נווה מיכאל תובע תושבים: עבירות בנייה שביצעו פוגעות במושב

במשך שנים רבות נמנעים במושבים רבים להתעמת עם בעלי נחלות חברי האגודה החקלאית וילדיהם המתגוררים בנחלות של המושב, על רקע שימושים חורגים ועבירות בנייה. אולם, שנים של התעמתות עם רשות מקרקעי ישראל, הקפאת תכניות פיתוח והטלת מיגבלות נוספות עושות את שלהן ובחלק מהמושבים פקעה הסובלנות כלפי מי שמבצעים עבירות בנייה ושימושים חורגים בנחלות והאגודות החקלאיות יוצאות נגדם בגלוי באמצעות הגשת תביעות משפטיות. כך למשל במושב נווה מיכאל הממוקם בעמק האלה.

המבנה הפוליטי של האגודה החקלאית, המורכב מבעלי הנחלות ומילדיהם, מונע קידום של הליכים כנגד בעלי נחלות המבצעים עבירות, כאשר לעתים קרובות, חלק ממבצעי העבירות הם חברי הנהלת האגודה ואף יושבי הראש שלה.

המקרה הבולט ביותר שבו העזה אגודה שיתופית לצאת כנגד חבר אגודה שביצע עבירות בנייה הוא התביעה של האגודה השיתופית של רמת רזיאל כנגד חבר האגודה והבעלים של יקב "קסטל", אלי בן זקן. תביעה זו התגלגלה בבתי המשפט במשך שנים ופסק הדין המסכם שניתן בערעור עליה מצוטט כיום בכל תביעה של רמ"י כנגד בעלי נחלות וכנגד אגודות שיתופיות (ברע"א 9374/09).

באותו פסק דין קבע בית המשפט העליון את הדברים הבאים: "לדעתי צריך להיות מוטבע ב"צופן הגנטי" של בתי המשפט, כל בתי המשפט, יחס מסתייג ברור מבניה בלתי חוקית או חריגה... שאם לא כן תימשך ההפקרות בתחום המקרקעין...".

תכניות הפיתוח מוקפאות

כמה תביעות שהגישה בשנה האחרונה האגודה השיתופית חקלאית של מושב נווה מיכאל כנגד מספר נחלות חושפות את העלייה בנכונות של חברי אגודה להתעמת חזיתית עם מי שמבצעים חריגות בנייה בחלקה החקלאית (חלקה ב'). התביעות הוגשו במקביל כאשר הטענות בהן דומות והנימוקים להגשתן זהים.

בתביעות מפרטת האגודה את הנימוקים להגשתן. חברי האגודה אישרו באסיפה הכללית  חתימה על הסכם לשינוי יעוד לשטח בהיקף כ-60 דונם מתוך המשבצת של המושב, אלא שרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אינה מאפשרת קידום של תכניות לשינוי ייעוד בקרקעות החקלאיות של האגודה השיתופית לפני שכל חריגות הבנייה בחלקות ב' של הנחלות של המושב יוסרו ויוסדרו.

בהתאם להנחיית הממונה ברמ"י, לא יינתן אישור לקידום אישור תוכניות לשינוי יעוד, ללא הנעת תהליך הסדרת חריגות הבניה, נאמר בכתב התביעה, והדבר הובהר ליו"ר האגודה החקלאית בנווה מיכאל בפגישה עם ראש האגף החקלאי ברמ"י.

האגודה מצהירה כי במקרה זה היא משתפת פעולה עם רמ"י, אשר תגיש תביעות מקבילות כנגד האגודה, שמטרתן להציג את עבירות הבנייה בשטח המושב ולהביא להסרתן תוך תשלום דמי שימוש ראויים. האגודה מוסיפה ומדגישה כי היא מסתמכת על דו"חות הפיקוח של רמ"י בהצגת השימושים החורגים ועבירות הבנייה, משום שאין לה מחלקת פיקוח בנייה עצמאית.

