"נשים שמעיזות להתמודד לתפקיד ציבורי צריכות  להוכיח את עצמן הרבה יותר מגברים"

פעילת הציבור רקפת חולדאי ממושב צלפון התמודדה בבחירות האחרונות לוועד המושב, ספגה מפלה כואבת והלכה לאקדמיה. התוצאה היא מחקר מרתק שעוסק בנשים המתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות

נשים בפוליטיקה של הרשויות המקומיות בישראל מחליטות להתמודד על תפקיד ציבורי למרות הדימוי השלילי שיש לשלטון המקומי והחשש מפני הצורך להתמודד עם תופעות של שחיתות, אגו ושררה, כך עולה ממחקר אקדמי של רקפת חולדאי. לדבריה, הנשים שנבחרות לתפקידים ציבוריים בשלטון המקומי נוטות לזהות את התפקיד שלהן במונחים אימהיים ולהתייחס לארגון שבו הן פועלות כמעין משפחה מורחבת.

רקפת חולדאי, 55, אמא לשלושה ילדים ממושב צלפון היא פעילת ציבור במטה יהודה מזה יותר מעשור. ההיכרות בינינו מתחילה בשנת 2017, כאשר קבוצת תושבות ממטה יהודה החלה להתארגן כדי לקדם התמודדות של נשים בבחירות לוועדים המקומיים ולמליאת המועצה האזורית מטה יהודה. במפגש פעילות שהתקיים בביתה של אסנת ורטמן בטל שחר הכרתי לראשונה את יעל אברמן ממעלה החמישה ואת רקפת. שלושתן היו חדורות מוטיבציה לשנות את המאזן הפוליטי שנטה אז באופן חד לטובת הגברים.

הלהבה הקטנה שהציתו שלוש הנשים הללו הפכה לתחילתו של שינוי משמעותי בבחירות של 2018. אסנת נבחרה ליו"ר הוועד המקומי בטל שחר, יעל אברמן נבחרה למליאת המועצה וזמן קצר לאחר מכן מונתה למנכ"לית המועצה ורקפת נבחרה לוועד המקומי בצלפון. גם במליאת המועצה התרחש שינוי. מספר הנשים החברות במליאת המועצה זינק משלוש נציגות לעשר נציגות, פי שלוש ויותר. ועדיין, נשים תפסו במליאה היוצאת פחות מ-15% מסך כל חברי המליאה, נתון שאמור להטריד כל מי שחפץ בשוויון מגדרי.

עברתי פיגוע שיימינג

"אני מסתכלת למשל על אסנת ורטמן, שאחד הדברים הראשונים שהיא עשתה היה לשפץ שירותים בגן השעשועים במושב", אומרת רקפת, "גברים לא חושבים על זה. הם אף פעם לא היו תקועים בגן השעשועים עם ארבעה ילדים כאשר כל אחד ואחת מהם זקוקים לשירותים מתפקדים. או למשל שאני חוששת לצעוד במושב שלי בשעות הערב, בגלל שזה חשוך ומפחיד. החוויה של להיות אישה היא שונה. גברים לא מודעים לזה בכלל. השוויון מחויב להיות בכל תחום. צריך להסתכל על העולם מעיניים של נשים ואת זה יכולות לעשות בעיקר נשים".

האופן שבו התגלגלה הקריירה ה"פוליטית" של רקפת היה שונה משל חברותיה. "אני הקמתי רשימה לוועד המקומי במושב ועד יומיים לפני הגשת הרשימות לא עמד מולי אף אחד. ואז קמה מולי רשימה נגדית ולפתע אמרו עלי שאני שמאלנית, שאני אשנה את הצביון של המושב, שאני אסגור את בתי הכנסת. יחד עם המשפחה שלי עברנו פיגוע של שיימינג. לבסוף הפסדתי בהפרש של 4 קולות בלבד".

-          נפגעת מההפסד בבחירות?

-          "חד משמעית. גברים יודעים להילחם יותר טוב. הייתי צריכה לגייס את הכוחות שלי. הייתי מאוד מאוכזבת ומתוסכלת. המשכתי לשנה נוספת בוועד ואחרי זה עזבתי".

