דלג לתוכן העמוד
יום שישי, 18 בספטמבר 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

נדידת הפרפרים הגדולה

הגשמים העזים שירדו במהלך חודשי החורף במדבריות שמסביבנו צפויים לחדש את התופעה המדהימה שבה מאות מיליוני פרפרים יעשו את דרכם לאירופה

ציפורים נודדות – זה מובן וידוע. אבל פרפרים? מה פתאום? הרי חיי הפרפר הבוגר לא נמשכים אלא ימים ספורים בלבד, אז כיצד ייצאו הפרפרים לנדידה ממושכת?

ובכן, תופתעו לדעת שתופעת נדידת בעלי הכנף הקטנטנים והשבריריים הללו קיימת גם קיימת.

נסו להיזכר בחודש מרץ בשנת 2018, רק לפני שנתיים, ואין ספק שתוכלו להעלות את תמונת הפרפרים הרבים המעופפים וחולפים על פניכם בתעופה תזזיתית, בדרך כלל ממזרח למערב או מדרום לצפון, כמעט בכול נקודה ונקודה שבה נמצאתם. שטף בלתי פוסק של פרפרים, יום אחרי יום, שבוע אחרי שבוע.

העיתונות אצלנו חגגה, והנה ציטוט מאחת הידיעות שפורסמו: "בימים האחרונים. סביב חג הפורים, הגיעה לשיאה נדידת פרפרים מסוג "נימפית החורשף". על פי הערכת אגודת חובבי הפרפרים בישראל, קצב נדידת הפרפרים עומד על אלפים בכל שעה ושעה. במהלך הנדידה עברו בין 700 מיליון ועד מיליארד פרפרים את ישראל בדרכם לאירופה!".

אכן, היה זה אחד מאירועי נדידת הפרפרים הגדולים שנראו בארץ בשנים האחרונות.

נימפית החורשף, צילום: Andrea Kratzenberg

גשמי ברכה לפרפרים

 

ראשית, יש להבהיר, את נימפית החורשף, הפרפר החום כתום והנאה למראה, נוכל לראות כמעט בכול רחבי הארץ, באזור האקלים הים תיכוני משך השנה כולה בלא שום קשר לנדידה כלשהי. לא כול פרפרי נימפית החורשף משתתפים בנדידה ולא כול נימפית שנראה הינה פרפר נודד.

נדידת הפרפרים, לפחות בארצנו, איננה מתרחשת במחזוריות שנתית, כנדידת הציפורים, אלא מתקיימת אחת לשנים ספורות והיא כפופה לתנאי מזג האוויר ששררו במהלך החורף.

הבה וניזכר – שנת 2018, הייתה שנה גשומה וברוכה לאחר שנות יובש לא מעטות. היא הייתה גשומה אצלנו, אבל לא רק כאן. גשמים רבים ירדו גם בשטחי המדבריות הגדולים שבחצי האי ערב על שטחיו העצומים ובמדינות המפרץ. בשנה ברוכת גשמים במדבר, מתעוררים לחיים הצמחים למיניהם, שכמו ציפו בסבלנות בידואית לגשם שיבוא ויאפשר את פריחתם.

בין הנהנים מגשמי הברכה במדבר נמנים גם הפרפרים שמחפשים מזון לזחליהם. נקבת נימפית החורשף, למשל, עשויה להטיל עד 500 ביצים! חישוב זהיר של כול צאצאי נקבה לדורותיהם, מצא שהטלה אחת תביא לבקיעתם של עד מיליון פרפרים לאוויר העולם.

מכול ביצה שכזו יתפתח זחל שמשך כול ימי חייו לא יפסיק לזלול את עלי השיח עליהם בקע לאוויר העולם, עד להתבגרותו ולהתגלמותו. ואז, האביב הקצר מגיע לסיומו, הצמחים יקמלו ויתייבשו, ועל פני המרחבים המדבריים, ייוותרו מיליוני פרפרים בלא יכולת להטיל את ביציהם, שכן, אין מקורות מזון לזחלים. או אז, מתחילה הנדידה של הפרפרים בחיפוש מקורות מזון לזחלים של הדורות הבאים.

לאורך אלפי קילומטרים ניזון הפרפר מצוף הפרחים שבדרך. צילום: דרור פייטלסון, פיקיוויקי

נדידה בין דורית

 

יו"ר אגודת חובבי הפרפרים בישראל, חוקר הפרפרים דובי בנימיני, אמר ב-2018 כי נימפית החורשף הוא אכן אחד מסוגי הפרפרים הנודדים בכמות עצומה, לאורך מסלול לא יאומן של אלפי קילומטרים, למן אזורי חצי האי ערב ועד לטורקיה ולאירופה. לדבריו, כמויות הגשם הגדולות שירדו במהלך ינואר-פברואר 2018 בחצי האי ערב, הביאו לפריחה מואצת והניעו את תהליך ההתרבות של הפרפרים.

אנחנו יודעים שמסלול הפרפרים נע מחצי האי ערב אל חופי הים התיכון ואז הם פונים צפונה, חוצים את הים לקפריסין, ממשיכים משם לטורקיה ולאירופה. המסלול בן אלפי הקילומטרים מעורר שתי שאלות: כיצד יודעים הפרפרים לאן לעוף וכיצד זה מסתדר עם תקופת חייו הקצרה של הפרפר הבוגר, המסתכמת בימים או בשבועות ספורים.

