דלג לתוכן העמוד
יום שני, 23 בספטמבר 2019
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

נס הרים: תושבת המושב תשלם 25 אלף שקל ליו"ר האגודה לשעבר בגין לשון הרע

תושבת נס הרים, אפרת משה, תשלם פיצוי בהיקף של 25 אלף שקל ליו"ר ועד האגודה השיתופית במושב, נוריאל גדליה, לאחר שנמצא כי פרסמה הודעות לשון הרע כנגדו.

סגן נשיא בית המשפט השלום בירושלים, מרדכי בורשטיין, פתח את פסק הדין בתביעה של גדליה כנגד אפרת ואבי משה בציטוט מדברי ישעיהו הנביא וסיים בהבעת צער על כי, "לא קרה נס בין הצדדים ואלה לא הגיעו לכלל הסדר".

פסק הדין דן בשמונה פרסומים שבהם טען גדליה כי אפרת משה הוציאה עליו לשון הרע. בפרסום הראשון כתבה פוסט בפייסבוק : “עד מדינה מסריח, רפש שנותן שוחד לחצי מדינה...רשע...שקרן נבזה שמנסה לשלוח 45 משפחות של קבלנים לחיים של סיוט...הסיפורים של אנשי נס הרים ארוכים בנושא, איך נתנו אוכל ומים, שמיכות ומקום להיות בו כאשר משפחתו שלו התעללה בו", (ציטוט חלקי).

השופט קבע כי בפרסום זה יש משום ניסיון לבזות את גדליה, משום שלמרות שאכן היה עד מדינה בפרשת קבלני הגיזום, לא הוכח כי נתן שוחד לחצי מדינה או התייחס לאביו בחוסר כבוד – ולכן פרסום זה הוא בגדר "לשון הרע".

בפרסום השני גידפה אפרת משה את גדליה ובני משפחתו וכתבה, “...הזבל שצריך לנקות...שחור משחור רפש חלאה!” (ציטוט חלקי). כאן קבע השופט כי מדובר בביטוי של כעס וגידופים שאין בו לשון הרע.

בפרסום השלישי, שלחו בני הזוג משה מכתב למחלקת הביקורת של הקרן הקיימת לישראל ובו טענו כי גדליה העביר מאות אלפי שקלים לבית של אדם, קבר אלפי שקלים בשטח וכי הוא מעסיק עובדים בלא לשלם שכר מינימום ופועלי שטחים בלי אישורי שהייה.

במקרה זה הסתמך השופט על התובע עצמו, אשר בהליכים משפטיים אחרים טען כי משלוח מכתב תלונה למחלקת הביקורת של קק"ל אינו בגדר לשון הרע.

השופט ציין כי התובע עצמו שלח בעבר עשרות תלונות לקק"ל כנגד אפרת ואבי משה וכי במסגרת פסק הדין בפרשת קבלני הגיזום נקבע כי הוא עצמו לא היסס "לפנות בתלונות רבות על העסקתן של גוזמים אחרים על ידי גופים עתירי משאבים... כשתכליתן של הפניות לגרום לכך שהעסקתם של אותם גוזמים תופסק, כי אז אולי הוא יזכה בנתח מהעבודה".

בפרסום זה קבע השופט כי בני הזוג משה האמינו באמיתות התוכן של המכתב וכי יש לעודד את הציבור לדווח לרשויות המוסמכות על עבירות לכאורה, ולכן שמורה במקרה זה חזקת תום הלב.

בפרסום הרביעי, שלחו בני הזוג משה מכתב לעיריית רמלה ובו טענו כי העירייה מממנת פינוי גזם עבור גדליה וכי יש להוציא מכרז לגיזום כדין. גם במקרה זה קבע השופט כי למשלוח המכתב שמורה זכות תום הלב.

הפרסום החמישי, הוא מכתב שנשלח לכל חברות הביטוח ובו ייחסו לגדליה הונאת ביטוח. השופט קבע כי אפרת משה היא זו ששלחה את המכתב וכי יש בטענות שהעלתה משום לשון הרע.

הפרסום השישי, הוא טענה של גדליה כי בחודש מרץ 2013 התכנסו תושבים של נס הרים בבית של אחד התושבים ושם נאמרו עליו דברי לשון הרע, בהקשר שלכאורה יש לו חלק בחברה שביצעה את הנחת קו הביוב במושב וכי גזל את כספי המושב. בעניין זה קבע השופט כי גדליה לא הוכיח את טענתו ויש לדחות אותה.

הפרסום השביעי, הוא מכתב ששלח ועד האגודה בנס הרים לרשם העמותות במהלך 2013 ובו נטען כי גדליה התחזה לחבר באגודה וכי ביצע עבירות. בעניין זה קבע השופט כי לא הוכח שבני הזוג משה קשורים למכתב זה ויש לדחות את הטענה כנגדם.

הפרסום השמיני, הוא טענה של גדליה כי בני הזוג משה הפיצו את תוכן חקירתו מול תובע במשטרה בפרשת "קבלני הגיזום" וכי הדבר מהווה לשון הרע, לנוכח העובדה שלבסוף המשטרה החליטה לא להעמיד אותו לדין בפרשה זו. בעניין זה קבע השופט כי לא הוכח שאפרת משה היא זו שהפיצה את המסמך ולכן נדחית גם הטענה הזו.

סבל מההאשמות שיוחסו לו. נורי גדליה

לאור זאת קבע השופט כי לגדליה קמה הזכות לפיצוי בגין שני מקרים בלבד של לשון הרע, הפרסום בפייסבוק והמכתב שנשלח לחברות הביטוח, אשר בגינם נפגע שמו הטוב.

בהקשר לקביעת היקף הפיצוי הדגיש השופט כי גדליה, “הוא אדם מוכר במושב, אשר היה גם יו"ר ועד האגודה. עם זאת... יש להביא בחשבון כי קביעות שהיו במהלך השנים, בהליך פלילי ובהליכים משפטיים אחרים, אשר התייחסו לתובע, פגעו בשמו הטוב ללא קשר לפרסומים דנן".

השופט התחשב בכך שהתובע סבל מההאשמות שיוחסו לו ומנגד שהפרסום בפייסבוק הוסר כעבור זמן קצר. לאור זאת קבע כי אפרת משה תפצה את גדליה ב-25 אלף שקלים ללא צו להוצאות.

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?