ההפסד הצורב בבחירות היה הכוח המניע שלה ללכת לכיוון אקדמי. היא השלימה תואר ראשון במדעי החברה והמשיכה לתואר שני במגדר, אשר הניב את המחקר שנושא את הכותרת "מוטיבציה וערכים בקרב נשים שנבחרו לתפקיד ראשת-רשות מקומית בבחירות 2018". כעת היא שוקלת להתחיל בתואר השלישי.

רקפת חולדאי 

6% מהרשויות המקומיות

על פי נתוני משרד הפנים בבחירות 2018 התמודדו 802 מועמדים בבחירות לראשות רשות מקומית כולל מועצות אזוריות, 73 היו נשים (9%). מבין 257 הנבחרים לראשות הרשויות המקומיות, 15 היו נשים (6%). כמעט שליש מהגברים שהתמודדו נבחרו למשרה, ואילו רק חמישית מהמועמדות נבחרו.

המחקר בוחן באמצעות ראיונות אישיים עם 11 מתוך 15 הנשים שנבחרו לראשי רשויות מקומיות את המוטיבציה והערכים המובילים אותן בדרכן לזירה הפוליטית ובתוכה, ואת תפישת עולמן כנשים המייעדות את עצמן לתפקיד של נבחרות ציבור. העובדה היא שראש רשות מקומית ממין נקבה היא תופעה נדירה בישראל. לצד הראיונות איתן רואיינו גם 10 גברים המכהנים ברשויות בעלות מאפיינים סוציו דמוגרפים דומים ובסה"כ רואיינו למחקר 21 ראשי רשויות מקומיות מכהנות/ים.

נציגּות נשית ברשויות המקומיות אינה מתועדת באופן שיטתי אפילו בדמוקרטיות הגדולות בעולם. סקירה של מצב המחקר על השתתפות נשים בפוליטיקה המקומית בארצות הברית מצאה שהפער באיסוף הנתונים לגבי ייצוג נשי הוא כה גדול, שהוא אינו מאפשר בדיקה של שאלות בסיסיות ביותר לגבי מידת ייצוג נשים בזירה המקומית.

לדברי רקפת, למרות שבעשורים האחרונים מתקיימת פעילות רבה למען קידום שוויון מגדרי בפוליטיקה, נשים ממשיכות להתמודד עם אתגרים שגברים אינם מתמודדים איתם. נשים המעוניינות לחולל שינוי נדרשות לפרוץ ולפרוע את גבולות הסדר ומשלמות על כך מחיר כבד.

מעורבות חברתית  

מהמחקר עולה כי רוב הנשים הגיעו להתמודדות הפוליטית דרך תחנות התנדבות חברתיים ותוך הישענות על חינוך מהבית. שלוש תמות מרכזיות שעלו מסיפורן של הנשים:1. המוטיבציה להתמודד לתפקיד ראשת רשות מתוארת על רקע ההבנה שהכניסה לזירה הציבורית עדיין אינה פשוטה עבור נשים. תמיכת בן הזוג והמשפחה, גישה למשאבים וידע מהווים חסמים שנלקחים בחשבון עם היציאה לקמפיין. 2. נשים מביאות איתן סט ערכים ייחודי ומשקיעות עצמן בלמידה מעמיקה של הרשות, של המתמודדים האחרים ושל צרכי התושבים. 3. נשים דוחות מצד אחד את הרעיון שהמגדר שלהן מבדיל אותן באופן בו הן מנהלות, אך מצד שני מתארות מציאות ייחודית שגברים לא נדרשים להתמודד איתה.

לצד התמות הללו, טוענת רקפת, כי הנשים שנבחרו הציגו ביטחון עצמי, אומץ, ונחישות שאפשרו להן להתמודדות עם הקולות שעשויים היו לרפות את ידיהן. תחושת המסוגלות האישית הינה ייחודית לנשים אלו, שלמרות קולות מחלישים בסביבתן, בחרו להתמודד והאמינו ביכולותיהן.

