דלג לתוכן העמוד
יום שישי, 25 בספטמבר 2020
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

סיפור אהבה מקומי

לקראת ט"ו באב נפגשנו עם שני זוגות ותיקים, שנשואים יחד 110 שנים במצטבר ועם זוג צעיר שנישא לפני חודש בלבד, ששיתפו בטיפים שלהם לזוגיות טובה. חג אהבה שמח !

"הקורונה זימנה לנו מעין ירח דבש קטן"

שמוליק ותלמה שני מקיבוץ צובה

 

שמוליק ותלמה שני

תלמה נולדה בתל אביב והגיעה לצובה בגיל 18 עם גרעין תנועת הנוער לקראת הגיוס לצבא ומאז עובדת בתחום החינוך. היא הייתה יועצת חינוכית בגבעת ברנר ומפקחת על יועצים חינוכיים. כיום בפנסיה ועוסקת בהכוונה מקצועית ואימון אישי לכל הגילאים ובגמילה מעישון.

שמוליק, ניצול שואה מרומניה, עלה לבדו לארץ בגיל 13 באוניית מעפילים והתחנך בגבעת ברנר. לצובה הגיע לאחר הגיוס לנח"ל בשנת 1953. הוא עסק בחקלאות ירקות ומטעים. היה מזכיר הקיבוץ, וגזבר, סגן יו"ר המועצה האזורית מטה יהודה, מנהל משקי הרי יהודה. כיום עובד בהנהלת חשבונות בקיבוץ.

בני הזוג הכירו בצובה וחיים שם עד היום. יש להם 4 בנות, 8 נכדים, נין אחד ועוד נינה בדרך.

תלמה: "הקורונה הייתה עבורנו מאוד חיובית ומאוד שלילית. מאוד חיובית כי לשמוליק ולי היה זמן להיות ביחד. אנחנו נשואים 53 שנים, תמיד הייתי עסוקה ושמוליק היה עסוק. היינו נפגשים מעט מידי, והקורונה מבחינה זאת הייתה מתנה. אבל החלק העצוב של הקורונה זה שאנחנו כמעט לא נפגשים עם המשפחה".

שמוליק: "הקורונה זימנה לנו מעין ירח דבש קטן, פתאום היינו יחד כל היממה ואנחנו נהנים להיות יחד".

- מה הטיפים שלכם לזוגיות טובה ?

תלמה: "תגיד ואני אשלים אם יהיה מה להשלים".

שמוליק: "דבר ראשון לא לעסוק בהיסטוריה, לא להגיד 'אמרתי לך', 'אמא שלך'. דבר שני לא למשוך כעסים מיום אחד לזה שאחריו. גם כאשר קרה שכעסנו במהלך היום דאגנו לברר את הדברים לפני השינה וקמנו לא כועסים, וזה חשוב מאוד למשפחה כולה. בנוסף, הילדות ידעו שאי אפשר לדבר עם אחד ההורים ולסכם איתו משהו מבלי שההורה השני יהיה מעורב. גיבשנו עמדה אחידה כלפי הבנות שלנו וזה תרם לחינוך ומנע המון מתחים בינינו".

תלמה: "כשהבנות היו מבקשות מאתנו דבר מה הן היו אומרות 'נו תלכו כבר לישון שתוכלו לדבר על הדברים ובבוקר נדע מה החלטתם' (צוחקת)

שמוליק: "דבר נוסף הוא שעודדנו אחד את השני לעשות בחיים מה שהוא רוצה, ולהתפתח. ואני חושב שזה אפשר לשנינו להתפתח אישית ומקצועית וגם זה אפשר לנו בזמן הקורונה ליהנות מהיחד".

תלמה: "בנוסף לנוהג שגם כשכועסים לא נרדמים כעוסים, אלא מבררים את הכעס לפני שנרדמים. חשוב שהכעס יהיה ענייני והבירור יהיה ענייני, היו גם חילוקי דעות ופעמים שלא הסכמנו אבל ידענו מה השני חושב. לפעמים הגענו לפשרה לפעמים זה היה בשכנוע אבל בהסכמה בסוף".

- יש לכם מקום ששניכם אוהבים במיוחד ?

תלמה: "המקום שלנו זה "ארמון הקיץ" שלנו (נדנדה המוסתרת בעץ אבוקדו ענק) אנחנו אוהבים לשבת על הנדנדה בתוך העולם אבל בנפרד ממנו. במועצה האזורית שלנו בטוח שמה שאנחנו הכי אוהבים זה את צובה. זה מקום שמדהים לחיות בו ולגדל בו את הדור השני והשלישי. אין ספק שזכינו".

- סיפור מסורתי הקשור לאהבה ?

"בצובה יש מעין כתובה שכל זוג שמתחתן חותם שם ומביא לזוג הבא, שם אפשר לראות את החתימה שלנו וגם את החתימות של 3 הבנות שלנו שהתחתנו בצובה".

- מה אתם מאחלים לזוגות הצעירים ?

שמוליק: "בעולם המשתנה הזה עם כל החופש, אני מאחל להם למצוא את הדרך לחיות כזוג ביחד".

תלמה: "קודם כל לאהוב אחד את השני, ולטפח הרגלי חיים משותפים המבוססים על כבוד, התחשבות וטיפוח הדדי. וכן, לא לשמור פגיעות וציפיות בבטן, בן/בת הזוג לא יכולים לדעת מה אנחנו רוצים, בלי שנשתף אותם".

- איך אתם מסכמים את החוויה של לגור במטה יהודה ?