פגיעה בחברי האגודה

התושבים בנחלות שנתבעים על האגודה מוצגים כמי שמסרבים לשתף פעולה עם הדרישה להסרת חריגות הבנייה. "עבירות הבנייה (בשטח הנחלה הנתבעת, י.ר.) מבוצעות בניגוד לחוק האמור מבלי שקיבלו היתרי בנייה, תוך סיכון ממשי של בני משפחתם, ללא כל תשלום המתחייב מכל מבקש היתר בנייה, וללא כל תכנית מאושרת, וקבלת היתר בנייה כנדרש, בהתאם לאופי השימוש במקרקעין, ובהתאם לחוק, וזאת לצורך הפקת רווחים אישיים", נטען בכתב התביעה.

בכתב התביעה ממשיך המושב וטוען כי כל נסיון להגיע להסדר עם מבצעי העבירה עלה בתוהו וכי מבצעי העבירה אף אמרו לשאר חברי האגודה אין בכוונתם לבצע כל הסדרה של חריגות הבניה, ובכך הם מאיימים בפועל על האפשרות של שאר חברי האגודה להפיק הכנסות משינוי הייעוד בקרקע ופוגעים בפרנסתם.

"העוולות הבלתי חוקיות המבוצעות על ידי הנתבעים ברורות ונראות", נאמר בכתב התביעה, ומבצעי עבירות הבנייה אינם מסתירים את הנאתם הבלתי מסויגת מפירותיהם וזאת במהלך השימוש בהם, וזאת לעומת חברי האגודה האחרים, שומרי החוק, "הנאנקים תחת נטל החיים היום יומיים, ולא מעזים להפר את חוקי התכנון והבניה".

בנייה בלתי חוקית

אחד מכתבי התביעה מופנה לבנו של בעלי נחלה שהלכו לעולמם, אשר הכשיר למגורים מבנה של לול בחלקה ב' והפכו אותו לבית מגורים בשטח של 140 מ"ר, וזאת בלא היתר כחוק. כתב תביעה נוסף תושב המתגורר אחד מהנחלות במושב ואינו חבר אגודה, בדרישה שיפנה קרוואן בגודל של 25 מ"ר המוצב במגרש בשטח האגודה בגודל של כ-50 מ"ר ומשמש לייצור כדים ואמנות חול ים

יש להזכיר כי כבר לפני שנה דיווח "בקיצור" על כתב תביעה שהגישה האגודה כנגד ילדים של בעלי נחלה, אשר בה נטען כי הבן בנה על שטח חקלאי בגודל של 1.5 דונם מבנה מגורים בן שתי קומות בשטח של כ-200 מ"ר, בריכת שחייה בגודל של 50 מ"ר, ומחסן ביתי בגודל של 30 מ"ר, וכי בתם של בעלי הנחלה הקימה מבנה מגורים בשטח של 100 מ"ר, בו היא מתגוררת. התביעה עדיין מתנהלת.

רמ"י תובעת ממי שמחזיק בקרוואן ובשטח עליו מונחים הכדים דמי שימוש בסך של 114 אלף שקל . הנתבע (שמו שמור במערכת) טוען מנגד כי הוא אינו מנהל כל עסק מהקרוואן משום ש"אינו מאמין בכסף", וכי הוא יושב על משבצת הקרקע כ"שומר גבול" וזאת " ברשות משרד הביטחון... ובכך שומר על גבולות המדינה באיזור רגיש במיוחד בסמוך לקו התפר, והוא עושה זאת למעלה מ-40 שנים", וכי במהלך השנים אף מנע בגופו פיגועים ועצר מחבלים.

בכתב ההגנה שהוגש על ידי בנו של בעלי הנחלה שהלכו לעולמם נטען כי האגודה השיתופית מסרבת לרשום אותו כיורש החוקי של הנחלה ולכן נמנע ממנו לבנות בנחלה בית לבן ממשיך כפי שמתיר החוק, וכמו כן, כי הנחלה שירש קטנה באופן משמעותי מיתר הנחלות במושב ולכן הוא זכאי לבקש הגדלה של שטח המגורים בנחלה.

הדיון מתנהל בבית המשפט השלום בבית שמש.

33 – נוף ונחלה חקלאית בעמק האלה (אילוסטרציה). צילום: פיקיוויקי