הדחף של הנשים להתמודד בבחירות נבע מהרצון שלהן להשפיע על המציאות, רצון שלרוב נבע מההתנסות שלהן בפעילות החברתית בקהילה שהתאפיינה במאבקים שכשלו מול המערכת. אלו הניעו אותן לפעולה והגבירו את רצונן ליצור מציאות טובה יותר.

מהראיונות עלה כי ראשות הרשויות המכהנות סללו את דרכן לתפקיד דרך מעורבות בקהילה בתפקידי הנהגה שונים במשך שנים רבות (תנועות נוער, מועצת תלמידים, ועדות, וועדים, ניהול מתנ"סים והנהגות שונות). רקע זה מתקשר לעובדה שמרביתן העידו כי גדלו במשפחות שעודדו עשייה ומעורבות חברתית כחלק מהחינוך והערכים המשפחתיים. בהתמודדות על תפקיד נבחרת ציבור הן רואות המשך ישיר למחויבותן להשפיע על המציאות החברתית ועל חינוך ילדיהן.

ערכים מול שחיתות

חסם התמודדות משמעותי בבחירות העומד לפני נשים הוא הדימוי השלילי של השלטון המקומי. מעדותן של המשתתפות במחקר עולה כי תחושת השליחות הערכית איתה הן מגיעות למרחב הציבורי הפוליטי נתקלת בחששות האם ניתן לצלוח את התפקיד מבלי להסתכן בשחיתות המרחפת מעל הדימוי הציבורי של תפקיד ראש הרשות, והאם יוכלו לשמר את עולמן המוסרי והערכי.

המשתתפות במחקר תיארו כיצד השקיעו זמן בלמידה איסוף נתונים על הרשות על מנת להגיע מוכנות לקמפיין וכולן מציינות כי רף ההתקבלות הנדרש מנשים גבוה מזה הנדרש מגברים והן מצופות להיות טובות ומוכשרות יותר ולפרק התנגדויות שמתקיימות בשטח.

אל מול עולם הערכים שלהן חזר ועלה הדימוי המטריד של מציאות שלטונית סבוכה המתאפיינת בשחיתות, אגו ושררה. הרשויות המקומיות מתוארות כזירה של כוח ומאבק אשר מסכנים את היכולת שלהן לשמר את ה'אני מאמין' שלהן. לאור זאת, הציגו רוב המשתתפות במחקר נחישות גדולה לשמור על מעמדן וערכיהן בכל מחיר.

אימהות ככלי ניהולי

סט הערכים שמתארות המשתתפות במחקר חושף מאפייני ניהול ובהם: הקשבה ושיתוף תוך שימת דגש על דפוסים נשיים נטולי אגו ושימוש בתכונות אימהיות מניהול התא המשפחתי כהון ייחודי לנשים במרחב הציבורי. הניסיון האימהי שלהן הוצג באופן חיובי ולא כגורם המשמר את אי השוויון.

בתיאור תקופת הכהונה בתפקיד, המרואיינות הציגו מסוגלות אישית וחוזקות נשיות. אחת הדרכים היא שימוש בשפה אימהית כדי לתאר את תפקידיהן כראשות מועצה. שימוש במושגים ודימויים מעולם הבית מתאר את הערכים ואת ההתנהלות היומיומית של הנשים.

שימור תפקידי האם הוא חלק מחוזקות האישה המצליחה המנהלת את שני המרחבים - הציבורי והפרטי. תפקידן מתחיל וצומח מהבית החוצה. הן משוות בין הרשות והבית ומתארות מציאות מסביב לשעון וטשטוש הגבולות בין בית לעבודה. הקהילה מוצגת כמשפחה והן מוצגות כמי שמשרתות את הקהילה ואחראיות על מגוון הצרכים של כל אחד ואחת מהתושבים תוך מתן דוגמא אישית.

צליפת שוט מהסביבה

"כל מי שקם מהכיסא ועושה למען הציבור – אני מורידה בפניו את הכובע", אומרת רקפת היום, "אבל יש משהו בגברים שמגיעים להתמודדות במרחב הציבורי שגורם להם להצהיר שהם מתאימים לתפקיד ב-100% למרות שיש להם אולי 50% כישורים. לעומת זאת, נשים עם 100% כישורים, עושות עוד 200% עבודת מחקר וגם אז הן נזהרות ומתבטאות באופן מסויג וזהיר".

