודדים בצוותא ובהם: עקבים שונים אותם נוכל לזהות בעזרת ה"חלונות" הבהירים "המצוירים בתחתית כנפיהם, זרונים שכנפיהם כפולות הדיאדרל ומזכירים למי שמכיר את מבנה כנפיהם של טיסני דאון שבונים טיסנאים צעירים. חיוויאים (עיטי נחשים) בעלי מוטת כנפיים רחבה הבולטים בגוונם הבהיר ובשרשרת ה"מטבעות" לאורך החלק התחתון של כנפיהם, ניצים "לבושים" ב"פיז'מות" מפוספסות, בזים, עיטי סלעים ועיטי חור שמופיעים כנסיכים שחורים ומרשימים, לעיתים ישתרבבו למסע המופלא הזה גם אוכלי הנבלות עתירי הגודל – הנשרים, העוזניות ואף הרחמים הקטנים.

מסלול התעופה דרומה עובר מעל בקעת הירדן ואזור ים המלח ואז לאורך הערבה עד לאפריקה. באביב, נוכל לראותם דווקא מעל אזורי השפלה.

כל אלה החולפים מעלינו יתפזרו על פני שטחים עצומים באירופה ובערבות סיביר ושם יימצא להם שפע של מזון. יתרה מזו. לפני שנים נמנו על מחנה הדורסים פרטים מרובים הרבה יותר. די לזכור את כמות המינים והדורסים שאכלסו את ארצנו ואשר נשמדו עקב ציד והרעלות בעבר, ובימינו עקב התחשמלות ופגיעות כנפי טורבינות הרוח העצומות, כדי להבין עד כמה עשויים הללו להיפגע ועד כמה הצטמצם מספרם.

ועתה, לא נותר לכם ידידיי אלא לצרף לטיוליכם דרומה וצפונה גם טיול וירטואלי ממש ליד הבית שכל כולו מבט חוקר גבוה לשמים ומועדף בעזרת משקפת טובה, כדי לגלות שם בבוא היום עולם ומלואו.

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

maozhaviv@gmail.com


 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?