שמוליק: "מטה יהודה בשבילי זה עולם ומלואו, זה משהו מגוון פנטסטי, אוכלוסיות שונות חיות בשלום ובנוסף זה אזור משגע לחיות בו. אני מקווה שזה ישמר להבא למרות הגידול והתפתחות הערים שלוטשות עיניים על השטחים הירוקים של המועצה האזורית שלנו".

תלמה: "אני חוויתי את המועצה האזורית שלנו בעיקר דרך הפעילות האזורית של שמוליק. החוויות והנסיעות המשותפות עם תושבי האזור, ופעילות ארוכת שנים בוועדת החינוך של המועצה האזורית. המקום, הנוף, הסביבה, האווירה, ובעיקר צובה כדוגמא לחלק מהרי יהודה. זה בשבילי המועצה שלנו".

 

 

"גם כשכועסים לא שוכחים שאוהבים"

גל ואביחי מזרחי מנס הרים

גל ואביחי צילום: רועי חזיזה (רועי אגדה)

אביחי למד בביה"ס היסודי בעין הרים ובתיכון ספניין בירושלים, כיום הוא משרת כשוטר בקבע במשמר הגבול בירושלים. גל למדה בבית הספר הר טוב וכיום היא סטודנטית לחינוך במכללת דויד ילין בירושלים ומתמחה במתמטיקה ולשון.

גל ואביחי בזוגיות חמש שנים והתחתנו לפני כחודש בשיא תקופת הקורונה. שניהם גדלו במועצה וכיום גרים במושב נס הרים.

- יש לכם טיפים לזוגיות טובה ?

גל: "תקשורת ואמון זה הדבר החשוב ביותר. להקשיב אחד לשני ותמיד להתייעץ ולשתף בדברים שקורים. לכל אחד חייב להיות את המקום שלו גם כשנמצאים בזוגיות".

אביחי: "גם כשכועסים אנחנו לא שוכחים שאנחנו אוהבים זה את זה מאוד".

- מקום ששניכם אוהבים במיוחד ?

גל: "אנחנו אוהבים את כל מטה יהודה, ובמיוחד את אזור ההר שבו אנחנו גרים, בנס הרים. לקום בבוקר לשקט ולשלווה זה שווה בשבילנו הכל".

- מה אתם מאחלים לזוגות הצעירים ?

אביחי: "כשאנחנו רואים זוג מבוגר אנחנו ישר מאחלים לעצמנו להיות אחד לצד השני בגיל כזה. העיניים שלנו מתמלאות אהבה והערצה”.

- איך אתם מסכמים את החוויה של לגור במטה יהודה ?

"מטה יהודה זה הבית. המקום שבו אנו חיים עכשיו וגם בעתיד רוצים לגדל פה את הילדים שלנו וליצור פה דור המשך”.

 

 

" לדעת לעזור אחד לשני"

דניאל וציפורה דניאל ממסילת ציון

דניאל וציפורה דניאל

דניאל עלה לארץ מהודו בגיל 16 בשנת 1954. ההורים של דניאל וציפורה היו חברים טובים והם רצו לעשות שידוך ביניהם. "בזמנו כל הסיפור של החתונות היה בשידוך, אי אפשר לקחת מישהי כי אני אוהב אותה", מסביר דניאל.

ציפורה ודניאל התחתנו כשהוא היה בן 19 והיא בת 18. עם הנישואין הם עברו לגור ליד ההורים של דניאל במסילת ציון, שם הם גרים עד היום. כיום יש להם 4 ילדים, שני בנים ושתי בנות, 13 נכדים ו-21 נינים.

ציפורה: "לפני החתונה עבדתי בחקלאות, כשהתחתנו אמרתי: יופי ניפטר מהירקות...כל היום בשמש. באתי לפה, ודניאל אמר לי שהולכים לקטוף מלפפונים, ואז הבנתי שהלך עליי...”.

- מה הטיפים שלכם לזוגיות טובה ?

ציפורה: "כל היום שואלים אותנו 58 שנה אתם נשואים אתם לא רבים? לפעמים הקול עולה ולפעמים יורד, הוא צועק אני מורידה את הקול ולהיפך..."הנינים והנכדים שלנו כל אחד יותר טוב מהשני... אם את מלמדת את הילדים שלך אז הם יעבירו את זה הלאה. המשפחה זה הנחת שלנו, עבדנו קשה אבל אנחנו לא מקטרים ולא בוכים. קודם כל זוגות צעירים צריכים לדעת לעזור אחד לשני, לא לקנא באחרים ולהסתפק במה שיש".

דניאל: "אנחנו כבר שלושה חודשים בבית בגלל הקורונה. אנחנו דתיים, כל בוקר קמים בשעה 4:00, תפילה ותהילים, בשעה 5:30 יוצאים לעשות הליכה מסביב למושב, בשעה 6:30 עושים התעמלות מערוץ ספורט אחר כך עובדים בגינה ואוכלים ארוחת בוקר ואז אנחנו עושים יוגה. אחרי ארוחת צהריים עד הערב אנחנו משחקים קלפים ונחים. צריך לאהוב אחד את השני. תמיד קשה בתור אדם דתי גם לי יש קשיים וככה גם בזוגיות זה מה שיש לי ולא צריך לריב".

- איך אתם מסכמים את החוויה של לגור במטה יהודה ?

דניאל: "אני אוהב את מטה יהודה".

ציפורה: "אין כמו המועדון שלנו (במסילת ציון). מטה יהודה עושה לי טוב בחיים".

 

                                                                                                       

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?