-          היכן החסם המרכזי להשתתפות נשים בפוליטיקה המקומית?

-          "יש תופעה מוכרת במאבק הפמיניסטי שנקראת צליפת שוט (backlash  ) שמתארת מצב שבו כאשר אישה מעיזה להרים את הראש במרחב המשפחתי או הציבורי היא זוכה מהסביבה לצליפה מכאיבה שנועדה להחזיר אותה למקום הכנוע והמושתק, וככל שהיא מרימה את הראש יותר חזק כך ההצלפה נעשית יותר עוצמתית. זה הופך את ניסיון הכניסה של נשים למרחב הזה לזירה של מאבק"

-          אולי נשים לא מפרגנות לנשים פוליטיקאיות?

-          "במחקר שלי שמעתי מכל המשתתפות שאמרו שהן יכהנו שתי קדנציות וילכו הלאה. מאד חשוב להן שהתפקיד שלהן מציב מודל של דמות נשית חזקה בפני הבנות של הרשות המקומית כדי לעודד אותן לחשוב על עצמן כמי שיכולות להגיע לתפקידים ציבוריים בכירים"

-          מה זה אומר להשתמש בכישורים האימהיים במסגרת ההתנהלות של ראש רשות מקומית?

-          "מה שעלה מעולם הדימויים של הנבחרות זה שהן אמא של הרשות, זו המשפחה שלהן. אשה לוקחת את הבית איתה לכל מקום, כל הנשים החזיקו ביכולת שלהן לנהל את הבית כחלק מהחוזקות שלהן, חלק מעולם הכישורים שלהן. אף ילד לא יצא מוזנח".

-          זה לא קצת סותר את המאבקים הפוליטיים שמאפיינים גוף ציבורי כמו רשות מקומית?

-          "הזירה הפוליטית והציבורית מסלילה אליה נשים שמוכנות לסיכונים. אכן, זו זירה כוחנית לוחמנית ומושחתת. המועמדת צריכה להיות מאוד חזקה ומאוד חסינה. עם זאת, מהמחקר שלי עולה שנשים לא מוכנות לסכן את עולם הערכים שלהן במסגרת התפקיד הציבורי שהן ממלאות".

-          איך את מסבירה שבמסגרת ארגון כמו המועצה האזורית מטה יהודה יש רוב של נשים וכמות לא מבוטלת של נשים בתפקידים בכירים כגון מנכ"ל ומנהלות אגפים, ועדיין מעטות מעיזות להתמודד על תפקידים ציבוריים?

-          "הנתונים ברוב הרשויות היום מראים שנשים מאישות את תפקידי ניהול האגפים בתפקידי מכרז. הן פשוט עובדות טובות. בעקבות העבודה הרבה שנעשתה בחמש השנים האחרונות בבחירות הקרובות יתמודדו 85 נשים על ראשות של רשות מקומית וזוהי עלייה של 10% מהבחירות הקודמות. עדיין הן צריכות להתמודד מול שתי מגבלות. הראשונה היא להעז להתמודד למרות מה שמחכה להן. והשניה היא להיבחר למרות שהציבור עדיין לא תמיד מאמין ביכולות שלהן. צריך לזכור שכל אשה שתתפוס מקום של נבחר ציבור - גבר אחד צריך לוותר על המקום שלו וזה מלווה במאבק, בכוחנות. נשים נרתעות מפוליטיקה כי הן מראש מניחות ובצדק  שזה מלוכלך ואלים. יש להן הרבה יותר מה לסכן".

-          אז מה צריך לעשות כדי לקדם את הנושא הזה ולהגיע לשוויון מגדרי בייצוג של גופים ציבוריים?

-          "להתחיל מלמטה, להטמיע חשיבה על שוויון מגיל צעיר מאוד, מגן הילדים ובכל תחומי החיים".

גילוי נאות

רקפת חולדאי היא פעילה במטה הבחירות של הילה לנקרי-מיוסט. המאמר עוסק בעבודתה האקדמית בנושא קידום נשים להתמודדות על תפקידים במרחב הציבורי.