חוקרים שחיפשו מהו המנגנון המכוון את נדידת הפרפרים, הסיקו שהללו נעזרים במעין "מצפן שמש" שבו הם מצוידים. הם נעזרים באור המגיע ממרום אל עיניהם, ובעזרתו נקבעת הזווית אל השמש ועל פיה – הכיוון הנכון. גם דבורים ונמלים נעזרות במנגנון שכזה. כיוון שכיוון הנדידה נקבע על פי מיקומה של השמש ברקיע, תתבצע הנדידה כולה רק בשעות היום ולא בלילה.

על השאלה השנייה התשובה היא שנדידת הפרפרים היא נדידה בין דורית, כלומר, הפרפרים שיגיעו אל היעד הנכסף באירופה לא יהיו אלה שהחלו בו אלא הנכדים, הנינים ובני הנינים, של מי שיצאו למסע.

מה עושים הפרפרים שאינם נודדים, למשל – באירופה? ובכן, הם מתגלמים למשך כול תקופת החורף הקר, מעין מקבילה לשנת החורף של בעלי החיים הגדולים, ובאביב יבקעו מהגלמים הפרפרים הבוגרים וכך ימשיכו את קיום המין.

נימפית החורשף היא לא הפרפר הנודד היחיד החולף בארצנו, ויש פרפרים קטנים ועדינים ממנו כמו לבנין הרכפה או לבנין משוייש, שאף הם חולפים אצלנו בנדידה בנסיבות זהות, אבל נראה שהנימפית עולה על כולם בכמות ובעוצמה.

ממקסיקו לקנדה ובחזרה. דנאית מלכותית (צילום: ויקיפדיה)

הדנאית המלכותית

 

נדידת פרפרים ידועה מאוד שנחקרת לרוב היא נדידת פרפר ה"דנאית המלכותית", פרפר גדול ויפהפה – באמריקה.

הדנאית המלכותית נודדת שנה שנה, הלוך חזור, מקנדה וצפון ארצות הברית לשמורת טבע במרכז מקסיקו, לאורך מסלול לא יאומן של 5200 קילומטר.

הנדידה נמשכת לאורך ארבעה דורות של פרפרים, כאשר אורך החיים של הפרפרים בדורות הראשונים היוצאים לדרך ממקסיקו צפונה, הוא בין שבועיים לשישה שבועות ואורך חייו של הפרפר הבוגר בן הדור הרביעי נמשך עד תשעה חודשים! זה יהא הדור שיבצע את קפיצת הדרך העצומה מקנדה דרומה, עד למקסיקו.

כמו נימפית החורשף, את האנרגיה הדרושה למסע ישיגו הפרפרים הנודדים מצוף הפרחים שבדרך. הפרפר הבוגר איננו "אוכל" לעולם, ואת כול הדרוש לחייו הוא מפיק מצוף הפרחים אותו הוא שואב בעזרת החדק המקופל הקפיצי שלו.

אחד המחקרים שנעשה לגבי הדנאית המלכותית מצא שיש מנגנון נוסף המסייע לפרפר לנווט את דרכו והוא ממוקם במחושיו. המנגנון מבוסס על חלבונים הרגישים לאור, ופועל בדומה לשעון שמש,המאפשר לפרפר לשמור על הכיוון למרות השינוי המחזורי בזווית השמש.

 

הדרך יצאה לדרכה

 

נחזור לנימפית החורשף שלנו, שכאמור הינו פרפר הנפוץ כמעט בכול העולם. כשמה, מטילה בדרך כלל נימפית החורשף את ביציה על צמח החורשף, אבל מסתבר שהיא איננה בררנית במיוחד, ומלבדו היא מטילה את ביציה גם על צמחים אחרים ממשפחות המורכבים, הסירפדניים והחלמיתיים. הללו גדלים בדרך כלל בכמויות בשטחים פתוחים, ותכונה זו עוזרת לפרפר להתרבות במספרים גדולים.

זכורה לי תמונה מדהימה באמת שהתרחשה באחת הנדידות של הנמפית לפני שנים. מסתבר שהנקבות שפקדו את השטחים של הקיבוץ, בחרו להטיל את ביציהן בשדות רוויים בצמחיה עבותה בסמוך מאוד לכרם הענבים שלנו, שבשוליו הייתה דרך.

כמובן שמן הביצים בקעו המוני זחלים שכילו בתאבונם הבלתי מוגבל את הצמחים עליהם התפתחו. מסיבה כלשהי הם החליטו לנוע, אולי בחיפוש אחרי מקור מזון נוסף. עשיתי אז את בג'יפ בשדות הקיבוץ, ולפתע התגלתה לנגד עיני תמונה שלא תאומן – הדרך כולה כמו נעה, מיליונים של זחלים, צמודים וקרובים זה לזה, זחלו לאורכה וזה היה נראה כאילו הדרך עצמה התעוררה לחיים ויצאה לדרכה...

ועכשיו, לאחר שזכינו לשנה גשומה נוספת, וכך גם המדבריות השמדרום וממזרח לנו, תדעו למה עליכם לשים לב במהלך השבועות הקרובים.

 

מעוז חביב

קיבוץ צרעה

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?